עסקת גוגל-וויז: כמה כסף ייכנס לקופת המדינה ומה תהיה ההשפעה על השקל
רכישת וויז ב-32 מיליארד דולר צפויה להזרים 13-12 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהקטין את הגירעון. האקזיט הענק עשוי לחזק את השקל מול הדולר ולשפר את הסנטימנט כלפי ישראל בעיצומה של מלחמה
רכישת וויז על ידי אחת מחמש החברות הענקיות בעולם היא הרבה מעבר לאירוע של קהילת ההייטק הישראלית. מדובר באירוע מאקרו. הסיבה היא סכום העסקה: 32 מיליארד דולר, שהם כ־120 מיליארד שקל. אף על פי שכבר ברור שלא כל הסכום יגיע לישראל, שכן מדובר בחברה שרשומה בחו"ל, חלק משמעותי כן צפוי להיכנס ארצה שכן הבעלים ועובדים רבים הם ישראלים.
הממשלה ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתעניינים בעיקר בארבעת הישראלים שהקימו את החברה וצפויים לקבל כ־3 מיליארד דולר כל אחד. בנוסף, 1,800 העובדים צפויים לקבל עוד 1.5 מיליארד דולר, רבים מהם ישראלים. לפי הערכות ברשות המסים, כבר בחודשים הקרובים צפויים להיכנס לקופת מדינת ישראל 13-12 מיליארד שקל. אולי לא הכל ייכנס בבת אחת, ולא בגין אותו סעיף מס – אבל זה מספר הזהב שלהם.
הסכום הזה מהווה 0.6% תמ"ג, כך שאם הגירעון ב־2025 היה צפוי לעמוד על 4.9% תמ"ג - אפשר יהיה לעדכן אותו ל־4.5%. המשמעות היא שהממשלה תוכל לבטל חלק מהגזירות שהוטלו על הציבור ואשר עדיין לא אושרו בתקציב המדינה, ולהשתמש בשלל הזה כדי לכסות את הגירעון, שחלקו נובע מכספים סקטוריאליים שמועברים לחרדים ולמתנחלים. הקטנת הגירעון תקטין בתורה גם את החוב ממשלתי, שכבר מגיע ל־70% תמ"ג. עם זאת, אין לפסול שהכספים האלו רק יפתחו את התיאבון של סמוטריץ' ונתניהו להרחיב את הגירעון.
השפעה נוספת קשורה לשער החליפין. כניסה של 13 מיליארד דולר למשק על ידי ישראלים תגרום לעודף ביקושים לשקל, שמשמעותו התחזקות המטבע מול הדולר. אומנם לא מדובר במשתנה יחיד בשוק המט"ח, שהוא העמוק ביותר שקיים, אבל עדיין מדובר בסכומים משמעותיים.
יתרה מזו, אקזיט בסדר גודל כזה דווקא בתקופת מלחמה וכאוס פוליטי עשוי להיטיב עם הסנטימנט כלפי ישראל. המסר שעולה מהעסקה הוא כי "יש פוליטיקה, יש מלחמה, אבל יש הייטק ישראלי שהוא מעל הכל". מהלך הזה עשוי למשוך משקיעים – כולל משקיעים פיננסיים שפועלים לטווחים קצרים - וגם זה אמור לתמוך בשקל. דווקא בזמנים כאלה, שבהן ההשקעות במשק ירדו ב־1.6% בשנת 2024 והתחזיות לשנה הנוכחית מעורבות, עסקת וויז מהווה בשורה של ממש לתחום שנפגע מאז ההפיכה המשטרית, עליית הריבית בעולם והמלחמה בעזה. וזו לא רק "סתם" צמיחה אלא צמיחה "בריאה" כי היא ארוכת טווח ובת־קיימא.
אפשר גם לקוות שהממשלה תשכיל להבין מה החשיבות של אותם הייטקיסטים, שזכו מצידה לכינויים כמו "אנרכיסטים" ו"קפלניסטים" - לצמיחה ולפיתוח של הכלכלה הישראלית. נזכיר שגם מייסד וויז אסף רפפורט דיבר על נזקי ההפיכה המשטרית.
צריך לזכור שיזמים כמו מקימי וויז לא יוציאו את כל ה־3 מיליארד דולר על חליפות יוקרה או שעונים. יזמים מהסוג הזה כבר חושבים על המיזמים הבאים שמהם ייצאו החברות המצליחות של העתיד. גם חלק מאותם 1,800 העובדים – אחרי שירכשו דירה יפה באזור ביקוש – יקימו את הסטארט־אפ הבא בתור לאקזיט. ככה פועלת הפיזיולוגיה של הנס שנקרא ההייטק הישראלי: יזמים שמגדלים עוד יזמים, שמוכרים את החברות שלהם, מחלקים את השלל ויוצאים לדרך חדשה וחוזר חלילה.
