סגור
קמפיין של הליכוד עוצמה יהודית על מונית שירות ב תל אביב
קמפיין של הליכוד-עוצמה יהודית על מונית שירות בתל אביב. קשה להבחין בפערי עמדות בין שתי המפלגות (צילום: פייסבוק/ הליכוד ת״א)

פרשנות
הבחירות בתל אביב מוכיחות: הליכוד - צל חיוור של בן גביר

מפלגת הליכוד רצה למועצת העיר תל אביב ברשימה משותפת יחד עם עוצמה יהודית וסיסמאות כמו "שכחתם מה זה יהדות" ו"גירוש עכשיו". לא מן הנמנע שמפלגת הליכוד, שפתחה את הדלת הראשית לכהניסטים, תהפוך עם הזמן להעתק של מפלגתו של בן גביר

ראש הממשלה בנימין נתניהו ידוע ביכולות הקופירייטינג המרשימות שלו שניפקו עם השנים אמרות כנף כמו "החיים עצמם", "הערבים נוהרים" ו"לא יהיה כלום כי אין כלום". אבל אחת מהאמירות המפורסמות ביותר שמיוחסת לנתניהו דווקא לא נולדה בנאום לאומה או בהודעה לתקשורת: מדובר על הביטוי הנבזי "השמאל שכח מה זה להיות יהודים" שאותו לחש לאוזנו של הרב כדורי בשנת 1997.
27 שנים עברו מאז אותה לחישה, ומה שנאמר פעם בחדרי חדרים הפך להיות סלוגן בחירות רשמי של מפלגת הליכוד. הבחירות הן הבחירות המקומיות למועצת עיריית תל אביב־יפו, והסלוגן "שכחתם מה זה יהדות – חייבים ימין חזק בתל אביב!" נתלה על פוסטרים ברחבי העיר לצד סיסמאות כמו "גירוש עכשיו", "לא ניתן לבג"ץ לגנוב את הקול של השכונות" ו"מנהלי תיכון נגד מדינה יהודית – חולדאי, לפטר אותם עכשיו!". עם זאת, השיא השלילי כנראה שייך למודעה שעליה מופיעים שקמה ברסלר, משה רדמן ומפגינים אחרים שעליה כתוב "קרעתם את העם, החלשתם את הצבא, הרסתם את תל אביב". באופן אירוני משהו, המודעה הזו ואחרות הופיעו בדף הפייסבוק של "הליכוד תל אביב־יפו" אחרי מודעות שעליהן נכתב "ביחד ננצח".
אבל צריך לדייק. סניף הליכוד בתל אביב לא חתום על המודעות הללו לבדו מפני שמפלגת הליכוד רצה למועצה ברשימה משותפת עם מפלגת עוצמה יהודית, וכך נוצר מצב שהחשבון הרשמי של "הליכוד תל אביב־יפו" מפרסם סרטון של השר לביטחון לאומי ויו"ר מפלגת עוצמה יהודית איתמר בן גביר שקורא להצביע לרשימה המשותפת לשתי המפלגות. תל אביב אינה העיר היחידה בה מפלגת הליכוד רצה עם מפלגת עוצמה יהודית ורשימות דומות רצות גם בראש העין, ירוחם, נתיבות וביתר עילית.
מדובר במציאות כמעט דמיונית כאשר נזכרים שבפברואר 2021 התנער נתניהו מבן גביר והצהיר כי זה לא יהיה שר בממשלתו. שלוש שנים חלפו והיום לא רק ששתי המפלגות רצות ביחד בבחירות המקומיות, אלא שגם בזירה הארצית קשה להבחין בפערי עמדות בין שתי המפלגות וגם עם מיקרוסקופ אי אפשר לשים לב להבדל בין העמדות של שלמה קרעי, ניסים ואטורי, מאי גולן, אלמוג כהן או עמיחי אליהו שנדמה שנמצאים בתחרות אינסופית של מי ינפק אמירות יותר קיצוניות ופופוליסטיות.
נהוג לומר שהבחירות לעיריית ירושלים משקפות את המגמות הדמוגרפיות והפוליטיות שאליהן צועדת כל המדינה. בפרפרזה על זה, ניתן לומר שהבחירות המקומיות בתל אביב משקפות את הכיוון שאליו צועדת מפלגת השלטון הוותיקה, זו שפעם כונתה לאומית וליברלית. לא מן הנמנע שמפלגת הליכוד שפתחה את הדלת הראשית לכהניסטים תהפוך עם הזמן להעתק חיוור של מפלגתו של בן גביר, ובסופו של דבר תעמוד בצילה - כי אנשים מעדיפים את המקור על פני החיקוי.
נתניהו אולי לא רצה בכך, אבל את היבול של זרעי הפורענות שהוא טמן אי אז בשנות התשעים קוצר כעת בן גביר, על חשבון מפלגת הליכוד שאיבדה את הדרך.