סגור

חוששים מה-AI? המהפכה הגדולה הבאה כבר מתרחשת בשקט

הבינה המלאכותית כבר הפכה לחלק מחיינו. בנוסף לשימושים מקצועיים, אנשים משתמשים בה גם לטובת צרכים אישיים: חיפוש מידע, למידה על נושאים שונים ואפילו סיוע בקבלת החלטות. לצד היתרונות הבולטים של זמינות, נגישות, חיסכון בזמן ועוד, מתקיים בימים אלה דיון גם בתרחישים קיצוניים ואף אפוקליפטיים, שבהם מערכות בינה מלאכותית ישפרו את יכולותיהן ויפעלו ברמת עצמאות שתצא משליטת האדם. אלא שבזמן שתשומת הלב התקשורתית מתמקדת בבינה המלאכותית, מהפכה נוספת מתקדמת כמעט מחוץ לתודעה הציבורית - מהפכת הטכנולוגיות הקוונטיות.
טכנולוגיות קוונטיות מבוססות על הבנה ועל היכולת לשלוט באופן שבו חלקיקים זעירים של חומר ואור מתנהגים. היכולת הזאת מאפשרת לפתח דרכים חדשות לעיבוד מידע, לביצוע מדידות מדויקות ולהעברת מידע מאובטחת. התחום כולל מחשוב קוונטי, תקשורת קוונטית, חישה ומדידה קוונטית וסימולציה קוונטית.
מחשב קוונטי יכול לבצע סוגים מסוימים של פעולות מורכבות בקצב שהמערכות הקיימות כיום יתקשו להגיע אליו. חיישנים קוונטיים מסוגלים להביא את רגישותן ודיוקן של המדידות לרמות חדשות, תקשורת קוונטית עשויה לשנות את האופן שבו מידע מועבר ומוגן. טכנולוגיות אלה נמצאות בשלבי פיתוח שונים ועשויות ליצור יכולות חדשות ואפילו מהפכה בתחומי המדע, התעשייה, הרפואה, הביטחון ועוד. אך מה יקרה כששתי המהפכות ייפגשו? חברות טכנולוגיה מובילות, בהן גוגל ואמזון, כבר מדברות על עידן הבינה המלאכותית קוונטית, שעשויה לשנות מן היסוד את יכולות המחשוב ועיבוד המידע.
עבור האדם הרגיל, התהליכים האלה עשויים להיות כמעט שקופים. מבלי להיות מומחה טכנולוגי, אזרח עשוי לפגוש את תוצאותיהם באבחון רפואי מדויק יותר, פיתוח מהיר של תרופות, ערים חכמות ושירותים המותאמים אלינו בזמן אמת. אלא שאותה עוצמה מעוררת גם שאלות מטרידות. האם נדע על איזה מידע התבססה החלטה רפואית, פיננסית או תעסוקתית? מי יצר את המידע, האם הוא אמין ועל מי מוטלת האחריות כאשר המערכת טועה?
1 צפייה בגלריה
דעות דר בוריס קנצפולסקי
דעות דר בוריס קנצפולסקי
בוריס קנצפולסקי
(צילום: אוסף פרטי)
כמעט כל היבט בחיינו, גם אם איננו מבחינים בכך, נשען ותלוי במערכות מידע. הן אוספות, מעבדות ומעבירות את המידע שמאחורי חשבון הבנק, התיק הרפואי, מקום העבודה והמוצרים שאנחנו רוכשים. כעת, המפגש בין בינה מלאכותית לטכנולוגיות קוונטיות עשוי לשנות את הדרך שבה המערכות האלה פועלות. האתגר עשוי להתעצם עם התרחבות ה-Agentic AI, מערכות שבהן סוכני AI יכולים לתכנן רצף פעולות, להשתמש בכלים ולפעול בשמנו כדי להשיג מטרה.
כך אנו מתקרבים לנקודת מפנה אפשרית שמכונה "סינגולריות מידע" - המצב שבו היקף המידע שנוצר, נגיש ומנותח גדל בקצב העולה על יכולתנו להתחקות אחר מקורו, להעריך את אמינותו ולנהל אותו באופן אחראי. זוהי נקודת מפנה שעשויה לשנות באופן יסודי את מערכות היחסים בין בני אדם, טכנולוגיות וארגונים. לכן, הסכנה אינה בהכרח השתלטות של מכונות, אלא טביעה באוקיינוס של מידע מבלי יכולת להבחין בין עובדה, טעות ומניפולציה.
עבור חברות, זהו אתגר עסקי ולא רק טכנולוגי. ארגון שלא יוכל להסביר כיצד התקבלו החלטות, לבדוק את אמינות המידע או להגן עליו, עלול לאבד את אמון הלקוחות ולהיחשף לסיכונים משפטיים. בימים אלה אנחנו נחשפים לעוד ועוד דוגמאות כאלה. הציבור עדיין מסתגל להשפעות הבינה המלאכותית על חיי היום-יום, ואילו המהפכה הקוונטית מתקדמת בשקט יחסי. דווקא משום כך, אף שהמפגש בין הבינה המלאכותית לבין הטכנולוגיות הקוונטיות נמצא בעיקר בשלבי מחקר ופיתוח, זה הזמן להיערך לאפשרויות ולאתגרים שהוא עשוי להביא.
ד"ר בוריס קנצפולסקי הוא חבר סגל בכיר בבית הספר למערכות מידע באקדמית תל אביב-יפו, מומחה לחדשנות בחברות גלובליות