סגור

מחקר: פערי השכר בישראל גדלו ב־7.5% בשל הקורונה

לפי פורום ארלוזורוב, העלייה בשכר הממוצע בדצמבר האחרון התבטאה בעיקר בענפים חזקים ואילו בענפים בשכר נמוך חלה דווקא ירידה

למרות הצמיחה הגדולה במשק ב־2021 (8.1%) בעקבות ההתאוששות ממשבר הקורונה, נראה כי פערי השכר בין מעמד הביניים למעמד הנמוך ממשיכים להתרחב. ממחקר שערכו יוני בן בשט ועידו לן ממכון פורום ארלוזורוב של ההסתדרות הכללית עולה כי העלייה בשכר הממוצע בדצמבר האחרון התבטאה בעיקר ברבעון העליון של ענפי התעסוקה, ובייחוד בהייטק, ואילו בענפים בשכר נמוך חלה דווקא ירידה.


לפי סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שיעור המועסקים חזר כמעט לרמתו לפני הקורונה: 62.1% במחצית הראשונה של מרץ 2020. אבל לפי המחקר, בסקר המשרות הפנויות של הלמ"ס, וכן בנתוני השכר המינהליים של ביטוח לאומי, חסרות עדיין כ־140 אלף משרות כדי להגיע למספר המשרות החזוי למשק ללא המשבר לפי מגמת הצמיחה בעשור האחרון.
נתון נוסף שמגלים החוקרים הוא שבעוד במשק נרשמה עלייה בשכר הממוצע, מתברר שהגידול הוא בעיקר במשכורות הגבוהות ואילו במשכורות הנמוכות נרשמה דווקא ירידה.
השכר הממוצע ברבעון התחתון של הענפים השונים (25% הענפים שבהם השכר הממוצע הנמוך ביותר) עמד בדצמבר על 4,900 שקל בחודש בלבד לעומת מגמה צפויה של שכר של 5,250 שקל בחודש, כלומר הוא ירד ב־7% יחסית למגמה. לעומת זאת השכר ברבעון העליון של הענפים עומד על 19,300 שקל בחודש בעוד התחזית לפי המגמה היתה 18,700 שקל, כלומר 3% יותר. המשמעות היא שפערי השכר גדלו ב־1,000 שקל, שהם 7.5%. ברבעוני הביניים, 2 ו־3, הצמיחה בשכר תואמת את המגמה החזויה.
החוקרים בדקו את הדוגמה של ענף התכנות והייעוץ במחשבים שבו השכר הממוצע עלה ב־3% מול השכר בשירותי מזון ומשקאות שירד ב־3%.
התעלומה היא איך השכר בדרגות השכר הנמוכות אינו עולה למרות המחסור הגדול בעובדים בענפים אלה. בן בשט אומר שהסבר אפשרי הוא שלמעסיקים בעסקים אלה פשוט אין איך לשלם יותר.
לן ובן בשט מגיעים למסקנה ש"הזינוק החד בענפי הטכנולוגיה, שבהם פריון העבודה גבוה, ממסך את המציאות התעסוקתית העגומה שמלווה עדיין מאות אלפי ישראלים שעבדו בענפים שטרם התאוששו מהמשבר".
מנכ"ל פורום ארלוזורוב, עמית בן צור, אמר ש"יש יסוד סביר להניח שהנתונים האופטימיים שאנחנו רואים בעיתונים ובחדשות הם אופטימיים מדי. כאשר אין בהירות בנתונים, המדיניות האחראית יותר מצד הממשלה תהיה להניח שהמשק עוד לא התאושש, ושתפקידה להמשיך להשקיע בו. במציאות הזו אי אפשר לחזור לתפיסות של צנע תקציבי ויש צורך בהשקעות נוספות".