סגור
מימין איתמר בן גביר ו בנימין נתניהו
מימין: בן גביר ונתניהו. אחד סוחט, השני נסחט (צילומים: שלו שלום Sean Gallup/Getty Images)

בן גביר גובה את הפרוטקשן, וכולנו נשלם עליו ביוקר

הממשלה תתכנס היום להצביע על ההבטחה שבן גביר חילץ מנתניהו להקים משמר לאומי תחת מרותו הישירה. השר לביטחון לאומי רוצה להקים גוף מתחרה למשטרה ה"כחולה", ובין שאיפותיו הנוספות: לספח אליו חלקים של מג"ב וסמכות להוציא צווי 8 לגיוס מילואים בחירום

יום חג לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: היום צפויה הממשלה להתכנס כדי להצביע על ההבטחה שחילץ מראש הממשלה בנימין נתניהו להקים משמר לאומי תחת אחריות משרדו, וכן על קיצוץ רוחבי של 1.5% בכל משרדי הממשלה, שמסתכם במיליארד שקל, לצורך תוספת תקציב למשרד לביטחון לאומי, בעיקר לטובת הקמת המשמר הלאומי, וזה עוד לפני שקלול כל ההוצאות שיידרשו להקמת גוף כזה שיימצא מחוץ לאחריות המשטרה.
מאז הבטחת הבחירות של בן גביר ל"משילות", תחושת הביטחון האישי של האזרחים – אם בנגב ואם בגליל, בבני ברק או בירושלים - לא ממש השתפרה, ואחד הנתונים המהדהדים הוא 41 נרצחים בחברה הערבית בנסיבות פליליות רק ברבעון הראשון של השנה. אם קצב הרציחות הזה יימשך, 2023 תשבור שיא שלילי, ותעקוף בהרבה את מספר הנרצחים גם בשנים המדממות ביותר. הבטחת המשילות של בן גביר פוגשת את המציאות הקשה שאיתה מתמודדת בשטח משטרת ישראל, שזקוקה נואשות לתגבור ופועלת בחוסר של כ־2,000 שוטרים בשל גל עזיבה וקשיי גיוס.

על רקע הנתונים הללו הרעיון המקורי להקמת "משמר ישראלי לאומי", שנולד בתקופת ממשלת השינוי, הוא רעיון טוב. התכנון היה להקים את המשמר הזה תחת הכנפיים של מג"ב והמשטרה, וזאת לאחר עבודת מטה מסודרת כלקח מכישלון היערכות המשטרה לפרעות והפרות הסדר בערים המעורבות בעת מבצע "שומר חומות". המשמר הושק ביוני 2022 על ידי ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט והשר לביטחון הפנים הקודם עמר בר לב, והחל להיות מוקם אט־אט.
כעת הגיע השלב הבא שבו המדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולתגברו בכוחות גדולים ולהופכו לזרוע משמעותית הרבה יותר. אין ספק שגיוס 1,800 שוטרים חדשים למשמר, כפי שמתוכנן, יסייע למלחמה בפשיעה לאומנית, בפרוטקשן בחברה הערבית ובפשיעה החקלאית, ויאפשר חיזוק של המשילות וריכוז כוח רב באירועי חירום.
הבעיה אינה במשמר עצמו, אלא ברצון העז של בן גביר להוציא אותו מידי המשטרה והמפכ"ל קובי שבתאי, שהחל לאחרונה לגלות מולו עצמאות מבורכת, ולהקימו מחדש במשרדו כיחידה נפרדת כגון שב"ס או רשות הכבאות. הסיפור פה הוא על שליטה וכוח – הכ"ף המועדפת על בן גביר (לפני הכבוד והרבה לפני הכסף). בן גביר ישמח להעמיד בראש המשמר הלאומי העצמאי הזה אדם נאמן שיסור למרותו וידאג להפעיל אותו כטוב בעיני השר, וללא המגבלות הבירוקרטיות של המשטרה.

"כוח לתרחישי חירום"

לא בכדי יצאו נגד המהלך המפכ"ל וסגל הפיקוד הבכיר במשטרה (בשיחות סגורות) ובכירי משטרת ישראל בדימוס (באופן פומבי). כל אחד מהם, בפחדיו וחששותיו מתוך היכרות עם הנפש הפועלת, מדמיין את "המיליציה הפרטית של בן גביר" אחרת – אם כבבואה של ארגון לה פמיליה האלים, משמרות המהפכה באיראן, הפלנגות בלבנון או פלוגות הסער הגרמניות. בן גביר מבחינתו דוחה בזלזול את האזהרות האלה. את המפכ"לים לשעבר הוא שלח ביום שישי בציוץ בטוויטר לזרועות מלהקי תוכניות הריאליטי "האח הגדול" ו"הישרדות" בשל "הצורך שלהם בתשומת לב על חשבוני".
מי שיצטרכו לעמוד על המשמר מפני המשמר הם שוב היועצים המשפטיים בוועדות הכנסת ובלשכת היועמ"שית, וגם פוליטיקאים שמבינים את חשיבות מגבלות הכוח והירידה לרזולוציות

אולם בחינה של הסמכויות שמבקש לעצמו בן גביר, לפי הצעת המחליטים שהוא הפיץ לקראת ההצבעה היום בממשלה על הקמת המשמר הלאומי "תחת אחריות המשרד לביטחון לאומי", גורמת להתכווצות בכיסא. ההצעה מבקשת לקבוע ש"המשמר הלאומי לישראל ישמש ככוח ייעודי מיומן ומאומן לטיפול, בין היתר, בתרחישי חירום שונים, בפשיעה הלאומנית, במאבק בטרור, וכן לשם חיזוק המשילות במרחבים שבהם הדבר נדרש, במסגרת התפקידים המצויים כיום בידי משטרת ישראל בתחומים אלה" – זה נוסח רחב שמתיימר להקים גוף עצמאי מעין מתחרה למשטרה ה"כחולה", כזה שייתן לבן גביר מוטת שליטה רחבה במקומות שכיום המשטרה פועלת בהם, אבל לא מספקת את הסחורה. בן גביר גם מנמק מדוע נדרש להוציא את המשמר מהמשטרה: לשיטתו, כפי שציין בהצעה, לא הושלמה הקמת המשמר הישראלי במתכונת הנוכחית, ועד היום גויסו חלקים קטנים מהפרויקט.
נוסח הצעת המחליטים קובע שבן גביר יקים ועדה בראשות מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, איש אמונו שלמה בן אליהו, וישתתפו בה נציגי משרדי ראש הממשלה, הביטחון, המשפטים, האוצר, המשטרה וצה"ל. היא תמליץ לו בנוגע ליישום ההחלטה על הקמת המשמר הלאומי, לייעוד תפקידיו, סמכויותיו, אנשיו ועוד. עד כאן נשמע סביר, אך המשך ההצעה מגלה את האספירציות העמוקות יותר של בן גביר.

קבע לו"ז צפוף

הוועדה הזו אמורה בין השאר לתת את עמדתה בקשר ל"אפשרות להעברת יחידות מסוימות ממג"ב לאחריות המשמר הלאומי", כלומר להוציא את היחידות שכבר הוקמו ופשוט להעביר את "מפתח ההפעלה" שלהן ממפקד מג"ב והמפכ"ל לידיו של השר ומפקד המשמר הלאומי שהוא ימנה. תהיו בטוחים שמי שזה לא יהיה ואיזו פרוצדורה שלא תיקבע לבחירתו – הוא יהיה חייב לבן גביר הרבה יותר ממה שחייב לו כיום שבתאי.


בנוסף לכך הוועדה תיתן את המלצותיה בנוגע ל"כפיפות המשמר הלאומי לגורמים השונים, הסדרת סמכות השר להוצאת צווי גיוס מילואים לאנשי המשמר הלאומי באירועי חירום המחייבים זאת, הסדרת תקינה ותקצוב, העברת כוח אדם, נלוות, תקציבים, אמצעים וכן כל נושא נוסף שיימצא לנכון, ולרבות המלצות בדבר תיקוני חקיקה ותיקון החלטות ממשלה ככל שיידרשו". המשמעות היא שבן גביר למעשה מבקש להסדיר עבור עצמו סמכויות רבות שהמשותף להן הוא שוב כוח ושליטה.
זה כולל את הסמכות להוציא צו 8 לגיוס מילואים בחירום, בדיוק כמו הסמכות של שר הביטחון, המוגדר בחוק כמפקד העליון של הצבא. בן גביר פשוט מתקנא בו ורוצה להיות גם כן מפקד עליון של כוח שיטור. ואם זה לא ילך דרך שינוי פקודת המשטרה, שבן גביר אולץ למתן לאחר שהמפכ"ל נעמד על הרגליים האחוריות, מה שמנע את הפיכתו ל"מפכ"ל־על" - אז הוא ינסה לבנות לעצמו משטרה משלו ולהיות "מפקד משמר־העל". גם כאן דרכו למימוש החלום ארוכת מכשולים ושומרי סף, אך החלטת הממשלה שתתקבל מחר היא תחילת הדרך.
אמנם בפוליטיקה שלנו כאשר מוקמת ועדה, לרוב זו תחילת המסמוס של נושא מסוים, אך בהצעת המחליטים בן גביר קבע לו"ז צפוף: הוועדה תגיש לו את המלצותיה בתוך 60 יום, ותיקוני החקיקה והחלטות הממשלה הדרושות יקודמו ויעוגנו בתוך 90 יום מרגע קבלת החלטת השר בנושא. לא מן הנמנע שבטווח הזמן הזה בן גביר ילחץ על המפכ"ל להיענות לתכתיבים שונים שלו, כתנאי להסכמתו להשארת המשמר הלאומי תחת אחריות מג"ב והמשטרה. אולם ככל שההליך יתקדם, צפוי לגדול התיאבון של בן גביר.
ומהו אירוע חירום שמצדיק שליחת כוח של המשמר הלאומי? אולי חסימת נתיבי איילון בידי עשרות אלפי מפגינים זועמים על פיטורי שר שההביע דעה מנוגדת לזו של ראש ממשלה?
לפני שבועיים בג"ץ קבע בצו ביניים שלבן גביר מותר אמנם לקבוע מדיניות כללית למשטרה בנוגע לטיפול בהפגנות, אך אסר עליו לתת הוראות אופרטיביות וביצועיות לגבי מימוש המדיניות בשטח, כמו אופן השימוש בכוח בעת האירוע ובאמצעים לפיזור הפגנות, ופסק שסמכות זו נתונה רק למפקדי המשטרה. אפשר להניח שכחלק מהסדרת סמכויות המשמר הלאומי וסמכויות השר כלפיו, ינסה בן גביר באמצעות תיקוני החקיקה לאפשר לשר השפעה וחופש פעולה רבים יותר ממידת ההשפעה המוגבלת שהוא מגלה שקיימת לו כיום על המשטרה.
מי שיצטרכו אז לעמוד על המשמר מפני המשמר הם שוב היועצים המשפטיים בוועדות הכנסת ובלשכת היועמ"שית, וגם פוליטיקאים שמבינים את מגבלות הכוח ואת החשיבות לרדת לרזולוציות הקטנות ביותר: מי למשל יגדיר מהו אירוע חירום של הפרת סדר שמאפשר שליחת כוח של המשמר הלאומי? ניסיון לינץ' ביהודי על ידי ערבים בעכו נחשב? וניסיון לינץ' בערבי שנקלע לתוך המון יהודי בבת ים? ומה עם חסימת נתיבי איילון בידי עשרות אלפי מפגינים זועמים על פיטורי שר שהעז להביע דעה מנוגדת לזו של ראש ממשלה? גם זה ייחשב כאירוע חירום שיאפשר לשר לגייס בצו מיוחד את כוחות המשמר ולשלוח אותם עם רימוני הלם, סוסים ואלות לשטח?
בנימין נתניהו אמנם הבטיח לבן גביר שהמשמר הלאומי החדש יקום תחתיו, אבל כל אחד משרי הממשלה שיצביע היום צריך לזכור: הוא אישית מרים ידו בעד תוספת כוח משמעותית במודל שלא היה קיים מעולם בישראל הדמוקרטית, בידיו של האדם שהציג לראווה את סמל מכונית הקאדילק של יצחק רבין ושמאיים להבעיר את המזרח התיכון. עדיין בכוחם של השרים לעצור את המהלך.