דעה
כשהשווקים מתקוממים: הדרך שבה אילצו המשקיעים את טראמפ לסגת ממכסי הענק
לחץ השווקים הפיננסיים דחה את יישום מדיניות המכסים הקיצונית. בדומה למקרה הבריטי של ליז טראס, ההיגיון הכלכלי ניצח את הפופוליזם. למרות שמכסים בשיעור 30% על סין והמכס האוניברסלי של 10% נותרו בעינם
אילו מסקנות צריכים משקיעים להסיק מהמולת האירועים שהתרחשה לאחר טקס "יום השחרור" של הנשיא טראמפ? כפי שקורה לעיתים באירועים גלובליים מרכזיים, בריטניה סיפקה חזרה גנרלית לכשל המדיניות האמריקאי. בספטמבר 2022, ראש הממשלה החדשה ליז טראס הציגה תקציב מרחיב שנועד לנער את הכלכלה הבריטית מהקיפאון שלה. אף שהבטחות כלכליות ללא כיסוי עזרו לטראס לזכות במרוץ להנהגת המפלגה ולהחליף את בוריס ג'ונסון הפופוליסט, הצגת פרטי התקציב בפועל נתפסה כבלתי אחראית באופן קיצוני, והובילה לסערה עזה בשוקי האג"ח והמט"ח. בתוך ימים, נסוגה הממשלה מיוזמות מרכזיות בתקציב של טראס, והיא אף נאלצה להתפטר שבעה שבועות לאחר שמונתה לתפקיד.
באופן דומה, הטלת המכסים ההדדיים ע"י ממשל טראמפ נתפסה כצעד קיצוני, ובשילוב עם חולשה מפתיעה בשוק האג"ח הממשלתי האמריקאי, התפתח אירוע פיננסי חמור אשר איים על הכלכלה. בדרך כלל, במהלך ירידות חריפות, מחירי האג"ח הממשלתי עולים, מה שממתן את השפעת הפגיעה במניות על תיקי השקעות מאוזנים. דינמיקה זו התקיימה בתחילה: כאשר מדד S&P 500 ירד ב-10.5% ביומיים בתחילת אפריל, תשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה. אך בימים שלאחר מכן, חלה תופעה מדאיגה. מחירי האג"ח החלו לרדת בחדות (כלומר, התשואות עלו), ביחד עם המשך תנודתיות חריפה במדדי המניות – באופן חריג, אג"ח ממשלת ארה"ב חדלו מלשמש כנכס מבטחים בעת מצוקה. השבריריות בשוק האג"ח, לפחות בחלקה, נבעה מהתנהגות של משקיעים ממונפים שנאלצו למכור נכסים כדי להגדיל נזילות. משם, הפאניקה עלולה הייתה להתפשט במהירות לכלכלה הריאלית. דווקא הירידה החדה במחירי האג"ח הממשלתי, ולא הצניחה במניות, הייתה הגורם המכריע שהוביל את טראמפ "לחשב מסלול מחדש" ולהודיע על דחייה כללית ביישום המכסים כפי שהוצגו על הפלקט ב"יום השחרור".
למרות ההבנה כי ממשל טראמפ התקפל תחת לחץ השווקים, בכדי למנוע אי יציבות כלכלית, תחקירי רקע בעיתונות הכלכלית האמריקאית מדגישים גם את יעילות הלוביסטים של התאגידים האמריקאיים שפעלו מאחורי הקלעים לריכוך מתקפת הסחר. המסקנה המרכזית מהפרק הזה היא ששילוב של חוסר הפופולריות של המכסים בקרב הציבור הרחב, הביצוע הלקוי של המדיניות, והתנגדות אפקטיבית מצד המגזר העסקי ומשקיעים – יחד יוצרים מגבלה על יכולתו של טראמפ לעצב מחדש באופן חד-צדדי את מערכת הסחר הבינלאומית. יש הגיון בטיעוני ממשל טראמפ בנוגע לסחר הוגן, להתמודדות עם המרוץ הטכנולוגי מול סין ולשיקולים ביטחוניים בתכנון שרשראות אספקה, אך סביר להניח כי אופן השתלשלות האירועים עשוי להוביל את הצוות הכלכלי לאמץ בעתיד גישה פרגמטית יותר למימוש מטרותיו.
באופן דומה, האיום בעצירה דה-פקטו של המסחר הבילטראלי בין סין לארה"ב, המגיע לסך של כ-650 מיליארד דולר בשנה, על ידי מכסים תלת ספרתיים הוסר במהלך סוף השבוע כאשר המו"מ בשוויץ הניב תוצאה טובה – מעל ומעבר לציפיות המשקיעים. יחד עם זאת, שיעור המכס האפקטיבי על יבוא מסין נותר גבוה, בסביבות 30%, בעוד שמכס אוניברסלי בשיעור 10% על כל שותפי הסחר צפוי להישאר על כנו, כפי שמלמד גם הסכם הסחר עם בריטניה שהוצג שבוע שעבר. אי הודאות בוודאי לא התפוגגה – אף אחד לא יודע איפה יעמדו המכסים האמריקאים בעוד שלושה חודשים – כאשר כל הסכמי הסחר הדו-צדדיים אמורים להיחתם.
התמונה הכלכלית בטווח הקצר תלויה בעיקר בהתאמות שיבצעו משקי בית ועסקים לנוכח הציפיות לעלייה במחירי היבוא. בשלב זה, לא ברור באיזו מידה הצרכנים האמריקאים יסיטו הוצאות בין קבוצות המוצרים השונים עליהן מוטלים מכסים, לבין אלו שלא, או אם תהיה ירידה רוחבית בביקושים, כפי שהיה ניתן לצפות במקרה של העלאת מס שוות ערך להעלאת המכסים. לפי הגישה האופטימית, כל עוד הביקוש נותר יציב ושיעורי המכסים מתכנסים לרמה סבירה, רשתות הסחר והיצור העולמיות יתאימו את עצמן עם הזמן – כפי שהיה במלחמת הסחר הקודמת, בשנים 2018-19. בפועל, נתוני הסחר מראים הקדמה משמעותית של משלוחי קונטיינרים לארה"ב וצבירת מלאים. לאורך זמן, נטל ההתאמה יחולק בין ספקים וצרכנים, שיספגו מחירים גבוהים יותר בגין מערכת סחר פחות יעילה. התהליך הזה לא צריך לגרום לגל אינפלציוני נוסף, אך סביר שיעכב את הבנק הפדרלי האמריקאי בהורדת הריבית, זאת כדי לוודא שציפיות האינפלציה בשליטה.
הנזק ממדיניות המכסים מתבטא בשלב זה בשיבושים בשרשראות האספקה ובתחילתו של תהליך התאמת מחירים שעלול לגרום להשלכות בלתי צפויות בטווח הקצר. אולם עדיין אין עדויות לפגיעה משמעותית מצד הביקושים, הן של הצרכנים והן של העסקים. מצב עניינים זה, ככל שיימשך, הוא בגדר חדשות טובות לשווקים שהחלו כבר לתמחר מיתון ברמת סבירות גבוהה. אי הוודאות הגבוהה כבר הובילה לירידה חדה בנתונים "רכים" – למשל, מדדי אמון הצרכנים – ועלולה לגרום לפיטורים בענפי הלוגיסטיקה והקמעונאות בארה"ב בחודשים הקרובים. מאידך, הכלכלה האמריקאית עמידה והיא אף הוכיחה את חוסנה במהלך העלייה בריבית הבסיס ביותר מ-5 נקודות אחוז תוך השפעה מתונה בלבד על הצמיחה. לעת עתה, הנתונים "הקשים" – מדדי ייצור, צריכה, הכנסה ותעסוקה – אינם תומכים בתרחיש מיתון שייגרם בגלל מדיניות המכסים. סביר שעונת הדוחות החזקה יחד עם ההתפתחויות החיוביות בשיחות בין ארה"ב לסין עשויות להפיג את החששות לגבי הצמיחה ולתמוך בהמשך הריבאונד בנכסי הסיכון, לפחות עד המשבר הבא.
ד"ר שלומי קרמר הוא אסטרטג ההשקעות הראשי, מגדל ביטוח ופיננסים
