פרשנות
הבורסה והדולר הם רק הספתח לפגיעה במשק ולהגדלת הגירעון והאינפלציה
הבורסה והדולר כבר הגיבו לניסיון ההפיכה של נתניהו, והכלכלנים מזהירים כי החרפת העימות הפנימי עלולה לפגוע בצמיחה ואף בדירוג האשראי של ישראל
1. החשבון על ניסיון ההפיכה שמבצע בימים אלה ראש הממשלה בנימין נתניהו לא התעכב. ייתכן שזה בגלל הבולטות, הקיצוניות והמהירות של מהלכיו, אך ייתכן שתרמה לכך גם התגובה חסרת התקדים של החברה האזרחית על כל גווניה להפיכה. ביום שישי השקל צנח בתוך שעות ספורות בכ־1%, הבורסה קרסה אתמול ביותר מ־3% למרות עסקת הענק של וויז – האקזיט הגדול בתולדות המדינה – ולמרות השיפור במדדים בניו יורק. מחיר האג"ח השקלית צנח בתוך שבוע בכ־5.5%, דבר המשקף עודף היצע על הביקוש כאשר התשואות (שפועלות הפוך מהמחיר) גדלו מ־4.1% בתחילת החודש ל־4.22% לפני שבוע ול־4.5% כעת.
האסטרטג הראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים מודי שפריר ניתח את ההתפתחויות של הימים האחרונים, לרבות רמת ה־CDS (פרמיית הסיכון) של ישראל (שקפצה שוב ל־85 נקודות לעומת 80 לפני כמה ימים), פערי התשואות של אג"ח ממשלת ישראל מול ממשלת ארה"ב וגם מחיר האג"ח של ישראל בדולר (צפויה מחר הפתעה עם חידוש המסחר בחו"ל), וסיכם כי פרמיית הסיכון של ישראל עולה. "השוק כבר מתמחר את דירוג האשראי של ישראל בין BBB ל־BBB מינוס", כתב.
למעשה, אלה הן רמות דירוג האשראי לפי מודי'ס, אך עדיין שתי חברות הדירוג הסלחניות יותר נותנות דירוג גבוה יותר (סביב A). יתרה מכך, שלוש חברות הדירוג מחזיקות את ממשלת ישראל מאז סוף 2024 עם תחזית דירוג שלילית. כלומר, הן מצהירות כי הן שוקלות להוריד שוב את דירוג האשראי של ישראל בטווח של חצי שנה עד שנה וחצי. הן התנו את המשך ההורדה – או שינוי הכיוון – בהתפתחויות הגיאו־פוליטיות (חידוש המלחמה) והפוליטיות (החרפת הסכסוך הפנימי). זה מה שקורה כעת, ואנחנו בתוך התקופה שבה הסוכנויות עלולות לפעול.
נציגי חברת פיץ' בראשות סדריק ברי נמצאים כעת בישראל ולכלכליסט נודע כי בסוף השבוע היתה פנייה של חברות דירוג כדי להבין את המתרחש בישראל. כאשר יבינו את התמונה – ראש ממשלה ששקוע עד הצוואר בחקירות שנוספה להן חקירה שקושרת את הכוורת שלו ל"בנק של חמאס" שמימן את אירועי 7 באוקטובר, יחד עם כוונותיו לפטר את ראש השב"כ ואת היועצת המשפטית לממשלה (שני הגופים שחוקרים אותו) והאיום שלא יציית לפסיקות בג"ץ – לא ברור שיוכלו להישאר אדישות ולא לפגוע בציון של ישראל בקטגוריה "איתנות מוסדית" שבה הצטיינה עד כה.
האירועים האחרונים מגבירים את הסיכון להורדת דירוג האשראי. לישראל יש תחזית שלילית לדירוג בשלוש חברות הדירוג הגדולות. "במצב כזה, בכ־50% מהמקרים הדירוג יורד בטווח של חצי שנה עד שנה", הזהיר אלכס זבז'ינסקי ממיטב. האם חברות הדירוג פנו או היו בקשר עם משרד האוצר? שאלת כלכליסט בנושא נענתה ב"לא נגיב". זו רמת האמינות ורמת השקיפות של השר סמוטריץ' ושל הפקידים שנמצאים שם היום.
2. אבל זה רק הספתח. מתברר כי היחלשות המטבע, אובדן העושר של האזרחים והורדת דירוג שלישית הם החלק "הקל". האסטרטגים הראשיים במוסדות הפיננסיים בישראל הרימו אתמול דגל אדום בכמעט כל פרמטר קריטי – ובצדק. ברור כי במצב העניינים הזה למהלכים של נתניהו יש השלכות מרחיקות לכת. הם מתריעים כי השילוב של ההפיכה המשטרית יחד עם החזרה למלחמה יגדיל את הגירעון ואת האינפלציה, יקטין את הצמיחה ואת ההשקעות, יגדיל את סיכון המשק וירחיק מאוד את הסיכוי להורדת ריבית. כלומר, חידוש המלחמה וגיוס מילואים נרחב עלולים להחריף את מגבלות ה"היצע" שעליהן מדבר בנק ישראל, הן בשוק המוצרים (כמו טיסות לחו"ל) והן בשוק העבודה (מחסור בעובדים), ולגרום לעליית מחירים. יחד עם פיחות השקל, הדבר יוביל לאינפלציה. אם האינפלציה תפתיע לרעה בחודשיים הקרובים (כפי שרובם מעריכים) ואם הסיכונים יחריפו – אין סיכוי שבנק ישראל יפחית את הריבית, מה שיפגע בצריכה הפרטית ובהשקעות במשק. אם כל זה קורה יחד – הצמיחה הכלכלית של ישראל לשנת 2025 תהיה נמוכה מהצפוי.
בהקשר הזה חייבים להצביע על סכנה המרחפת מעל שני מנועי צמיחה מרכזיים של המשק: ההשקעות והיצוא. אין אף משקיע נורמלי שישים כאן שקל אם יבין שהממשלה והכנסת לא מכבדות החלטות של בית המשפט העליון. נקבל רק את הספקולנטים שבאים לעשות כאן סיבוב מהיר אבל נאבד את ההייטק, הקטר של המשק. לפי נתוני התעסוקה בענף, זה כבר קורה. פירמות וממשלות מחו"ל יירתעו מרכישת מוצרים ושירותים ישראליים ברגע שיבינו כי ישראל שוב בכאוס – פנימי וחיצוני – וגם בגלל סכנה של פגיעה במוניטין.
3. ואם כל זה קורה, הגירעון צפוי לזנק, יחד עם החוב, כי הוצאות הביטחון יעלו והכנסות המדינה ממסים עלולות לרדת. על רקע הריביות העולות, הריבית על החוב תגדל והגירעון יחריף. ממילא תקציב 2025 הוא תקציב של גזירות ושל קיצוצים קשים – בבריאות, ברווחה, בחינוך וגם בביטחון – שחלקם נועדו לממן משרדים מיותרים, טיסות לשרים, שוחד פוליטי ("כספים קואליציוניים") לסיעות החרדיות, השתמטות והעלמות מס. כלומר, האזרח הישראלי יקבל פחות שירותים ציבוריים. לצד הפגיעה בשירותים, החיוניים בעיקר עבור החלשים ביותר בחברה שאינם מסוגלים לרכוש אותם בשוק הפרטי, רווחת משקי הבית הישראליים תפגע קשות: פחות הכנסה פנויה (כי יש יותר מסים), שקונה פחות (כי יש יותר אינפלציה) ומתבזבזת על כיסוי הלוואות לרבות משכנתאות (כי הריבית לא תרד).
האירועים הנוכחיים מתרחשים בסביבה הרבה יותר עוינת: הסביבה הכלכלית הגלובלית הרבה יותר מתוחה ולממשלת ישראל יש הרבה פחות כלים להתמודד עם האתגרים לעומת הארסנל שממשלת השינוי הותירה לה בתחילת הקדנציה.
