סגור
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (צילום: אלכס קולומויסקי)

פרשנות
"מס בן גביר" יוטל על כל השרים. אנחנו נקבל פחות ביטחון ובריאות

המשמר הלאומי העצמאי שבן גביר דורש יוביל לקיצוץ רוחבי של 1.5%, שיפגע בכל משרדי הממשלה. אם השרים יתנגדו, האוצר ייאלץ להגדיל את התקציב

דבר אינו מפתיע בהתנהלות התקציבית של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, היא בסך הכל "העתק הדבק" של דמותו הפוליטית ועמדותיו הלאומניות. גם כשההבנה שלו דלה, זה לא מונע ממנו להתעקש ולהתווכח. בשני התחומים, הפוליטי והמדיני, הוא לא מוכן להשתכנע ולהתגמש. גם ברמה האישית, הוא מתקשה לשמור על שיתופי פעולה לאורך זמן, להיתפס כאמין בעיני עמיתיו.
במשרד האוצר אמרו לאורך כל דיוני התקציב כי בן גביר הוא החוליה הבעייתית ביותר, הם כינו אותו במונח שמגיע מתורת המשחקים "שחקן לא רציונלי", שאין לדעת איך הוא יגיב. קשה מאוד לצפות אותו ובשום אופן לא ניתן להניח כי "הוא לא יפיל את הממשלה". דוגמה טובה לאי־הרציונליות של בן גביר נראתה במקרה של "השהיית הרפורמה". ראש הממשלה בנימין נתניהו הצליח על פניו להרגיע את שר המשפטים יריב לוין, את יו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן ואת שר האוצר בצלאל וסמוטריץ', ולשכנע אותם שניתן להשהות את הרפורמה. אך דווקא בן גביר, שמעולם לא היה דמות מרכזית בהובלת הרפורמה, איים בפירוק הממשלה וקיבל את מה שרצה – הקמת משמר לאומי עצמאי, שמשמעותה שינוי דרמטי במבנה כוחות השיטור המופנים כלפי האזרחים שנעשה כלאחר יד.

הגישה של בן גביר מתישה

עד עכשיו הגישה "הבן־גבירית" הוכיחה את עצמה. הוא הגיע עם דרישות מופרכות של תוספת של 5 מיליארד שקל לבסיס תקציב 2023, ושל עוד 9 מיליארד שקל לבסיס תקציב 2024. המספרים מראש היו חסרי כל היגיון. האוצר ניהל משא ומתן מתיש וכנראה הצליח לצמצם את התוספות האמיתיות לסכום נמוך בהרבה, אך עדיין המספר "9 מיליארד שקל" עומד בבסיס השיח התקציבי בין האוצר לסביבת בן גביר, והאוצר נאלץ לעבוד עם המספר הזה עד לרגע האחרון.

1 צפייה בגלריה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' 21.3.23
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' 21.3.23
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בדיוני התקציב אמרו באוצר כי בן גביר הוא החוליה הבעייתית ביותר כי קשה לצפות אותו
(צילום: עמית שאבי)

בישיבת הממשלה שאישרה את התקציב לפני כחודש חשבו פקידי האוצר שהם הגיעו להסכמות עם כל השרים, אף שלא הצליחו לחתום על סיכום תקציבי עם כל משרד ומשרד. ובכן, הם חשבו. בשבועות שאחרי ישיבת הממשלה התברר שבמשרד לביטחון לאומי לא מסכימים לאופן שבו האוצר סופר את ה־9 מיליארד שקל, והם התעקשו לתוספת משמעותית יותר, שמכריחה את משרדי הממשלה כולם לשאת בנטל של בן גביר, ולהירתם לקיצוץ רוחבי של 1.5% נוספים על 3% שכבר הוכרזו.
אבל לגישה הבן גבירית עשויות להיות השלכות קשות על ההתנהלות התקציבית של הממשלה. המשמעות של הקיצוץ הנוכחי היא שכל שר אחר בממשלה שהתגאה בתקציבים שהוא השיג נאלץ לשלם "מס בן גביר", משל בן גביר הוא מעין הילד המופרע במשפחה, שכולם מבינים שיש לו חוקים ודינימקה משלו.

אבל חברי הממשלה לא יכילו את האירוע הזה לאורך זמן. צריך להבין, קיצוצים רוחביים פוגעים בתקציב הקניות של המשרדים, זה לא פוגע בשכר של עובדי הממשלה, ולא בתמיכות שמחויבות על פי חוק. ולכן הקיצוץ פוגע דווקא בתוכניות הגמישות יותר, אלו בדיוק הפירורים שהשרים נלחמים עליהם. לכן ספק רב אם הקיצוץ הרוחבי שיובא מחר יעבור בשקט. שאר השרים בממשלה יפתחו עיניים. התרחיש הקיצוני הוא שהממשלה תיאלץ בסופו של דבר להגדיל את התקציב יותר ממה שהיא תכננה, יותר מהמספרים שהופיעו בחוק התקציב שמונח בכנסת. גם אם התרחיש הקיצוני הזה לא יתרחש, ההתנהלות של בן גביר זורעת זרעים של חוסר אחריות תקציבית, וחמור מכך – של ממשלה שבה כל אחד דואג לעצמו. ממשלה כזו לא מסוגלת לקדם צעדים שהם טובת כלל המשק, שכן כל צעד כלכלי מזיז למישהו את הגבינה.

ללא הסכמה מקצועית

כפי שהחלטת הממשלה פותחת, הקיצוץ נדרש עקב "שינוי בסדרי העדיפויות של הממשלה", השינוי בסדרי העדיפויות הוא הסטת כסף מכל המשרדים למשרד לביטחון לאומי. למרות השם, "קיצוצים רוחביים" הם דווקא לא רוחביים, הם מבדילים בין סוגי כספים, בשכר לא נוגעים וכך גם בעוד רכיבים רבים. לכן כדאי להעיף מבט ולראות מי נושא בעיקר הנטל של "מס בן גביר". מי שתורמת הכי הרבה זו מערכת הביטחון, עם ויתור של 410 מיליון שקל, כלומר המשמעות היא שהמשמר הלאומי ממומן על ידי הפחתה בתקציבי רכש אחרים של מערכת הביטחון. הבאים בתור ברשימה הם משרד התחבורה, שמוותר על כ־100 מיליון שקל; המשרדים החברתיים הבולטים (חינוך, רווחה, בריאות) תורמים עוד 150 מיליון שקל; ומערכת ההשכלה גבוהה עוד 45 מיליון שקל. קיצוצים כאלו שנעשים אחרי שהתקציב נסגר, ונזכיר שמדובר בתקציב שדרש שמרנות פיסקאלית – הם קיצוצים ממה שנתפס כאקסטרה, כלומר מדברים הנוגעים לתכנון ארוך טווח. כשמשרד שואל את עצמו מה להוריד, הוא מוריד את מה ש"לא דחוף". לפעמים יש צורך בקיצוץ, זו דרך לא רעה לייעל את הממשלה בצד אחד כשבונים תקציב. אבל קיצוץ שנועד לממן תוספת שאין עליה הסכמה מקצועית, אחרי שהתקציב נבנה, זה דבר אחר לגמרי.
בשונה מהרושם שנוצר, הצורך בקיצוץ התקציבי לא קשור להסכמה של נתניהו להעביר החלטת ממשלה שהופכת את המשמר הלאומי לגוף עצמאי ונפרד מהמשטרה. הקיצוץ נובע מהסיכום התקציבי שנחתם בין האוצר וסביבת בן גביר לפני שנתניהו התחייב לייצר "משמר לאומי עצמאי". לכן ייתכן שבהמשך בן גביר יגיע עם דרישות נוספות הנובעות מעצמאות המשמר הלאומי. באוצר אומרים ששאלת העצמאות לא אמורה לגרור השלכות תקציביות, אבל רק ימים יגידו אם מה שניתן עד כה יספק את תאבונו של בן גביר, ומה יהיו השלכות הרוחב על כלכלת ישראל.