דעה
פתיחת שנת הלימודים במועד - לא רק שאלה לוגיסטית אלא מבחן של משילות
בעוד משרדי החינוך, האוצר וביטחון פנים מתווכחים על תקציבי אבטחה למוסדות חינוך, מחיר הדחייה עומד על חצי מיליארד שקל ליום. משפחות מילואים ואזורי שיקום זקוקים ליציבות, אך ריטואל האיומים השנתי על פתיחת בתי הספר חוזר. החינוך הוא נכס לאומי מוגן - והממשלה חייבת להתחייב ששערי בתי הספר ייפתחו בזמן
פתיחת שנת הלימודים במועד היא לא רק שאלה לוגיסטית, אלא מרכיב יסוד במשילות, באחריות המדינה ובחוסן הלאומי. החינוך לילדי ישראל הוא עמוד השדרה שעליו נשען עתיד החברה, הכלכלה והמדינה כולה. בימים כתיקונם, קביעות בלוח השנה החינוכי מייצרת שגרה המעניקה ביטחון להורים, לילדים ולמערכת החינוכית. בימים של משבר, חוסר ודאות או מלחמה הופכת לסמל של רציפות תפקודית ועמידה איתנה של המדינה מול אתגרים.
פתיחת שנת הלימודים איננה עוד תאריך בלוח השנה – היא הצהרה של מדינה ריבונית על רציפות, יציבות ומשילות. עבור ילדי ישראל, זהו הרגע שבו חוזרים לשגרה, לידע, לחברים ולמרחב המוגן של בית הספר.
עבור ההורים, זוהי חזרה למסלול עבודה סדור, ליציבות כלכלית ולהפחתת לחצים תפעוליים ורגשיים.
עבור המדינה, זהו מבחן יכולת – להבטיח שגם בעיתות משבר, מלחמה או אי-ודאות, העוגנים האזרחיים נשמרים ומספקים את השירותים הבסיסיים ביותר.
החינוך איננו רק העברת ידע. הוא לב ליבה של הזהות והחוסן החברתי לאומי, מנוע לצמצום פערים, מקור לתקווה ולתחושת שייכות.
ההיסטוריה מלמדת שהאיום על פתיחת השנה במועד איננו חדש. בשנים עברו נדחו פתיחות בשל שביתות שכר, בשל עיכובים בהשלמת מבנים ובמקרים מסויימים נעשתה פתיחה זהירה במצבים ביטחוניים מורכבים מתוך הבנה שהמשכיות החינוך היא חלק מהחוסן הלאומי. בשנים האחרונות התווספו סכסוכים בין משרדי הממשלה סביב נושאים מגוונים שהפכו את ה-1 בספטמבר לאירוע של חוסר ודאות חוזר.
הדיון הנוכחי בין משרד החינוך, האוצר והמשרד לביטחון פנים סביב היבטי תקציב אבטחת מוסדות הלימוד ממחיש בעיית משילות עמוקה. אין מחלוקת על חשיבות האבטחה, במיוחד בעת הזאת שבה איום ביטחוני מוחשי מרחף מעל. אך כאשר מחלוקות תקציביות ומשחקי אחריות מתמשכים, המחיר משולם על ידי הציבור.
ראוי להדגיש, פתיחת שנת הלימודים איננה אחריותו של משרד יחיד, היא אחריות קולקטיבית של הממשלה כולה. משילות אמיתית נבחנת ביכולת להתגבר על מחלוקות פנימיות, להכריע במהירות ולספק ודאות, בעיקר בזמנים שבהם האזרחים חיים ממילא תחת לחצים כבדים. משילות אמיתית מתבטאת ביכולת הממשלה לפעול כקולקטיב, לגשר על מחלוקות פנימיות ולהציב את טובת הציבור מעל שיקולים פוליטיים או תקציביים צרים. הדבר נכון שבעתיים בתקופה שבה אזורי שיקום ממתינים לחזרה לשגרה, חינוך מיוחד נדרש להיערכות ייחודית, ומשפחות מילואים חיות תחת עומס רגשי וכלכלי. עבורן, אי־ודאות נוספת על מועד פתיחת שנת הלימודים אינה עוד שורה בעיתון. זו פגיעה ישירה בשגרת חייהם.
דווקא בימים אלה המאופיינים כימי לוחמה, כשמשפחות מילואים נושאות בנטל כפול של דאגה ופרנסה, כשמשפחות נפגעות מנסות לשקם חיים שנקטעו, וכשאזורי שיקום זקוקים ליציבות ולחזרה לשגרה, פתיחת שנת הלימודים במועד היא פעולה של חיזוק העוצמה הפנימית של החברה הישראלית. היא משדרת לילדים שהחיים נמשכים, להורים שיש סדר ותכנון, ולעולם שהמדינה עומדת איתנה גם בתנאים קשים.
לדחייה של מועד פתיחת שנת הלימודים יש גם מחיר כלכלי שאיננו שולי. הערכה שמרנית מראה כי יום אחד של השבתה עולה למשק הישראלי בגבולות של כחצי מיליארד שקלים (ועלול עלות על כך בתלות שיעור ההורים שיפגעו ובתלות קיום הנחות נוספות בבסס ההערכה), כולל אובדן תפוקת עבודה, הוצאות הורים על סידורי שמירה חלופיים ועלויות נלוות נוספות. מעבר לכך, כל יום שבו הכיתה ריקה מעמיק פערים חינוכיים וחברתיים, מחליש את הלכידות ופוגע באמון הציבור.
המסר שעל הממשלה לשדר הוא שהחינוך הוא נכס לאומי מוגן, בדיוק כמו גבולות המדינה. כל דחייה או איום בדחייה של פתיחת שנת הלימודים מחליש את אמון הציבור ביכולתה של המדינה לנהל את ענייניה. דווקא עכשיו, כאשר החברה הישראלית נתונה במתח מתמשך, יש להבטיח ששערי בתי הספר ייפתחו במועד, עם ביטחון פיזי ותחושת ביטחון אזרחית, כאחד. זהו המבחן האמיתי למשילות – לא רק היכולת להבטיח ביטחון בשערי בית הספר, אלא היכולת להבטיח שגם שעריו ייפתחו בזמן.
החינוך והמשילות שזורים זה בזה. שמירה על רציפות חינוכית בימי שגרה היא הישג. שמירה עליה בימי חירום היא הכרח ויש בה עדות לחוסן לאומי.
הממשלה מחויבת להפסיק את ריטואל האיומים, להכריע ולהתחייב באופן ברור כאן ועכשיו. שנת הלימודים תיפתח בזמן, בכל מקום שבו הדבר אפשרי מבחינה ביטחונית ויכולת הערכות וביצוע באיזורי העימות.
זהו אינטרס ביטחוני, כלכלי וחברתי גם יחד – ומבחן של מנהיגות אמיתית.
יאיר אבידן, עמית מחקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה, IPS, אוניברסיטת רייכמן
