סגור

מיכאלי ביקשה כביש עוקף להעברת כסף ליישובים ערביים

משרד התחבורה מבקש להעביר לרשויות ערביות 132 מיליון שקל ל־15 פרויקטים של סלילת כבישים. עד כה נמנע המשרד מלהעביר תקציבים לרשויות ערביות באופן ישיר בטענה ל"שימוש לא ראוי". משרד האוצר מתנגד למהלך וכך גם הנהלת נתיבי איילון

משרד התחבורה מבקש להעביר לרשויות מקומיות ערביות תקציבי ביצוע בגובה 132 מיליון שקל, שיגיעו מתקציב החומש לחברה הערבית שמיועדים לביצוע דרך חברת נתיבי איילון.
ההחלטה להסיט את התקציב ישירות לרשויות המקומיות באה בעקבות בקשות מצד ראשי הרשויות, שנשמעו גם בכנס ראשי רשויות של החברה הערבית שמשרד התחבורה ארגן לפני כשבועיים. החלטה זו מנוגדת לעמדה שהמשרד הציג עד לפני שלושה חודשים, והיא אינה מקובלת על משרד האוצר וגם לא על הנהלת נתיבי איילון.
התקציבים המבוקשים כוללים 15 פרויקטי תשתית בסיסיים של סלילת כבישים, והיקפם נע בין 22 מיליון שקל ל־400 אלף שקל. בין היתר מדובר על כבישים שיבוצעו בסכום של 22 מיליון שקל על ידי עיריית עראבה, שני כבישים בסכום של 16.5 מיליון שקל שיבוצעו על ידי המועצה המקומית ערערה ופרויקטים שנעים בין 13 ל־10 מיליון שקל שיבוצעו על ידי המועצות המקומיות מזרעה, שגב שלום, כפר קרע, כפר כמא והיישוב איבטין־זבולון. הבקשה נשלחה לאוצר על ידי מנכ"לית המשרד מיכל פרנק.
במשרד התחבורה לא נוהגים להעביר תקציבי ביצוע לרשויות מקומיות ערביות באופן ישיר, וזאת בניגוד לתקציבים של מאות מיליונים שמועברים באופן ישיר לרשויות המקומיות היהודיות דרך קול קורא בשם "שותפים לדרך".
עבור הרשויות הערביות יש נוהל שבו המדינה מחליטה עבורן על התכנון, התקצוב והביצוע. עד לפני כשנה וחצי חברות פרטיות כמו דנה הנדסה היו מבצעות את הפרויקטים האלה עבור הרשויות הערביות, אך באחרונה מי שקיבלה את האחריות על כך היא נתיבי איילון, כחלק מהתוכנית האסטרטגית בחברה הערבית.
עד לאחרונה טענו במשרד התחבורה כי העברת תקציב ישירות לרשויות ערביות הובילה לתכנון לקוי, אי־עמידה בזמנים, איכות ביצוע ירודה, חריגה מעלויות הפרויקט ושימוש לא ראוי בכספי ציבור.
ראש המועצה המקומית ביר־אל־מכסור, חאלד חוג'יראת, אמר לפני שלושה חודשים ל"כלכליסט": "למשרד התחבורה יש ניסיון רע מלפני כ־20 שנה של שימוש לא ראוי בכסף, אך כיום התקציב צבוע ולא ניתן לשחק איתו". בתגובה השיב אז משרד התחבורה כי התקציבים הועברו לניהול חברת נתיבי איילון "כדי להתגבר על חסמי תכנון וביצוע שהיוו במשך עשורים מכשול לפיתוח תשתיות בחברה הערבית".
עו"ד אמיר בשאראת, היועץ של הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות, אמר ל"כלכליסט" בעבר: "משרד התחבורה לא סומך על הרשויות הערביות. אי־העברת הפרויקטים לרשויות יוצרת אפליה כפולה ומונעת פיתוח הון אנושי ואגפי הנדסה ותכנון ברשויות. אומרים לרשות שהיא לא מבצעת כלום כי היא מוחלשת, ואז מחלישים אותה יותר על ידי העברת התקציבים לנתיבי איילון, שתקבל מאות מיליוני שקלים על חשבון התושבים הערבים".
עם זאת, נראה כי לא זו הסיבה שגרמה למשרד החבורה לשנות את עמדתו, שכן המשרד העביר תקציבי ביצוע ולא תכנון, שיאפשרו לרשויות בעיקר לבחור את הקבלנים המבצעים ולא יותר מזה.
במשרד האוצר טוענים גם היום כי העברת התקציב לרשויות הערביות היא שגויה מאותן סיבות שמשרד התחבורה הציג עד לאחרונה. גם בנתיבי איילון התנגדו להסטת התקציב שיועד במקור לפרויקטים בניהולם, ומנכ"לית החברה אורלי שטרן הציגה את העמדה הזו למשרד התחבורה.
נראה כי זה קו המחשבה שהוביל את משרד התחבורה לבצע את המהלך, ולראיה המשרד העביר תקציבי ביצוע ולא תכנון, שיאפשרו לרשויות בעיקר לבחור את הקבלנים המבצעים ולא יותר מזה.
ממשרד התחבורה נמסר: "המשרד פועל ליישום התוכנית האסטרטגית בחברה הערבית באמצעות מודל תכנון וביצוע פרויקטים דרך חברת נתיבי איילון. לצד זה, ישנם פרויקטים בודדים שתכנונם הושלם על ידי רשויות מקומיות, באמצעות תקציבים שהוקצו להן על ידי משרד התחבורה במסגרת מודל העבודה הישן שקדם למודל העבודה של נתיבי איילון. לאור הבשלות הביצועית של פרויקטים אלה, משרד התחבורהמגבש מתווה שיאפשר המשך ביצוע הפרויקטים על ידי הרשויות עצמן. נקבעו קריטריונים מחייבים, שיבטיחו כי הפרויקטים בשלים לביצוע מיידי ועולים בקנה אחד עם התוכנית האסטרטגית".