סגור

הקיצוצים בתקציבי החברה הערבית: הממשלה גוזלת את כבשת הרש

טבח השבעה באוקטובר הוביל את ישראל למלחמה קשה וארוכה, שדורשת היערכות תקציבית חדשה. כחלק מכך, מציע משרד האוצר קיצוצים נרחבים, כולל בתקציבי התכניות הממשלתיות לחברה הערבית.
במסגרת זו, הקיצוצים המוצעים בתקציבים המיועדים לחברה הערבית אינם מידתיים ומשקפים אפליה חמורה: בעוד שמרבית הקיצוצים עומדים על 5%, הקיצוץ בתקציבים המיועדים לאזרחים הערבים עומד על 15%, פי שלושה מהקיצוצים הכלליים. זאת, למרות הזנחה ותת-פיתוח של עשרות שנים, שהובילו את החברה הערבית למצב קשה כלכלית וסוציאלית, עם שיעורי עוני ופשיעה גבוהים, חוסר ביטחון אישי, היעדר תשתיות ושירותים וניכור מהמדינה.
הזנחה ותת-פיתוח אלה הן בין הגורמים המרכזיים למשבר האלימות והפשיעה החריף הפוקד את החברה הערבית. בשנת 2023, 244 אזרחים ותושבים ערבים קיפחו את חייהם בנסיבות של אלימות ופשיעה. זהו מצב חירום חסר תקדים, הדורש מענה מיידי מאחר שהוא פוגע באופן ישיר בזכות הבסיסית שעליה המדינה אמורה להגן – הזכות לחיים ולביטחון. לנוכח מצב זה, טוב היה אילו הממשלה הייתה נמנעת מפגיעה בתכנית הממשלה למאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית (החלטת ממשלה 549).
באשר לתקציבים המיועדים לצמצום פערים חברתיים-כלכליים בחברה הערבית (החלטת ממשלה 550), מפאת חשיבותם היה נכון להגדיל אותם. עם זאת, ברור כי דרישות המלחמה גובות מחיר מכלל האזרחים בישראל – אך הקיצוץ המוצע למעשה מעמיק את האפליה ויחמיר את מצבם של האזרחים הערבים, ובהמשך לכך, את מצבם של המשק והחברה הישראלית באופן כללי. זהו גזל כבשת הרש.
צמצום הקיצוצים יאפשר את המשך מגמת השילוב ויתגמל את כלכלת המדינה כולה. לפי דו"ח שפורסם על-ידי מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה בדצמבר 2019, "צמיחת המשק הישראלי צפויה להאט בשנים הקרובות במידה שלא תהיה עלייה משמעותית בפריון במשק בכלל, ועלייה בתעסוקה ובפריון של אוכלוסיות חלשות כגון החברה הערבית בפרט". במילים אחרות, מדובר בתקציבים שמהווים השקעה במשק הישראלי, שצפוי להרוויח מהוצאתם.
יש לציין כי מזה כעשור, הממשלה הישראלית – בראשות בנימין נתניהו – הקדישה משאבים רבים לקידום החברה הערבית, מתוך הכרה בחשיבות הנושא למשק הישראלי. כך למשל, בעשור האחרון נרשמה התקדמות משמעותית בשילוב החברה הערבית באקדמיה ובעקבות כך בתעסוקה. על-פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, בשנת 2022 מספר הסטודנטים הערבים בהשכלה גבוהה עמד על 60,594 סטודנטים, לעומת 25,951 בשנת 2010 – כלומר, שיעור הסטודנטים הערבים יותר מהוכפל. זו הצלחה מסחררת שמראה שההשקעה הממשלתית בחברה הערבית מניבה פירות. בדומה לכך, מנתונים שהתפרסמו לאחרונה עולה כי בעקבות ההשקעה בתכנית החומש הקודמת לחברה הערבית, החלטת ממשלה 922, 38 רשויות ערביות עלו בדירוג הסוציו-אקונומי.
1 צפייה בגלריה
מימין אמנון בארי סוליציאנו ד"ר ת'אבת אבו ראס
מימין אמנון בארי סוליציאנו ד"ר ת'אבת אבו ראס
מימין אמנון בארי סוליציאנו וד"ר ת'אבת אבו ראס
(צילום: יוזמות אבהרם )
גם שיעור התעסוקה של גברים ונשים בחברה הערבית עולה בהדרגה. בשנת 2010 שיעור התעסוקה של נשים ערביות עמד על כ-21%, לעומת 43.4% בסוף שנת 2022. זו עלייה משמעותית, אך יש עוד עבודה רבה: שיעור תעסוקה זה עדיין נמוך משיעור התעסוקה בחברה הכללית. כמו-כן, כמחצית מהילדים הערבים חיים בעוני, ובסך הכל, 39% מהאזרחים בחברה הערבית נמצאים מתחת לקו העוני. שיעור חוסר המעש בקרב צעירים (25-18) בחברה הערבית עומד על כ-25% בקרב גברים וכ-34% בקרב נשים. כפי שכתב מבקר המדינה, יש לכך השלכות רבות: "חוסר המעש משפיע גם על שיעורי הפשיעה באוכלוסיית הצעירים, בעיקר בקרב הגברים. נוסף על כך, חוסר המעש פוגע בתחושת המסוגלות ובמיומנויות הבין-אישיות, גורם לדלדול הקשרים החברתיים ולדיכאון, מטיל נטל כלכלי על המשפחה, וכן גורם לעומס על שירותי הרווחה והשירותים הקהילתיים, לירידה בתחושת השייכות החברתית ולהגדלת העוני והפערים בחברה. חוסר מעש בגיל צעיר מקושר לחוסר מעש בגילים בוגרים יותר. לפיכך, שילוב איכותי של אוכלוסיית הצעירים בחברה הערבית בשוק העבודה, יש בכוחו כדי לצמצם פערים חברתיים-כלכליים ולשפר את הפריון של המשק הישראלי בכללותו". מכאן, שהקיצוצים המסיביים בתקציבי הפיתוח הכלכלי-חברתי עלולים ממש להוריד את ההשקעה לטמיון בכך שיהפכו את המגמה וידרדרו את המצב.
האזרחים הערבים יהיו אלה שיפגעו בצורה החריפה ביותר בעקבות הקיצוצים, הן משום שנקודת המוצא שלהם ירודה כל כך והן משום שהקיצוצים שהם יספגו יהיו הגדולים ביותר. קיצוץ זה שולח מסר ברור לערבים: האזרחים הערבים הם אזרחים סוג ג' והמדינה אינה חפצה בטובתם ולו במעט. הם מקבלים את המסר. איך אזרח ערבי ירגיש כלפי המדינה כשהוא מבין שדווקא ממנו, המוחלש ביותר בחברה, לוקחים הכי הרבה? הניכור, הכעס והתסכול הולכים וגוברים.
חרף התחושות הקשות, היחסים בין יהודים וערבים בישראל לא הסלימו לכדי התפרצויות אלימות, למרות החשש עם פרוץ המלחמה בתחילת אוקטובר. מאמצים רבים מושקעים מצד כל הגורמים המעורבים, המבינים את החשיבות הקריטית בשמירה על רגיעה. השמירה על היחסים בין יהודים וערבים בישראל היא אינטרס ישראלי הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.
הקיצוץ הבלתי-פרופורציונלי בתקציבי החברה הערבית, שאין להסביר אותו אלא בגזענות עמוקה של העומד בראשו של משרד האוצר, יפגע בחברה הערבית באופן ישיר ומיידי, ובסופו של דבר, כדרכן של חברות – שחזקות רק כחוזקה של החולייה החלשה ביותר – יפגע גם בכולנו. את הקיצוצים האלה יש לבלום.
הכותבים הם מנכ"לים שותפים בארגון "יוזמות אברהם" לקידום שוויון ושילוב בין יהודים וערבים בישראל