אין דבר שממחיש יותר מכל את הכישלון המוחץ של יואב קיש במשרדו יותר מההחלטתו לפטר את מנכ"ל הרשות למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ"ה) גל אלון. החטא של אלון היה שהתעקש לפרסם את תוצאות מבחני תנופה במדעים לכיתות ט' שבהם רק 3% מהתלמידים עמדו ברמת הלימודים הנדרשת. אם התמונה שניבטת במראה מכוערת, בואו נשבור את המראה.
מאפיינת לא פחות את הקדנציה היתה מסיבת העיתונאים שקיש ערך כדי לחגוג עלייה קטנה בשיעור הזכאות לבגרות הייטק שכולל בין היתר מבחן בפיזיקה או במדעי המחשב. אלא שבשנה שעברה קיש איפשר לתלמידים לבחור בין בחינת בגרות בפיזיקה ומדעי המחשב לבין ציון פנימי, וכמעט כולם בחרו בציון הפנימי. במלים אחרות: ההישג שבו השר התהדר מבוסס על ציונים פנימיים. הוא הציג נתוני בגרות ללא בגרות.
בכל פעם שלקיש היתה אפשרות לבחור בין עימות בריוני להסכמה הוא בחר בעימות. כך היה כשבחר בשנה שעברה לכפות רפורמה של ערכי היהדות והמסורת על החינוך הממלכתי במקום להגיע להסכמות, וכלל בה עידוד רחב לטיולים ביהודה ושומרון. בכך הבטיח התנגדות רחבה למהלך ותרם עוד קצת להשנאת היהדות.
אחד הכישלונות הגדולים של קיש הוא החרם המתגבר על האקדמיה הישראליות בעולם, שהוא כלל לא ראה מתפקידו להיאבק בו. במקום לעשות זאת הוא נאבק באוניברסיטאות העילית של ישראל שנחשבות מהטובות בעולם וקידם מוסדות פרטיים על פניהן. לשיא הגיע העימות בינו לבין האקדמיה כשלדרישת החרדים והחרד"לים קידם את יישום ההחלטה על הפרדה מגדרית בתארים המקדמים באקדמיה והביא להתפטרות של חמישה מחברי המל"ג.
