פרשנות
האינפלציה עדיין בשליטה, אבל מדד ינואר כולל בשורה רעה לרוכשי הדירות החדשות
למרות שלל ההתייקרויות שנכנסו לתוקף בתחילת השנה - ממע"מ ועד ארנונה וחשמל - מדד ינואר עלה ב-0.6% "בלבד"; עם זאת מדד תשומות הבנייה זינק ב-2.6% עקב הירידה בחלקם של העובדים הפלסטינים בענף והעלייה בשכר העבודה - דבר שיפגע ברוכשי הדירות
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.6% בינואר, בהתאם לתחזיות האנליסטים, והקפיץ את האינפלציה השנתית ל-3.8%. הנתון גרם לאנחת רווחה במשק בכלל ובשוק ההון בפרט. בתקופה כל כך רגישה מבחינת יוקר המחיה - שבה המע"מ עולה ב-1%, והחשמל, המים, הארנונה, מסי הרכב ומה לא מתייקרים - הפתעות "לא רעות" הן בגדר בשורות טובות של ממש.
החשש הגדול היה שהמדד יזנק. אמנם בינואר היו התייקרויות בשלל סעיפים (סיגריות, חשמל, מים, ארנונה, מכוניות חדשות, שכר דירה, דלק ועוד), אבל הן לא היו חריגות. מנגד, בכמה סעיפים מרכזיים נרשמו ירידות מחירים. כך למשל סעיף הלבשה והנעלה רשם בחודש שחלף ירידה, כמדי שנה, הפעם של 4.2%.
סעיף הנסיעות לחו"ל ירד ב-5.7%; הירידה היתה צפויה - גם כי מדובר בחודש שבו מעט ישראלים יוצאים לחופש, וגם עקב החזרה של חלק מחברות התעופה הזרות לפעילות בקווים לישראל, אחרי שהפסיקו את הטיסות לארץ בשל המלחמה.
ההפתעה הגדולה במדד היה בסעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים – מרכיב מרכזי בסעיף הדיור. מדובר בסעיף מעין תיאורטי, המשקף כמה בעל דירה היה משלם לעצמו אם היה צריך לשכור את הבית שברשותו (המדד אינו כולל מחיר של נכסים אלא רק של מוצרים ושירותים). סעיף זה ירד בשיעור משמעותי של 0.7%.
יצוין כי הלמ"ס עדכנה במדד ינואר 2025 את משקל הסעיפים השונים על בסיס סקר הוצאות משקי הבית. הלמ"ס מחויבת לעדכן את המשקולות של כל סעיף פעם בשנתיים, בהתאם לדפוסי הצריכה של משקי הבית. במסגרת זו, משקל סעיף הדיור קפץ לכ-26.8% לעומת 26% בסל של 2023-2024. כלומר, ירידות (או עליות) ברכיב שירותי דיור משפיעות כעת יותר על המדד הכללי.
אבל זה לא היה השינוי היחיד. גם אופן חישוב הסעיף השתנה. גורמים בלמ"ס מסבירים כי הדבר לא השפיע משמעותית על הסעיף כרגע, אך לדבריהם, יש לבחון זאת לאורך זמן. רק בעוד חודשיים-שלושה ניתן יהיה לקבוע אם יש מגמה חדשה - ירידה לצורך העניין - ברכיב הזה.
למרות אנחת הרווחה מהמדד - כדאי לחכות עם הכרזת הניצחון על האינפלציה. כפי שהזהיר ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי היוצא של בנק לאומי, בריאיון ל"כלכליסט": "אנו עכשיו ברגע המבחן - ארבעת החודשים הראשונים של השנה. נכנסנו ל־2025 עם התאוששות בביקושים, התאוששות איטית יותר של היצע, ובעיקר דחף של העלאות המחירים על ידי הממשלה – מע"מ, ארנונה, מים, תחבורה ציבורית, מסים על כלי רכב – שיכולות להפוך לסוג של טריגר.
"ביום-יום מרגישים שעליית המחירים היא הרבה יותר משמעותית מאשר רק העלאת המע"מ והתעריפים. זו תקופת המבחן כי החלחול של העלאות המחירים לא קורה בחודש אחד. ייתכן כי יש פה איזו דינמיקה שתתחיל ותיבנה מין ספירלה. אני מאוד מקווה שסביב מדד מאי 2025 נוכל לבוא ולהכריז כי ה'אירוע סגור'. להגיד שהיתה עליית מחירים משמעותית אבל זה לא נגרר באופן פרמננטי".
מדוע זינק מדד תשומות הבנייה
במדד ינואר מסתתרת דרמה גדולה שרלוונטית למי שרכשו דירות וטרם שילמו את מלוא הסכום (ובעיקר למי שרכשו דירה ב"מבצע" הנפוץ של "10% עכשיו והיתרה בקבלת מפתח"): זינוק של 2.6% במדד תשומות הבנייה. זאת, מאחר שהתשלום עבור הדירה צמוד למדד תשומות הבנייה. רק כדי לסבר את האוזן, משק בית שרכש דירה כזו במחיר של 3 מיליון שקל, ויקבל אותה החודש, ייאלץ להוסיף בגין מדד ינואר סכום של לא פחות מ-31.2 אלף שקל.
אז מה קרה? סעיף שכר עבודה במדד תשומות הבנייה זינק ב-2% בחודש אחד. לפי הלמ"ס, בשנה האחרונה סעיף שכר העבודה קפץ בלא פחות מ-9%. בלמ"ס הקדישו פרק שלם לעלייה הזו, אבל ההסבר פשוט וידוע: הממשלה מתעקשת שלא להכניס פלסטינים לישראל (בניגוד לעמדת שב"כ), וחלקם הוחלפו בעובדים זרים שעלותם גבוהה פי 2-3.
"זה ברור ולא מפתיע. העלות של עובד זר גבוהה בערך פי שלושה מזו של פלסטיני. גם ערבים ישראלים שנכנסו לשוק יותר יקרים מפלסטינים, אך לא כמו זרים" אמר בפמן בשיחה עם "כלכליסט" שנערכה לאחר פרסום המדד. לדבריו, "בשנה האחרונה הייתה עלייה של 65% במספר הדירות החדשות שנמכרו, רובן עם תשלומים עתידיים שככל הנראה צמודים בחלקם למדד התשומות".
ואולם התופעה יותר מורכבת. בלמ"ס כותבים כי "משקלי מדד שכר עבודה נקבעו לאחרונה בסקר שנערך ב-2011. עם השנים, השתנה בהדרגה הרכב פועלי הבניין שהועסקו בענף. שינוי מהותי בהרכב הפועלים חל במיוחד בתקופת מלחמת חרבות ברזל (בה הופסקה כמעט לחלוטין העסקתם של עובדים פלסטינים). לפיכך עלה הצורך לבחון מחדש את משקלי העובדים הישראלים, הזרים והפלסטינים במדד, ערב המלחמה.
"בעדכון הסל ב-2011, בהרכב פועלי הבניין היו כ-95% פועלים ישראלים וכ-5% פועלים זרים ופלסטינים, בעוד שערב המלחמה ההרכב בפועל היה כ-71% ישראלים וכ-29% פועלים זרים ופלסטינים. הרכב זה השפיע באופן ניכר על שינויי המדד בתקופת המלחמה בהשוואה למשקלות שנקבעו ב-2011".
כלומר, המשקל של העובדים הלא-ישראלים זינק פי שישה. כלל חשוב ופשוט במדדי מחירים הוא שכאשר אין אירועים חריגים, אז המשקל לא משפיע, מאחר שהשינויים קלים. ואולם כאשר ישנם אירועי קיצון, כמו מלחמה, למשקל יש משמעות גדולה - ועוצמת השינוי כפי שמשתקף במדד עצמו היא אדירה.
חוקרי הלמ"ס בוחנים את השינויים האלו כבר שלושה חודשים, ובישיבה האחרונה של הוועדה המנהלת הוחלט כי המציאות החדשה - כלומר המשקולות החדשות - תיכנס לחישובים של מדד ינואר 2025. בלמ"ס עוד התלבטו האם לפרסם הודעה לעיתונות שמזהירה על השינוי, אך הוחלט שהדבר עלול להשפיע על התנהגות הצרכנים – וזה עלול לפגוע בלמ"ס. הדברים האלו מאוד חלקלקים: מחר ידרשו מהלמ"ס להזהיר מבעוד מועד מתי יש מדד מחירים לצרכן חריג.
בלמ"ס גם חושפים את המספרים: "הוחלפו כשליש מהעובדים הפלסטינים על ידי עובדים זרים. מאחר שעלות השכר לעובד זר גבוהה באופן משמעותי (פי שניים ויותר) מעלות השכר לפועל פלסטיני, החלפת העובדים הפלסטינים בפועלים זרים הביאה בהכרח לעלייה ניכרת בשכר העבודה, שבאה לידי ביטוי במדד ינואר 2025".
אלא שזה לא הכל: הלמ"ס גם עדכנה את שיטת מדידת השכר על רקע כניסתם של אותם עובדים זרים. לדבריה, "בשיטת מדידת המחירים הנוכחית עבור פועלים זרים, הנתונים מתקבלים מקבלנים ומתאגידי כוח אדם המיועדים לענף הבנייה. עד לפרוץ המלחמה, שיטת איסוף נתונים זו שיקפה בצורה מיטבית את שינויי השכר של העובדים הזרים. עם פרוץ המלחמה והשינוי בהרכב כוח העבודה בענף, נטען שחלו תנודות שכר משמעותיות שלא באו לידי ביטוי בדיווחים והועלתה סברה על ידי מומחים בענף שהמדד אינו משקף באופן מלא את השינויים הללו.
"לאחר בחינת מקורות מידע נוספים מתברר שהשיטה הנוכחית, המתבססת על איסוף נתונים המדווחים על ידי קבלנים ותאגידי כוח אדם, אמדה בצורה כמעט מלאה את השינויים בשכר העבודה של הזרים, גם בתקופה זו. עם זאת, בנוסף לאיסוף השוטף, נבחנו שינויי המחירים של שכר הפועלים הזרים על ידי שימוש במקורות מידע נוספים כגון מחירונים של עלויות פרויקטים בענף. גם שינויים אלה נוספו למדידה השוטפת שנערכה, ובכך הושלמה בסעיף זה עליית מחירים נוספת (של הזרים) ב-1.5% לערך".
עוד אומרים בלמ"ס כי "לאור המלצות הוועדה, מדי רבעון יערך שימוש במקורות המידע הנוספים על מנת לתקף את שיטת המדידה השוטפת של שכר העובדים הזרים".
בלמ"ס החליטו לפרסם את המדדים לפי השיטה החדשה אך גם לפי השיטה הישנה כדי להשוות את ההשפעה של השינויים יחד: ואכן, רק בחודש אחד נרשם לפי השיטה החדשה זינוק של 5%-6% בסעיפי שכר העבודה של פועלים ופועלי בניין.
בפמן מזהיר כי לא מדובר בקפיצה זמנית: "יש בדבר הזה רכיבים פרמננטיים, כי כאשר מייבאים עובד, מתקשרים עימו לטווח ארוך יחסית. ואז אין גמישות. כמו כן, יכול להיות שיהיו יותר קבלנים שיעשו מהלך של התרחקות מעבודה של פלסטינים עקב שיקולי ניהול סיכונים עתידיים. זה משהו מבני".
