קלקלה במקום כלכלה
בתור מי שתוקף נמרצות זו השנה השלישית את מדיניות נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, על כך שסירב במשך קרוב לשנתיים להוריד את שער הריבית, וגם הורדות הריבית האחרונות, היו לטעמי צנועות ביותר ביחס לנדרש, לא יכולתי שלא להיות המום כשקראתי לאחרונה הדלפה שפורסמה על ידי בכירים בשוק ההון.
אותה הדלפה, שאיש בצמרת בנק ישראל לא הכחיש אותה, טענה, כי הנגיד שוקל ברצינות להוריד באופן דרמטי את שער הריבית מ-4 אחוזים כיום ל-3.5 אחוז בפעימה הקרובה שתהיה ב-25 במאי, ובד בבד לרכוש כ-15 מיליארד דולרים וכל זאת על מנת להוריד את שער השקל ביחס לדולר ולסייע לרבבות יצואנים שכעת מצויים במצב של שוקת שבורה עקב היוקר של השקל ביחס לדולר.
תשאלו מן הסתם, מדוע הייתי המום כשקראתי את הידיעה יוצאת הדופן הזו?
ובכן, אפתח בכך שליבי ליבי עם מצוקת היצואנים ואני בהחלט סבור שצריך לסייע להם, ובדחיפות רבה. אולם, וזה אולם גדול, איך זה שאותו נגיד שחומל כל כך על היצואנים, לא היה לו אפילו קורטוב של חמלה על המוני בית ישראל שנטלו משכנתא ושההחזר הממוצע שלה זינק במהלך כהונתו של הנגיד ירון מכ-6,500 שקלים לחודש לכ-11,400 לחודש, שיא של כל הזמנים וכ-54 אחוזים מהכנסה ממוצעת של משק בית.
הנגיד, להגנתו, טען במשך כל אותה תקופה שסירובו להוריד את שער הריבית, נובע בראש וראשונה מהחשש ליציבות המשק בכלל והבנקים ושוק ההון בפרט, כשבמיוחד הוא חושש מאינפלציה מתגברת.
אלא מאי? חשש זה של הנגיד התברר כפרדוקס, זאת כאשר האינפלציה עמדה כל העת כל 2-3 אחוזים בלבד, וכיום היא עומדת על 1.9 אחוזים. ובד בבד לאינפלציה המאוד נמוכה, חגגו הבנקים המסחריים שכפי שלא חגגו מעולם, ובמהלך 2025, ימי שיא המערכה בעזה, שלשלו לכיסם סכום עתק של יותר מ-30 מיליארד שקלים מידי שנה, הגבוה ביותר בכל הזמנים, פי 4 יותר (!) מהממוצע השנתי בכל הזמנים. והכל, על חשבון נוטלי המשכנתאות ובעזרתו האדיבה של הנגיד ירון.
גם הטיעון החדש של הנגיד, בו בחר להשתמש לאחרונה, לפיו בחר שלא להמשיך להוריד את הריבית בגלל השלכות המערכה מול איראן, נשמע בעליל מוזר אל מול היוזמה, לכאורה, לסייע ליצואנים.
יתרה מכך: לא מעט מומחי כלכלה טוענים כי דווקא מדיניות האי וודאות המתמשכת של הנגיד, תרמה תרומה מכרעת לזינוק ביוקר המחיה במהלך השנתיים האחרונות.
כקבלן ויזם זה חמישה עשורים, איני זוכר תקופה בה כל כך הרבה קבלנים קרסו או עומדים על סף קריסה בשל עלויות המימון הבלתי אפשרויות, הכול באדיבות נגיד בנק ישראל.
בנוסף, אני שואל ותוהה כיצד קרה שהנגיד לא צפה מראש שהמדיניות של הותרת שער הריבית על כנה ובד בבד התחזקות השקל בשיעור של 25 אחוזים (!) לעומת הדולר תביא לקריסת היצואנים והאם אי אפשר היה זה מכבר לסייע להם באמצעות הטבות ומענקים פרטניים כפי שמקובל בדרך כלל לעשות עבור סקטור המצוי במצוקה?
על כן המלצתי לנגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, אנא ממך סייע למקבלי ההחלטות לייצא אותך בחזרה לבית הספר למנהל עסקים ורטון בפנסילבניה, ארצות הברית. שם מקומך במגדל השן, זאת במקום לקלקל את כלכלת מדינת ישראל!
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא יו"ר ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו" ונשיא לשכת הקבלנים לשעבר
