פרשנות
הפחד הגיע לבורסה בת"א, אולי זה יהיה בלם החירום להפיכה המשטרית
מאות האזהרות של טובי הכלכלנים לא הצליחו להמחיש את הסכנות של ההפיכה המשטרית; אולי המסכים האדומים ומדד הפחד שזינק ב-30% יעשו זאת ויוציאו מהאדישות קהלים מנומנמים
רצה הגורל, והודעת בנק ישראל על הגבלות הבנקים בחגיגת הלוואות הקבלן הגיעה ביחד לאחר סוף שבוע שבו התברר הכיוון הברור שאליו מושכת הממשלה.
השילוב הקטלני בין הסופרטאנקר של בנק ישראל על שוק הנדל"ן לבין המהלכים בפועל להפיכה משטרית הוליד מסכים אדומים בוהקים בבורסה.
צניחות של 6%-8% ביום במניות הבנקים הן אירוע נדיר השמור רק למשברים חריפים וצלילות של 8%-9% במניות הביטוח גם הן לא שגרתיות במחוזותינו. הפחד הגיע לבורסה - ומדד הפחד על ת"א 35 זינק במסחר בכ-30%.
נכון, הבורסה בכלל ומניות הפיננסים בפרט זינקו ב-12 החודשים האחרונים והדביקו ביחד עם הבורסה כולה את הפער שנפתח שנה קודם לכן מול הבורסה האמריקאית. וכמו תמיד אחרי עליות רצופות מגיעה גם הסיבה הטובה שתצדיק ירידות שערים.
אתמול כאמור היא הגיעה משני כיוונים אלא שמעבר לסיבות הכלכליות (אחרי עליות מגיעות ירידות+ הודעת בנק ישראל) נכנס לשווקים הסיכון המערכתי-פסיכולוגי.
אם עד לסוף השבוע האחרון מרבית המשקיעים היו בטוחים שאין סכנה מיידית לכינונה של דמוקרטיה בישראל הרי שבסוף השבוע האחרון התברר שכן.
פיטורי ראש השב"כ, התחלת פיטורי היועצת המשפטית לממשלה ומעל לכל האמירות של שרים בממשלה ושל ראש הממשלה בעצמו כי לא יקבל את פסיקת בג"ץ (בניסוח מותאם) הבהירו למשקיעים שהמוסדות המרכזיים שאמורים להגביל את כוחה של הרשות המבצעת על סף קריסה.
אם הממשלה לא מכבדת פסיקות של בית המשפט מדוע שחברות יכבדו הסכמים, ומי מבטיח שמחר לא יוחלט גם על הגבלת הוצאות כספים לחו"ל כי המשק בצרה צרורה והממשלה שבזזה את התקציב צריכה עוד?
שווקים פיננסיים מורכבים ממשקיעים פיננסיים והם גם בעידן ה-AI עדיים בשר ודם. הם אוהבים וודאות. וכשאי הוודאות לגבי הסדר החוקתי נכנס למערכת חלקם מעדיפים פשוט לצאת מהמשחק.
למעשה חלקם כבר יצאו מהמשחק כשבחרו עם ההכרזה על ההפיכה המשטרית להשקיע את כספם בחול במקום בארץ.
התוצאה הייתה שמדד ת"א 125 ייצר תשואת חסר של כ-20% מול המדדים האמריקאיים. לאחר מכן, כשנוכחו לדעת שבינתיים מדובר רק בדיבורים חלקם הרגישו בנוח לחזור וליהנות מתשואה עודפת של השוק הישראלי. ועכשיו הם שוב בדילמה שמתחילה להיפתר ככל שמהלכי ההפיכה מקבלים סימנים מממשיים.
בינתיים הציבור, שהתבגר עם השנים, לא ממהר לברוח ובקרנות הנאמנות לא נרשמה היסטריה גדולה. אבל כשהוא יצטרף לבהלה הצניחות שנראו על מסכים הבורסה יהיו רק הפרומו למה שעוד עשוי להתחולל כאן.
עד כה, למרות הורדות הדירוג, למרות הגרעון הענק, למרות ביזת התקציב וחרף הגזירות הקשות שהוטלו על האזרחים העובדים, הטלטלה הכלכלית הייתה שקטה.
אלו לא דברים שרואים בעין ולוקח זמן לא קצר עד שהשפעתם ניכרת על הכיס של כל אחד. כשהבורסה נופלת הכאב הכלכלי הרבה יותר מוחשי. ההון שנמצא בבורסה נחתך מיידית. אין השהיות ודיבורים מעייפים של כלכלנים שמנסים להסביר מה המשמעות של תשלומי חוב גבוהים כשהגירעון משתולל.
אפילו הגרפים המאיימים של פרופ' דן בן דוד שמוכיחים בצורה אמפירית שההזנחה בחינוך ואי שיתופם של החרדים בכוח העבודה ובצבא יביאו אותנו בוודאות לאסון לא מצליחים לעורר לפעולה. מסכים אדומים לעומת זאת הופכים את האווירה הכלכלית לחירומית הרבה יותר ומשבר כלכלי הוא לא משבר כלכלי בלי החלק הכואב הזה.
זה גם יכול להיות הרגע שיגביר את הלחץ על הממשלה לעצור. כמה ימים של ירידות חדות רצופות אולי יוציאו מהאדישות קהילות נוספות. נגיד כל מיני אנשי עסקים שאמרו שיהיה בסדר וקיבלו תחושה של איך ייראו הדברים אם הם יתקדמו במסלול הנוכחי. אם לא הדאגה לדמוקרטיה אולי הדאגה להשקעות ולהון תייצר כאן בלם חירום.
