פרשנות
פיצ'ר ושמו מתניהו אנגלמן
מתניהו אנגלמן יסיים בשנה הבאה את מסעו במנהרות משרד מבקר המדינה כשהן מטוהרות מכל איום על השלטון. רק טבעי שהכנסת תיעתר לבקשתו למענק נדיב
בצירוף מקרים מופלא, ביום שבו ביקש מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מהמדינה שתממן לו באופן חסר תקדים שנת הסתגלות בתשלום לאחר שיפרוש, הגיש צה"ל עתירה לבג"ץ נגד המבקר. בעתירה שהוגשה דרשה הסניגוריה הצבאית שאנגלמן יחדל מבדיקת הצבא, כשהמלחמה עוד בעיצומה, בנושאי ליבה הקשורים ל־7 באוקטובר, משום ש"המבקר חורג מסמכותו ופוגע פגיעה קשה ובלתי הפיכה בזכויותיהם של משרתי צה"ל ובעבודתה של כל ועדת חקירה שתקום בעתיד".
בזמן שבצה"ל מבינים שהם עומדים להיות השעיר לעזאזל שעליו תוטל עיקר האחריות למחדל, תוך ניקוי אגבי של הדרג הפוליטי, אנגלמן מצדו פונה אל הדרג הפוליטי ומבקש מענק של כחצי מיליון שקל. מתישהו, עד הפרישה, הוא גם יגיש דו"חות נטולי פניות על 7 באוקטובר.
רואה החשבון האפרפר, שתפיסתו הצרה את תפקידו מנותקת מכל קשר למציאות הפוליטית ההרסנית, היה יעיל בחלקה שעליה הופקד פי כמה מכל השמחה רוטמנים והיריב לוינים
אצל אנגלמן זה לא באג, זה פיצ'ר. ספק אם היה שומר סף יעיל כמותו בריקון מתוכן של המוסד רב החשיבות שעליו הופקד. ביעילות, בנחישות, מתוך תחושת שליחות ואמונה בצדקת דרכו, שלעולם יהיו עטופות במתק שפתיים ובהוכחות על גבי הוכחות לנחישותו חסרת המורא ולפעולתו אך ורק על פי הספר, אנגלמן יסיים בשנה הבאה את מסעו במנהרות משרד מבקר המדינה כשהן מטוהרות מכל איום על השלטון.
רואה החשבון האפרפר, שתפיסתו צרת האופקים את תפקידו הקפידה להיות מנותקת מכל הקשר רחב של המציאות הפוליטית ההרסנית ומארג שלטון החוק השברירי, היה יעיל בחלקת האלוהים שעליה הופקד פי כמה מכל השמחה רוטמנים והיריב לוינים מעוררי המהומות.
על פי הספר, רק על פי הספר, אנגלמן הפיק מאות דו"חות עם כותרות פומפוזיות, אבל פירק את האגף שהיה אמון על חקירת שחיתויות, ונמנע מממצאים אישיים, ולא כיוון ישירות לצמרת, וריכך כשהיה צריך, ועיכב כשמצא לנכון. לא תמצאו דופי בפעולתו, אבל גם לא תמצאו את הידיים והרגליים בהררי המסמכים מעוטי ההשפעה שהפיק. לא באג, פיצ'ר.
התגובה שפרסם משרדו לעתירה של צה"ל נגדו מספרת את כל הסיפור: "ביקורת המדינה אינה סותרת הקמת ועדת חקירה ממלכתית... ההפך הוא הנכון", נכתב מטעמו של המבקר, "חוק מבקר המדינה קובע כי הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת תוכל להקים ועדת חקירה ממלכתית בהתבסס על דו"ח מבקר".
וואלה, איך לא הבנו שזה מה שהיה חסר. איך שכחנו שזה מה שהחוק קובע. ועדת חקירה ממלכתית לא קמה כבר שנה וחצי חרף מחאות ודרישה של ציבור עצום, לרבות משפחות חללים ונרצחים; והממשלה, שנאלצה לדון בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בהוראת בג"ץ, החליטה לא להקים אותה; ובנימין נתניהו התבטא ואמר שאין לו אמון בוועדת חקירה ממלכתית, שהיא איום עצום על שרידותו הפוליטית. אבל אנגלמן, מה לו ולכל הריאליזם הזה. הוא יכתוב דו"ח על 7 באוקטובר, והדו"ח שלו, כן כן, יספק סוף סוף עילה לוועדה המתאימה בכנסת להקים ועדת חקירה ממלכתית. כפי שהוועדה המתאימה בכנסת תוכל לאשר לו את המענק הנדיב שביקש עכשיו.
ההיאחזות בלשון החוק הצרה, תוך ניתוק מוחלט מההקשר ומהמציאות ומהמשמעויות הפוליטיות, היא טכניקה שאנגלמן פיתח לדרגת אמנות. הוא מקריא את המילים במדויק, ובה בעת מעקר אותן מתוכנן. הוא היה רוצה שנראה בזה נאיביות דווקנית, אבל התוצאה היא ציניות הרסנית. זו מורשתו האמיתית של מבקר המדינה (שיפרוש בעוד שנה, לא לפני שירופד במענק שאותו ביקש).
