סגור
מלחמה בעזה חרבות ברזל כוחות צה"ל בעוטף עזה על רקע חממות
כוחות צה"ל בעוטף עזה (צילום: אלכס קולומויסקי)

"במשק שמעסיק 60 פועלים נשארו 3": משרד החקלאות מציע תמריצים לעובדים הזרים

עשרות עובדי חקלאות תאילנדים נרצחו, ורבים עזבו את ישראל; המגדלים לא יכולים לקטוף את התוצרת: "בקצב הזה לא יהיו ירקות בעוד חודשיים־שלושה"; הפתרון של משרד החקלאות: מענק כלכלי לעובדים זרים שיסכימו להישאר והארכת תקופת הוויזה

נטישת העובדים הזרים את המשקים החקלאים באזור עוטף עזה הותירה את המגדלים ללא יכולת לקטוף את הירקות, והובילה להצפת השוק באלפי טונות של תוצרת שיובאה מטורקיה. הבעיה שעמה מתמודדים החקלאים אינה רק הקטיף בשדות, אלא גם היעדר עובדים שישתלו בתקופה הקרובה את השתילים הממתינים במשתלות כדי שיוכלו לספק עגבניות וירקות נוספים בחודשי החורף.
"החקלאים מתמודדים, מצד אחד, עם עצירת התזרים בשל חוסר היכולת לקטוף ולשווק את התוצרת נוכח בריחת העובדים הזרים, ומצד שני, עם הוצאות שלא פוסקות כמו תשלום לספקים, משכורות לעובדים ועוד. בקצב הזה לא יהיו ירקות בעוד חודשיים־שלושה", תיאר את המצב אופיר ג'רבי, משווק ירקות. "שבוע ללא קטיף זה אובדן של 200 משטחים, ובמשק שמעסיק בשגרה 60 עובדים זרים נשארו 4-3 עובדים בלבד. צריך לדאוג לחקלאים באופן מיידי לפיצוי ולהלוואות בערבות המדינה, שיאפשרו להם להמשיך להתקיים ולדאוג לכך שיהיו בארץ ירקות בחורף".
לחקלאים יש שלושה מקורות מרכזיים לכוח עבודה: עובדים ישראלים, שגויסו ברובם כבר לפני שבועיים ואין בשלב זה צפי למועד חזרתם לעבודה; עובדים פלסטינים, בהיקף של 9,000 ביום, שכבר לא יכולים להיכנס לישראל; ועובדים זרים, בעיקר מתאילנד, שעשרות מהם נרצחו על ידי המחבלים שחדרו לישראל לפני שבועיים, מה שהוביל לעזיבה של רבים אחרים.
לדברי ד"ר אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות, כ־1,500 עובדים זרים כבר יצאו מישראל, אך עשו זאת במסלול "אינטר ויזה", המאפשר להם לצאת ל"ביקור מולדת" של חודש וחצי. הבחירה בעזיבה בדרך זו נועדה לאפשר להם שהות לראות כיצד מתפתחת המלחמה באזור, ואם המצב יירגע יוכלו לשוב לעבודה בישראל בתוך כמה שבועות.
כיוון שיש עוד קבוצה גדולה של עובדים זרים המבקשים לעזוב, משרד החקלאות ייצר עבורם תמריץ להישאר בארץ. התמריץ מבוסס על מענק כלכלי לעובדים זרים שיסכימו להישאר והארכת תקופת ויזת העבודה. כך, עובדים שאמורים לסיים במהלך השנה הקרובה את תקופת הוויזה ל־63 חודשים יקבלו אפשרות להישאר בישראל שנה נוספת. במשרד החקלאות מקווים שעובד שהוויזה שלו אמורה להסתיים בעוד שלושה עד שישה חודשים ולכן יעדיף לצאת מישראל באופן מיידי – ישקול להישאר אם יידע שיוכל לעבוד בישראל שנה נוספת.
במכתב ששלחה לחקלאים ענבל משש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, נמסר: "רישיונות עובדי חקלאות זרים אשר סיימו או מסיימים את תקופת שהייתם החוקית בישראל עד סוף אפריל 2024 יוארכו לתקופה של שנה נוספת. רישיונות העבודה של עובדים זרים לחקלאות השוהים בישראל ללא רישיון בתוקף יחודשו גם הם לשנה נוספת".
בנוסף הרשות בוחנת אם יש אפשרות להסדיר כניסה לישראל של עובדי חקלאות זרים שעזבו בסוף תקופת העבודה, ואשר יסכימו כעת לחזור כדי לסייע לחקלאים המבקשים להעסיקם. הרשות גם הודיעה לחקלאים כי לא תבצע בתקופת החירום אכיפה בנוגע להעסקת עובד זר שלא כדין בענף, ובמקביל נבחנת אפשרות לגיוס והבאת עובדי חקלאות זרים ממדינות נוספות.
הפעולה המשלימה לתמריץ הכספי נוגעת להגברת תחושת הביטחון של העובדים. לטובת כך אישר משרד החקלאות הצבת כ־90 מיגוניות חדשות נוספות במשקים חקלאיים ביישובי עוטף עזה בתקציב של כ־4 מיליון שקל. המיגוניות שהוצבו בימים האחרונים מתווספות ל־600 המיגוניות המוצבות כבר בשטח. המיגוניות יוצבו בשטחים חקלאיים ובאזורים בהם קיימים ריכוזי עובדים כמו רפתות, חממות, בתי אריזה ומכוני מיון ביישובי עוטף עזה, בדגש על יישובים סמוכי גדר בטווח של עד 7 ק"מ מהגבול. כדי לתת מענה מיידי יותר פרסמה רשות האוכלוסין מנגנון ניוד עובדים זרים לאזורים מרוחקים יותר מהגבול. חלק מהעובדים כבר שובצו במשקים במרכז הארץ.
בנוסף נעזר המשרד במתנדבים לקטיף פשוט כגון קטיף הדרים. צעדים אלו מתווספים להודעת המשרד בשבוע שעבר כי יממן עלויות לוגיסטיות להבאת מתנדבים. בימים האחרונים התגייסו מאות מתנדבים, שסייעו לחקלאים לקטוף את התוצרת, שחלקה כבר שווק בסוף השבוע וחלקה ישווק מחר.
עוד הודיע המשרד כי יתמוך בהעסקתם של עד עשרה עובדים ישראלים חדשים בכל משק חקלאי למשך שלושה חודשים לפחות, ויעניק למעסיק 2,000 שקל בחודש על כל עובד חדש בכפוף להצגת תלושי שכר, ובתנאי שהעובד לא הועסק בחקלאות קודם. יינתן למעסיק מענק של 2,000 שקל גם לכל עובד זר.