ריאיון
"הגביע הקדוש הוא שירות ציבורי שרודף אחריך למימוש זכויות"
"אנחנו טובים באימוץ חדשנות אך חלשים להביא את הממשלה לפעול כארגון אחד". שירה לב עמי, מהמנהלות הצעירות והמשפיעות בשירות המדינה, ממפה את החוזקות והחולשות של ישראל בתחום הדיגיטל. היא מוסיפה: "המטרה היא למנף דיגיטל ו־AI כדי לא לטרטר את האזרחים"
שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, כמה תקציב ואנשים את מנהלת?
"מערך הדיגיטל כולל כ־850 אנשי צוות, חלקם עובדי מדינה וחלקם הגדול מועסק במכרזים. יש לנו בממשלה ובגופים תחתנו כ־6,000 אנשי טכנולוגיה ודיגיטל שאנחנו אחראים שיוכלו לעשות את תפקידם. היקף הפעילות השנתי שלנו הוא בסדר גודל של 900 מיליון שקל. והתקציב של הממשלה כולה בתחום הטכנולוגיה, דיגיטל ודאטה הוא כ־4 מיליארד שקל בשנה – כולל נימבוס, תוכנית המעבר לענן, שכל דבר חדש נעשה דרכה".
אתם גוף שהוא כמו מרכז פיתוח בהייטק, רק במערכת ממשלתית. יש סתירה פנימית?
"ממשלה, מכוח האינרציה, לא אוהבת את השינוי שהטכנולוגיה מחייבת אותה לעשות. המטרה היא להעמיד את המגזר הציבורי בחזית הטכנולוגיה, למנף הזדמנויות של דיגיטל ו־AI כדי לאפשר למגזר הציבורי לא לטרטר אותנו כאזרחים. להתאים את עצמך לאזרח ולא הפוך כפי שזה היום. אנחנו, הדיגיטל, צריכים להיות הדבק".
לפני שנה עברה החלטת ממשלה שמחייבת את המדינה להנגיש שירותים ציבוריים באופן דיגיטלי. עד כמה אנחנו רחוקים משם?
"זה דורש המון דחיפה. כמו באמירה באליסה בארץ הפלאות: צריך לרוץ מאוד מהר כדי להישאר במקום. אז כדי להתקדם צריך לרוץ עוד יותר מהר. להניע את כל הממשלה לרוץ מהר זה אתגר מטורף. זו המשימה שלנו. אנחנו נותנים את הכלים למשרדי הממשלה להיות מעולים בעולם הדיגיטל וה־AI. בונים תשתיות מרכזיות כמו אתר MyGov ומערכת ההזדהות הלאומית, מכשירים הון אנושי, למשל בתוכנית 'מובילים דיגיטליים' שבה 30 איש במחזור מכל המשרדים נוסעים ללמוד ממדינות מובילות בתחום וחוזרים לארץ עם משימות אופרטיביות.
"שירות ציבורי צריך לעבוד בשבילך, לא להיות ריאקטיבי, אלא לפגוש אותך איפה שנמצא הצורך שלך. כשילדת, למשל, למה את צריכה להגיש טופס עם אישור מעסיק והמון פרטים כשלממשלה כבר יש עלייך את כל המידע הזה? למה שהיא לא תעשה את העבודה מאחורי הקלעים במערכות שלה ותעביר לך בחופשת הלידה את הכסף מביטוח לאומי? זו השאיפה".
יש דוגמה נוספת?
"כשמשפחה מגלה שיש לילד צרכים מיוחדים, למשל אוטיזם, מחלה, בעיית שמיעה – ובדיוק כשהיא במקום כל כך רגיש וסוער וצריכה להיכנס לתהליך של מימוש זכויות, היא צריכה גם ללכת לרדוף אחרי 5-4 גורמים במינימום ולפעמים אחרי 15, בתהליך מורכב וקשה. אנחנו מנסים להביא למצב של פנייה לגורם אחד שממנו היא תקבל את המעטפת של כל השירותים מכל משרדי הממשלה – מערכת החינוך, סייעת, קצבת ביטוח לאומי – בתהליך זכאות אחוד ומשולב. זה עוד לא קיים, אבל אנחנו עובדים על זה ובסוף זה יקרה".
איפה החולשה ואיפה החוזקה של ישראל?
"אנחנו טובים בלאמץ חדשנות ולא לפחד ממנה, אבל באתגר להגיע למצב של ממשלה שמתפקדת כארגון אחד, בזה אנחנו חלשים. כי המשרדים מאוד נפרדים, פועלים בעצמאות וגם משתנים כל הזמן (עם שינויים פוליטיים שקשורים לחלוקת סמכויות – דב"נ). משרדי ממשלה יכולים לעבוד בצורה מצוינת אבל אם יש תהליך שמשלב כמה משרדים – אללה יסתור. בחיבורים האלה, בין גורמים שלעתים לא מדברים אחד עם השני — אנחנו חלשים. זו בעיה שהדיגיטל יכול לסייע לעקוף".
איך כלי AI יכולים לייעל את ההתנהלות של הממשלה?
"למשל, יש מאות סוגי ועדות ממשלתיות, וכוח אדם רב עסוק בהכנת חומרים לוועדות כאלה, לבנות תיק, לקרוא נתונים, לכתוב המלצה. אנחנו בונים כלי AI שהוא 'מחולל ועדות' ונועד לעשות כמה שיותר פונקציות של ועדה ממשלתית. זה לא מחליף את ההחלטה של הוועדה או אדם, אבל זה מקצר את זמן ההכנה של התיק משבועות לחמש דקות שבהן AI מוציא לי את כל הנתונים הרלבנטיים. הוועדה הראשונה שעשינו איתה פיילוט היא בבדיקת זכאות לדיור ציבורי במשרד השיכון. צריך להגיש המון נתונים של תלושי שכר, קצבאות, זכאות. המערכת הזאת לא פותרת את הצד התפעולי של לצרף את כל המסמכים, אבל היא כן לוקחת את המסמכים שצירפת, מנתחת אותם, מוציאה סיכום שאומר אם את עומדת או לא עומדת בקריטריונים. זה כלי תפעולי למנהל הוועדה, שמשאיר את החלק האנושי במקומות שצריך שיקול דעת ערכי. אנחנו רוצים שבן אדם יעשה כמה שפחות עבודה של לקרוא קובץ פי.די.אף ולחלץ מתוכו טבלה. היום אלגוריתמים לא מקבלים החלטות לכאן או לכאן, אבל זה העתיד. ובעתיד יהיה חשוב להגדיר אילו החלטות אנחנו משאירים בידיים אנושיות".
סיפרת בעבר שכאשר התמודדת על תפקיד מנהלת מערכות מידע במשרד הבריאות, אמרו לך "אל תפתחי ציפיות, זה תפקיד ששמור לגברים זקנים". אין נשים בנוף הניהול הבכיר במגזר הציבורי.
"במערך הדיגיטל אני אף פעם לא האשה היחידה בחדר, ההנהלה שלנו מאוד נשית, אבל בממשלה זה כן חוויה בעייתית, פורום המנכ"לים מאוד גברי. יש מעט מאוד נשים, האווירה מאוד גברית, והחוויה של להיות במיעוט לא נעימה ולא מעודדת עוד נשים להצטרף. נשים רוצות להיות במקום שבו להיות אשה זה נון אישיו. אני רואה הרבה נשים מוכשרות בתפקידי סמנכ"ל, צריך למצוא את המנגנונים שיקדמו אותן להיות מנכ"ליות".
בכירי צבא מוצנחים הם יתרון?
"כדי להצליח בסביבה ממשלתית צריך חוסן. דברים לוקחים נצח וכל הזמן מנסים להפריע לך, אבל צריך לקום בבוקר ולעשות עוד פעם עד שמצליחים. להניע תהליכים בממשלה יצליח רק מתוך שותפות, לא מתוך הורדת פקודה. עם פטיש אפשר להיות שומר סף אבל לא לקדם שינוי. התוקף החיצוני של הדרגות מספיק לחמש דקות, אבל לא בשביל לעשות טרנספורמציה בארגון גדול".
מה הגביע הקדוש שלך בתפקיד?
"להקים את ממשלת ה־AI שבה הרכבת נוסעת, והמסלול האוטומטי שלה הוא הכי טוב שיכול להיות עבור הציבור. מצב שאת מקבלת את השירותים שאת צריכה בצורה פרואקטיבית מהממשלה, שהיא עובדת בשבילך, האנשים נמצאים שם רק לחלק של ניתוב הרכבת ולהחלטות הערכיות של המדיניות. אבל כל היישום, האופרציה, העבודה השחורה נעשים על ידי הטכנולוגיה".
כל המידע הציבורי על ענן יוצר אתגרי סייבר גדולים. החדשנות בגוף שמחזיק הרבה מידע אישי על אזרחים יכולה להפוך לסכנה, כמו חומרי משרד המשפטים שנפרצו ועלו לרשת.
"אנחנו אחד הגופים הכי מותקפים בסייבר בעולם, ומתייחסים למידע על אזרחים בחרדת קודש. יש לנו סקיוריטי סנטר שמזהה אירועים ויודע לטפל בהם, אנחנו לא מעלים פתרון לאוויר בלי שיש לו מעטפת הגנת סייבר חזקה – ועדיין יהיו תקלות, אי אפשר לתת הגנה של 100%".
מתי ואיך ירד לך התיאבון מעולם הסטארט־אפים ובחרת לעבור לעולם הסיזיפי של שירות המדינה?
"יצאתי ממשרד הבריאות כדי להקים את הסטארט־אפ SpringYa. המטרה שלו היתה לשלב חדשנות במערכת הבריאות, סיפרנו לעצמנו סיפור שאנחנו עושים משהו שגם ירוויח כסף וגם ישפר את מערכת הבריאות. אבל בנסיעת עבודה לארה"ב, כשדיברנו עם מנהלי בתי חולים כלקוחות פוטנציאליים ובדקנו אילו אלגוריתמים היו רוצים להכניס למערכת – הם אמרו: אלגוריתם שיגיד לנו על אדם במיון אם יש סיכון גבוה שהוא לא יוכל לשלם כי אז לא נקבל אותו. זה היה רגע פוקח עיניים. הבנתי שאעשה הרבה מאוד עבודה ובסוף היא תשמש בית חולים כדי לא לתת שירות. אני לא מתחברת לזה ולא מאמינה בזה".
מה קרה לסטארט־אפ?
"כדרכם של 95% מהסטארט־אפים, עשינו פיבוט (שינוי כיוון בחברה או במוצר – דב"נ), אני עברתי לג'וינט, הם המשיכו לניסיון של עוד מוצר ואחר כך החברה נסגרה. בין היתר, לתחום נכנסו הגוגלים של עולם הבריאות שרצו לספק את הפתרון שלנו, וברור שלסטארט־אפים אסור להיכנס לעולם של הגורילות".
"יש ימים שבהם את רוצה לדפוק את הראש בקיר על חסמים שאנחנו שמים לעצמנו בתהליך הממשלתי כמו כשאין תקציב מדינה וכל הוצאה היא ויה דולורוזה. זה דורש חוסן, עד שנגיע לשלב שבו נממש את ממשלת ה־AI הראשונה. בסוף נגיע לשם. זה תהליך שלעולם לא יסתיים אבל צריך לעבור את נקודת האל־חזור שלו".
מאיפה כישורי המנהיגות והניהול?
"ההורים שלי עלו מברוקלין לקיבוץ יהל בערבה. אבא שלי היה מרכז משק, גזבר, ואז עבר לנהל קיבוצים אחרים, ממנו זה הצד הניהולי. אמא שלי, שעבדה כמתכנתת בקרביץ, אמרה שהיא שונאת להיות מנהלת כי היא שונאת להיות גננת. אחרי כמה שנים היא בכל זאת הלכה להיות מנהלת צוותי פיתוח. היא אמרה: זה לא כיף, אבל אנשים אחרים עושים את זה גרוע יותר".
אמרת לי קודם שאת לא אוהבת ללמוד. איך הגעת לחמישה תארים שניים?
"למדתי בתוכנית הבינתחומית של אוניברסיטת תל אביב (תוכנית המצטיינים – דב"נ) וגיליתי שאני לא אוהבת ללמוד, אז חמישה תארים זה באמת תקלה. קורסים בשביל הכיף זה לא כיף לי, חיפשתי משהו תכליתי, אז אמרתי אם אני כבר פה, אעשה שלושה תארים, וזה מה שעשיתי בארבע שנים של התוכנית. אמרתי לעצמי שלעולם לא אחזור לאוניברסיטה אבל בקורונה, כשגיליתי שאפשר לעשות תואר בלי לצאת מהמיטה, הוספתי שני תארים בכלכלה יישומית וברגולציה ומדיניות סביבתית שזו התשוקה הנוספת שלי, כי יכול להיות שנפתור את כל הבעיות הפוליטיות אבל בסוף לא נוכל לחיות פה כי יהיה חם מדי, או נוצף או נישרף. זה אתגר שמחייב את טובי המוחות, טיפול בדאטה בעזרת AI יכול לסייע בזה".
איך זה נולד?
"הבכורה שלי בת 17. כשהיא נולדה וראיתי את מיליון החיתולים החד־פעמיים שמשתמשים בהם, תהיתי לאן זה הולך. בהליכים סביבתיים יש נקודות אל־חזור וזה יצר את החרדה האקלימית שלי. איזה היגיון יש להשאיר עולם שבחצי ממנו לא ניתן יהיה לחיות? אז קניתי חיתולים רב־פעמיים, אבל לא שרדתי את כל שלושת הילדים עם זה".
מה הבנת מזה?
"למדתי שאימפקט בסקייל בא ממי שמעצב את המערכת ולא מאימפקט של אנשים בודדים. זאת אומרת, גם אם אני אתמיד במאבקי ואשתמש רק בחיתולים רב־פעמיים לנצח נצחים — רק החלטה באמנה בינלאומית לא להשתמש בתרסיס דיאודורנטים מזיק יכולה להשפיע על מצב החור באוזון. אני רוצה להיות בצד שמייצר את ההשפעה המערכתית הזאת".
מערך הדיגיטל הלאומי
הגוף האמון על קידום מהפכת הדיגיטל והבינה המלאכותית במגזר הציבורי. המערך פועל תחת שר הכלכלה והתעשייה כגוף הטכנולוגי של משרדי הממשלה והגופים הציבוריים, ועובד לשיפור הממשק והשירות הממשלתי הדיגיטלי עבור התושבים והעסקים בישראל. המערך הוקם ב־2020 במסגרת איחוד רשות התקשוב הממשלתית, מיזם ישראל דיגיטלית וממשל זמין
שירה לב עמי (45)
גרה במודיעין, נשואה3+
• תפקידים קודמים: מייסדת הסטארט־אפ SpringYa, סמנכ"לית חדשנות דיגיטלית ודאטה בג'וינט, דירקטורית בחברת הביטוח דיויד שילד, סמנכ"לית מערכות מידע ובריאות דיגיטלית במשרד הבריאות
• השכלה: בעלת חמישה תארים שניים — בניהול טכנולוגיות ומערכות מידע, במדיניות ציבורית ובמשפטים מאוניברסיטת תל אביב, בכלכלה יישומית מהמכללה למינהל וברגולציה ומדיניות סביבתית מאוניברסיטת בר־אילן
• בעלה הוא טל לב עמי, ממייסדי היוניקורן קלאודינרי. הם הכירו ביחידה 8200
