נשיא העליון עמית: בג"ץ שוקל לפסול את תקציב הישיבות
בדיון בעתירת התאחדות הסטודנטים שופטי בג"ץ הבהירו שוב כי העובדה שהמדינה מתקצבת את האברכים במקום את הישיבות היא אפליה פסולה. השופטים הורו לצרף לעתירה נציגים של ארגוני ישיבות לאור הפגיעה הצפויה בהם
שופטי בג"ץ שוקלים לפסול את סעיף המוסדות התורניים בתקציב המדינה, כלומר את תקציב הישיבות או לפחות את החלק החשוב ביותר בו העוסק בתקצוב כוללים לאברכים (ישיבות לגברים נשואים). כך הבהיר נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בדיון ביום שני שעבר בעתירת התאחדות הסטודנטים נגד תוספת הענק לתקציב שקיבלו הישיבות בשנים 2023 ו־2024. זאת, בשל העובדה שהתקציב הזה לא תומך בפועל בכוללים אלא הוא צינור למלגות קיום לאברכים. נוכח המשמעויות הקשות שיכולות להיות לפסק הדין מבחינת הישיבות הורו השופטים להציע לשורה של ארגוני ישיבות להצטרף לדיון כמשיבים.
השופט עמית אמר בדיון לפרקליטי המדינה: "אתם שמים לב איפה המיקוד אצלנו בנושא שנראה לכם מאוד טריוויאלי של (תמיכה ב־) מוסדות לעומת אנשים. הוא לא לגמרי טריוויאלי בעיני בית המשפט". הוא ציין ש"העתירה הזאת יש בה חומר נפץ בהיבט מסוים". השופטת יעל וילנר ציינה ש"לא צרך לבטל את חוק התקציב כדי לבטל את הסעיף בתקציב. אפשר לבטל את הסעיף".
לקראת המשך הדיונים השופטים הורו לעותרים להגיש עתירה מתוקנת (בפעם השנייה) ולצרף כמשיבים גופים מייצגים של הישיבות. השופטת וילנר הסבירה ש"הולכים לנגוס כאן בתקציב משמעותי של גוף כלשהו והגוף הזה לא נמצא כאן. זה מאוד בעייתי". ואילו השופט עמית אמר לנציגות התאחדות הסטודנטים, עוה"ד מירב בר־זיק ומיכל גלר ממשרד תל־צור ושות': "יכול להיות שאתן צריכות לשקול גם להוסיף את הסעד החוקתי (פסילת הסעיף התקציבי). בסופו של דבר הנושא עלול לרדת לטענת האפליה החוקתית". הוא ציין שהסעד הזה כבר עולה מנוסח העתירה הקיימת, אבל ראוי לציינו מפורש יותר.
את העתירה הגישה התאחדות הסטודנטים כבר במאי 2023. היא תוקפת שיטת תקצוב שנמשכת עשרות רבות של שנים ולכן סיכוייה לא נראו גבוהים. עכשיו מתברר שהעתירה חשפה פגם חמור בשיטת התקצוב. עובדה ידועה היטב היא שבניגוד לישיבות לרווקים שמקבלות את התקציב למימון פעילותן, הכוללים לאברכים מעבירים את כל התקציב שהם מקבלים כמלגות לאברכים, וזה כנראה מנוגד לחוק.
וזו הבעיה: תמיכות לישיבות מחולקות מכוח סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, שבג"ץ כבר קבע שיש לו מעמד של מעין חוק יסוד כלפי התקציב. סעיף 3א מדבר על תמיכה במוסדות, לא באברכים. אבל הכוללים הם, כאמור, רק צינור ובעצם מדובר בתמיכה באברכים. מדברי השופטים עלה שהתמיכה באברכים ולא במוסד יוצרת בעיה חוקתית קשה כיוון שהיא מפרה את עקרון השוויון. שהרי, למה שאברכים יקבלו תמיכה חודשית וסטודנטים לא?
מספר תלמידי הישיבות למבוגרים המדווחים למשרד החינוך הגיע בדצמבר 2024 לשיא של 203.5 אלף, מתוכם כ־125 אלף אברכים (91 אלף מתוכם מקבלים מימון והיתר מושעים). מהתקציב הזה משלם משרד החינוך תקציב בגובה של 850 שקל לחודש לכל אברך, שמשמש בסיס למלגה שנותן לו הכולל בסכום מוערך ממוצע של כ־2,000 שקל לחודש.
בתקציב 2023/4 הוגדל סעיף הישיבות בהיקף עצום מ־1.2 מיליארד שקל ל־1.7 מיליארד שקל כל שנה. בג"ץ הוציא ביוני שעבר צו ביניים שאסר להעביר מימון מתקציב הישיבות לתלמידי ישיבות ואברכים משתמטים שאיבדו את מעמד דחיית השירות. התוצאה היתה שכ־310 מיליון שקל מהתקציב הזה חזרו לאוצר.
עוד נושא שעלה בדיון, אם כי לא הגיע למיצוי, הוא הבעיה שהמדינה ממשיכה לתקצב כוללים שלומדים בהם אברכים משתמטים. התוצאה היא שגם אם הכוללים אינם מקבלים מימון עבור האברכים המשתמטים המדינה בפועל ממשיכה לממן אותם בעקיפין. "אנחנו לא יכולים לדעת אם המוסד בכל זאת משלם למי שהוא חייב גיוס (ולא מתגייס - ש"א)", אמר הנשיא עמית. הדיון הזה חשף בעיה משפטית שבהחלט ייתכן שתעלה בעתיד, האם למדינה יש בכלל זכות לממן מוסדות שמקבלים ללימודים עבריינים משתמטים.
יו"ר התאחדות הסטודנטים סיון קורן אמרה ש"עתרנו לבג"ץ כדי להזכיר למדינה שאי אפשר להתעלם מהציבור הסטודנטיאלי. המדינה בוחרת להעביר מיליארדים למגזר אחד באופן שפוגע בעקרון השוויון".
