לא נורמלי זה הנורמלי החדש: איך שורדים עסקית במדינה של שיבוש מתמיד
המעבר החד ממלחמה אינטנסיבית לאי־הוודאות של הפסקת אש מדגיש שוב אמת אחת: בישראל, אין יציבות להתאושש אליה. יש קצב. יש תנועה. יש רגע אחד של מערכה כוללת ורגע שאחריו שבו - הכול באוויר. זו לא חריגה מהסדר. זהו הסדר.
ביום חמישי רגיל לכאורה. מנכ"ל של חברת ייצור בדרום בדיוק התכונן לחתום על חוזה ייצוא, סמנכ"לית משאבי אנוש תכננה ראיונות גיוס למחר וראש צוות פיתוח תכנן להצטרף לסשן חדשנות. ואז - רקטות. שוב התראות. שוב ביטולים. שוב עבודה מהמקלט. השגרה נקטעה, שוב. אבל הפעם, במקום להקפיא הכול הם המשיכו. לא כרגיל, אבל אחרת. מהר יותר, רזה יותר, פחות פורמלי אבל מתפקד. זהו כבר לא אירוע חריג, זו השגרה החדשה של כל בעלי העסקים במדינת ישראל.
המשוואה הניהולית בישראל השתנתה. פעם, "אירוע קיצון" היה מקרה. היום הוא ההקשר. לא מדובר בעוד משבר נקודתי, אלא במארג שלם של שיבושים מתמשכים: קורונה, מלחמות, צווי 8, רגולציה משתנה, גלי מחאה, תזוזות כלכליות וגלובליות - כל אלו אינם עוד גלים זמניים אלא מרכיבי סביבה קבועים. לכן, הניסיון לייצב את המצב, את השוק, הוא חשוב, אך לעיתים מטעה. היציבות מגיעה לא בניגוד לשיבוש אלא מתוכו.
במציאות כזו, המשכיות עסקית אינה "תוכנית מגירה לשעת חירום" אלא מיומנות תשתיתית שצריכה להיות מוטמעת בתרבות הארגונית. מי שממשיך לחכות ל ״חזרה לשגרה״ פשוט מפספס את ההזדמנות לעצב ארגון שמתפקד מתוך תנודתיות - לא סובל ממנה. גמישות, תגובתיות, ניהול בתנאי עמימות ומידע חלקי: כל אלה אינם יותר "פתרונות לשעת משבר", אלא כישורי הליבה של ניהול בישראל.
השאלה שהנהלות צריכות לשאול את עצמן אינה "איך שורדים עד שזה יעבור?", אלא "איך בונים תפקוד איתן וממשיכים להוביל ולצמוח גם כשזה לא עובר?". זו שאלה של חוסן, לא רק של אסטרטגיה. במקום להיצמד לכלי תכנון מהעבר או למודלים קלאסיים ישראל מציעה פרדיגמה חדשה: מנהיגות שפועלת עם שיבוש, לא נגדו. לא מתוך תקווה ליציבות, אלא מתוך מסוגלות לצמוח בתוך שיבוש - שם נמצא היתרון היחסי שלנו.לא מעט חברות ישראליות כבר הפנימו זאת. לא רק סטארט אפים גמישים, אלא גם גופים מבוססים, תאגידים וארגונים ציבוריים. הן נעות מהר יותר, מייצרות מבנים מקבילים, מטמיעות מנגנוני תגובה רזים מקצרות טווחי החלטה ושומרות על תנועה, גם כשהמציאות בוערת. אלו לא עוד תכונות של "ניהול באירוע קצה" אלא הפרדיגמה החדשה של תפקוד עסקי בישראל.המסקנה ברורה: האשליה של "חזרה לשגרה" כבר אינה רלבנטית. שיבוש הוא לא הפוגה מהשגרה – הוא השגרה החדשה. היכולת לנהל, לפעול, לגייס, לתכנן ולהגיב - לא למרות חוסר הוודאות אלא בזכות ההכרה בו - היא המיומנות הניהולית החשובה ביותר של העשור הנוכחי. בטח במדינת ישראל.
מיכל זיגלמן היא מומחית לאסטרטגיה במצבי מורכבות, מייסדת Duality
