סגור
מנכ"ל האוצר רם בלינקוב
מנכ"ל האוצר רם בלינקוב. בסופו של דבר בנק ישראל נאלץ לשתף פעולה עם הוועדה שיזם האוצר (צילום: אלכס קולומויסקי)

הרעיונות בענף הפיננסים נשארים על הנייר: הרגולטורים מתקוטטים והרפורמות נתקעות

במקום אישור התוכניות לשינוי הנדרש בענף הפיננסים - הרגולטורים לא מצליחים להגיע להסכמות. היכולת של משרד האוצר לאיים בצעדי חקיקה מוגבלת בשל תקופת הבחירות, שגם אחריה לא ברור אם תהיה תזוזה

יכולנו להיות עכשיו בפתחה של תקופה דרמטית בענף הפיננסים: מבנה הרגולציה היה משתנה. במקום ריבוי רגולטורים היו קמים שני רגולטורים - אחד עוסק ביציבות ואחד בצרכנות. במקביל, היה מותנע מהלך להחלשת הריכוזיות של המשקיעים המוסדיים, שהיה אולי מאלץ את חברות הביטוח לבחור האם להתמקד בשוק הגמל או בפנסיה, ולמכור את אחד הנכסים.
בפועל מה שיש לנו זה הררי מסמכים עם רעיונות, וכוונות, אבל שום דבר לא יוצא לפועל, וגם רוב הסיכויים שלא ייצא. הסיבה לכך היא שהרגולטורים עסוקים בלהתקוטט זה עם זה, ולא מצליחים להגיע להסכמות. בדרך כלל כשאין הסכמות - מגיע משרד האוצר ומאיים שיתקדם בצעדי חקיקה, אלא שגם השוט הזה לא רלבנטי בשל תקופת הבחירות. כמו כן, גם אם תקום ממשלה חדשה, ספק אם היא תאריך ימים לקדם הליכי חקיקה מורכבים של שינוי סדרי עולם בענף הפיננסים. ולכן אנחנו נשארים עם מסמכים ארוכים, מכתבים והאשמות, אבל בלי שינויים. לדוגמה, שני אירועים רק מהשבוע שעבר.
בשנה שעברה, כשהממשלה הנוכחית עוד תפקדה והצליחה להעביר תקציב, היא ניצלה את המומנטום החיובי והחליטה להקים ועדת לבחינת מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל. הרקע לכך הוא ההבנה שמבנה הרגולציה הנוכחית בו החלוקה בין הרגולטורים היא לפי סוג השחקנים והמוצרים הוא מיושן, גורם לארביטראז' רגולטורי (פער בדרישות בין השחקנים השונים), ואינו מותאם לעולם הנוכחי והמשתנה הכולל שחקנים חדשים כמו חברות הפינטק.
הוועדה הוקמה ביוזמת משרד האוצר, למורת רוחו של בנק ישראל, שבסופו של דבר נאלץ לשתף פעולה, ואף דרש לקחת בה חלק, כדי שלא יתקבלו החלטות שלא על דעתו. לאחרונה הודלף כאילו הנה או־טו־טו יש הסכמה היסטורית לשינוי מבנה הרגולציה ולמעבר למודל טווין פיקס (פיקוח דו־ראשי), ולפיו בנק ישראל יפקח על יציבות הגופים הפיננסים, ואילו רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך יתאחדו לרגולטור אחר שיתמקד בפיקוח על הצד הצרכני בעולם הפיננסים. אלא שכצפוי ההסכמות לשינוי כה דרמטי לא הושגו. בשבוע שעבר בעקבות מכתבים והאשמות בין מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב לבין אנדרו אביר המשנה לנגיד, אם לא יתרחש שינוי מפתיע של הרגע האחרון, הוועדה תתפזר ללא הסכמות.
בלינקוב הודיע בשבוע שעבר במכתב לחברי הוועדה כי בכוונתו לפזר אותה. "לאור המבוי הסתום אליו נקלעו דיוני הוועדה, ולאור מיצוי הדיונים בנושאים שבמחלוקות, איני רואה צורך בהימשכות ישיבות הוועדה ללא קבלת הכרעה של הוועדה בנושאים המרכזיים שבמחלוקת. במקרה של פירוק", מאיים בלינקוב, "אמליץ בפני שר האוצר על הצעדים שלהבנתי יש לנקוט בכדי לייעל את מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל".
בבנק ישראל לא נותרו חייבים, ושלחו מכתב מפורט בן 10 עמודים, ובו הסבירו כי עקרונית הסכימו למודל הטווין פיקס, אך דרשו שיכלול את קרנות הפנסיה, שהפיקוח על יציבותן יעבור לבנק המרכזי, וכן שיסוכם בפירוט המנגנון ליישוב מחלוקת בין הרגולטורים. "הצעות שהועלו על ידי בנק ישראל, נפסלו על הסף על ידי נציגי האוצר", כותב אביר, והאשים את האוצר בפיצוץ המגעים לגיבוש הסכמות.
בלינקוב לא נותר חייב, ומיהר לשלוח מכתב נוסף: "בנק ישראל מעוניין למנוע מהוועדה להגיע לכדי הסכמה, ובכך להשיג את מטרתו - מניעת שינוי מהותי במבנה הפיקוח הפיננסי בישראל", מאשים בלינקוב. במצב רגיל בלינקוב היה אולי מצליח לכופף את בנק ישראל באמצעות איום על הליכה לחקיקה גם ללא אישורם, אולם במצב הפוליטי הנוכחי נשק החקיקה אינו רלבנטי, ולכן בנק ישראל הרשה לעצמו להתבצר בעמדתו.
המקרה השני החל בדצמבר 2020 התכנס הצוות לבחינת הפרק על הפרדת ריאלי מפיננסי של חוק הריכוזיות. בחוק נקבע כי יקום צוות שכזה שיורכב מהרגולטורים הפיננסיים, ויבחן את החוק, מה יש לשנות בו או להוסיף. הצוות דן בשורה של תיקונים טכניים לחוק. אלא שאז הגיעה יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה והציעה שהוועדה תדון גם בכוחם ההולך וגדל של המשקיעים המוסדיים, המנהלים כבר למעלה מ־2 טריליון שקל מכספי הציבור, אותם כינתה "הבנקים החדשים". מרבית חברי הוועדה התחברו לקו של גואטה, שהתריעה שלריכוזיות הגופים המוסדיים - מספרם המצומצם ביחס להיקף הנכסים האדיר שהם מנהלים - יש השלכות במספר תחומים בהם פוטנציאל לניגוד עניינים, חשש מהומוגניות בתמהיל ההשקעות, הקצאת משאבים לא יעילה במשק ועוד. לאור הנתונים שהוצגו, הסכימו חברי הצוות עם ההשערה הראשונית כי הגופים המוסדיים נהיים דומיננטיים יותר ויותר בראי המשק הישראלי, ושיש לפעול להגבלת פעילותם וגודלם.
אולם משה ברקת יו"ר רשות שוק ההון, שמפקח על המוסדיים התנגד לכך נחרצות. הוא אף צרף עמדת מיעוט מפורטת מדוע ההנחות של הוועדה שהתבססו על העבודה של רשות ניירות ערך אינן נכונות, והזהיר: "ניתוח שגוי של הדברים עלול להוביל למסקנות שגויות שיפגעו בשוק ההון הישראלי ובחוסכים".
אז מה עושים כשיש חילוקי דעות עמוקים בנושא כה מהותי? מחליטים לא להחליט. "כיוון שלא התקבלה החלטה מוסכמת על כל חברי הצוות בדבר ההכרה בריכוזיות הגופים המוסדיים, והבעיות הנגזרות מכך, ממליץ הצוות על בחינת האפשרות של הקמת ועדה ייעודית לבחינת הנושא", נכתב בדו"ח.