הטבת המס החדשה לעולים ולתושבים חוזרים – האם ההטבה החדשה מפצה על צמצום ההקלות?
הטבת המס החדשה מעניקה פטור גם על הכנסות מעבודה בישראל, אך מגיעה לצד הרחבת חובות הדיווח וצמצום הקלות ותיקות
לאחרונה פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה 7/2026, המפרט את אופן יישומה של הוראת השעה שנחקקה במסגרת חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה. במבט ראשון נדמה כי מדובר בבשורה משמעותית לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים, שכן מוענק פטור ממס גם על הכנסות מיגיעה אישית שהופקו בישראל.
אולם, הוראת השעה היא חלק מחקיקה רחבה יותר, שבמסגרתה צומצמה הקלה משמעותית שממנה נהנתה אוכלוסייה זו במשך שנים. ההטבה החדשה אכן משפרת את מצבם של העולים והתושבים החוזרים, או שהיא בבחינת פיצוי חלקי בלבד על הרחבת חובת הדיווח ונפרט.
הרקע לשינוי – שקיפות בינלאומית במקום פטור מדיווח
בשנת 2024 התקבל תיקון 272 לפקודת מס הכנסה, בעקבות ביקורת בין-לאומית שנערכה לישראל על ידי הפורום העולמי לשקיפות של ה־OECD. במסגרת התיקון בוטל הפטור שניתן לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים מחובת דיווח על נכסים והכנסות מחוץ לישראל.
החל מיום 1 בינואר 2026 מחויבים גם עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים לדווח לרשות המסים על נכסיהם והכנסותיהם מחוץ לישראל. אמנם הפטור ממס על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל נותר על כנו, אך גם כאשר אין חבות במס בישראל קיימת כעת חובה לחשוף את ההכנסות והנכסים בפני רשות המסים.
אמנם המחוקק הותיר על כנו את הפטור ממס על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל, אך בפועל חל שינוי מהותי במשטר המס. במשך שנים נהנו עולים חדשים ותושבים חוזרים לא רק מהטבות מס, אלא גם מפטור כמעט מלא מחובות דיווח. החל משנת 2026, גם כאשר אין חבות במס בישראל בגין נכסים או הכנסות מחוץ לישראל, קיימת חובה לחשוף אותם בפני רשות המסים.
ההטבה החדשה – משמעותית, אך מוגבלת
הוראת השעה קובעת כי עולה חדש ותושב חוזר ותיק שהפכו לתושבי ישראל בתקופה שבין 5 בנובמבר 2025 ועד 31 בדצמבר 2026 יהיו זכאים לפטור ממס על הכנסות מיגיעה אישית שהופקו בישראל.
אלא שההטבה מוגבלת. ראשית, היא חלה רק על הכנסות מיגיעה אישית – משכורת, עסק או משלח יד – ולא על הכנסות פסיביות כגון דיבידנדים, ריבית, רווחי הון ושכר דירה. ניתן להצדיק זאת בכך שהכנסות אחרות היו חייבות מס בישראל גם לפני העלייה.
שנית, ההטבה מוגבלת בתקרות: בשנת 2026 תקרת הפטור עומדת על 600 אלף ש"ח; בשנים 2027–2028 על מיליון ש"ח; בשנת 2029 היא יורדת ל־350 אלף ש"ח; ובשנת 2030 ל־150 אלף ש"ח בלבד. הירידה המשמעותית בתקרות הפטור בשנותיה האחרונות של הוראת השעה מלמדת כי המחוקק ביקש ליצור תמריץ זמני ומוגבל. אך למה כל כך קצר מוגבל?
גם מקום ביצוע העבודה משנה את התמונה
חשיבות ההטבה מתחדדת ביחס לעולים ולתושבים חוזרים הממשיכים לעבוד עבור מעסיק בחו"ל לאחר מעברם לישראל. העובדה שהמעסיק הוא תושב חוץ אינה מלמדת בהכרח כי הכנסת העבודה הופקה מחוץ לישראל; יש לבחון היכן בוצעה העבודה בפועל.
חוזר מס הכנסה 1/2011 קובע כי כאשר העבודה מבוצעת בחלקה בישראל ובחלקה בחו"ל, החלק שהופק בישראל אינו נהנה מהפטור הרגיל החל על הכנסות מחוץ לישראל. עוד נקבע כי כאשר הפעילות בחו"ל נעשית במשך תקופה קצרה וטפלה ביחס לפעילות בישראל, ניתן לראות את מלוא ההכנסה כאילו הופקה בישראל, בהתאם לעיקרון של "הולך הטפל אחר העיקר".
בהמשך לכך, עמדת רשות המסים היא כי תקופת עבודה בחו"ל הקצרה מ-60 ימי עבודה בשנה תיחשב, ככלל, לתקופה טפלה. לפיכך, גם מי שממשיך לעבוד עבור מעסיק זר עשוי להיות חייב במס בישראל על מלוא הכנסת עבודתו, אם עבודתו בחו"ל אינה מגיעה לרף האמור.
במקרים אלה עשויה ההטבה החדשה לקבל משמעות מעשית, שכן היא מאפשרת, בכפוף לתנאיה ולתקרותיה, פטור גם על הכנסה מיגיעה אישית שנחשבת כהכנסה שהופקה בישראל. עם זאת, בניגוד לפטור בן עשר השנים החל על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל, מדובר בהטבה זמנית ומוגבלת.
מי באמת זכאי?
הזכאות להטבה אינה אוטומטית. רשות המסים בוחנת את המועד שבו הפך היחיד לתושב ישראל בהתאם למבחני התושבות שבפקודה, ולא רק לפי מועד קבלת תעודת עולה או תושב חוזר.
לפיכך, תושב חוזר שמרכז חייו עבר לישראל לפני התקופה המזכה לא יהיה זכאי להטבה, גם אם קיבל את התעודה מאוחר יותר. מנגד, מי שקיבל תעודת עולה בעבר אך העתיק את מרכז חייו לישראל רק בתקופה הקובעת עשוי להיות זכאי לה.
לפיכך, עובר לקבלת החלטה על עלייה או חזרה לישראל, ובטרם הסתמכות על ההטבות הקבועות בהוראת השעה, מומלץ לבצע בחינה מקיפה של כלל ההשלכות המיסויות. תכנון מס מוקדם וליווי מקצועי עשויים לסייע במיצוי ההטבות, בצמצום חשיפות מס ובהימנעות ממחלוקות מול רשות המסים, בעתיד.
מאת עו"ד (רו"ח) אהוד יהודה ברזלי ועו"ד תהילה בן עמי, אודי ברזלי עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
