פרשנותהחזית הסורית: המילואימניקים והכלכלה שוב ישלמו את המחיר
פרשנות
החזית הסורית: המילואימניקים והכלכלה שוב ישלמו את המחיר
הקריסה של משטר אסד בסוריה מחייבת את צה"ל לתגבר את כוחותיו ברמת הגולן; המשמעות: עוד ימי מילואים ועלות נוספת לתקציב המדינה - שיקשו על הכלכלה להתאושש; על הממשלה להתעשת - ולפעול מיידית לגיוס החרדים
ההתקדמות המטאורית של המורדים בסוריה נותנת את התחושה שמשטרו של בשאר אל-אסד נמצא לקראת קריסה. עם זאת צריך לזכור שכבר היו לא מעט פעמים בעבר בהם שלטונו של הדיקטטור הרצחני הוספד בטרם עת.
במערכת הביטחון ובדרג המדיני עוקבים אחרי השינויים המהירים, ויש להניח שברגעים אלו ממש יושבים טובי המוחות של צה"ל בניסיון לגבש תמונת מצב אמינה שממנה יהיה ניתן להבין כיצד ייראה "היום שאחרי" הסורי ומה צריכה להיות האסטרטגיה הישראלית.
בין כל סימני השאלה הללו ניתן למצוא סימן קריאה אחד ברור. אם במשרד האוצר ניסו לשכנע את הדרג המדיני כי אחרי חיסול הכוח הצבאי של חמאס והפגיעה הקשה בחיזבאללה יהיה ניתן לדלל חלק מהכוחות - הקריסה של שלטון אסד תחזק את עמדת מערכת הביטחון שלפיה גם אחרי הפסקת האש בלבנון וגם במקרה בו ישראל תחתור לסיים את הלחימה בעזה כחלק מעסקת חטופים – האיומים האזוריים לא הולכים לשום מקום. מבחינת משרד הביטחון וצה"ל, המשמעות המיידית היא כסף וכוח אדם.
ההוכחה לכך היא המתקפה של מורדים סורים הערב על מוצב של האו"ם באזור ח'דר. דובר צה"ל הודיע כי צה"ל סייע לכוח האו"ם להדוף את המתקפה, וכי הצבא "פרוס בכוחות מתוגברים בחזית רמת הגולן וימשיך לפעול על מנת להגן על מדינת ישראל ואזרחיה". המשמעות של "כוחות מתוגברים" היא שצה"ל נאלץ לעבות את הכוחות גם לאורך הגבול עם סוריה, מה שאומר עוד גיוס של מילואים שיכביד על המשרתים, על התקציב ועל המשק.
גם אם המצב בסוריה יירגע בתוך כמה ימים, סביר להניח שצה"ל ייאלץ להמשיך להחזיק כוחות מתוגברים לאורך הגבול הסורי למשך תקופה ארוכה, וזאת לצד הכוחות המתוגברים שכבר מוצבים לאורך הגבול המתוח עם ירדן. במלים אחרות, למעט הגבול המצרי, כל הגבולות של ישראל (כמו גם יהודה ושומרון) נחשבים ל"חמים". אם מוסיפים לקלחת הזו את הטראומה הקולקטיבית ממתקפת החמאס של 7 באוקטובר, מקבלים ביקוש עצום לחיילים שישמרו על הגבולות. לכן, מילואימניקים ימשיכו לשרת מספר בלתי אפשרי של ימים בטווח הנראה לעין, והעלות הישירה לתקציב המדינה תעמוד על מיליארדים רבים.
ישראל לא תוכל להמשיך לשגשג מבחינה כלכלית וחברתית אם תדרוש מטובי בניה לשרת שליש מהשנה בצבא תוך כדי סיכון חייהם. המחיר המשפחתי, הכלכלי והנפשי שהמילואימניקים משלמים כבר עכשיו כבד מנשוא, ולא ניתן להמשיך במציאות הנוכחית מבלי שהחבל ייקרע – וזה מבלי להזכיר את מאות ההרוגים ומעל 10,000 הפצועים בגוף ובנפש.
המסקנה היא שיש צורך ביטחוני וכלכלי דחוף בהגדלת מספר המשרתים בצבא. אין אזרח במדינה שלא יודע לדקלם גם מתוך שינה מאיזה מגזר אפשר למלא את שורות הצבא החסרות. ישראל נמצאת במצב חירום, הממשלה וצה"ל צריכים להבין שללא גיוס חרדים אינטנסיבי ומיידי לא ניתן יהיה לעמוד במשימה מבלי לשלם מחיר קשה מנשוא.
