בלעדי
כך פעלה חברת התפלה ישראלית בסעודיה, פקיסטן וכווית מתחת לרדאר
חברת התפלת המים IDE הקימה פרויקטים במדינות ערביות ומוסלמיות שלישראל אין יחסים דיפלומטיים איתן באמצעות "חברת צינור" שוויצרית בשם SW שניגשה למכרזים. הפעילות הניבה עשרות מיליוני דולרים, וכיום סכסוך בין השתיים מתברר באנגליה
חברת התפלת המים IDE, שמנוהלת על ידי אבשלום פלבר, פועלת מאז העשור הקודם לעקוף את החרם על חברות ישראליות של מדיניות ערביות ומוסלמיות, כגון סעודיה, פקיסטן וכווית, שלישראל אין יחסים דיפלומטיים רשמיים איתן, וזאת באמצעות "חברת צינור" בבעלות שוויצרית שניגשה למכרזים, וטשטשה את הזהות הישראלית של בעלי הטכנולוגיה ומבצעי הפרויקט בפועל. כך עולה ממידע שהגיע לידי כלכליסט.
על רקע הפעילות, שהניבה הכנסות של עשרות מיליוני דולרים לכל פרויקט, פרץ לאחרונה סכסוך בין IDE לחברה השוויצרית סוויס ווטר (SW - swiss water), ששימשה, לדבריה, כמי שהסוותה את הקשר של IDE לביצוע הפרויקטים. הסכסוך הוביל לתביעות הדדיות שהגישו הצדדים לבית המשפט לבוררויות עסקיות באנגליה.
IDE מספקת פתרונות טיפול במים: פיתוח, הנדסה, הקמה ותפעול מתקני התפלה. עד שנת 2019 החזיקה חברת דלק ב־50% ממניות החברה, אולם אלה נמכרו זמן קצר לאחר מכן בשתי פעימות לאלפא מים, שותפות מוגבלת שמנוהלת על ידי פלבר, בעסקה ששיקפה ל־IDE שווי של 406 מיליון דולר.
כ־50% משוק התפלת המים העולמי, כך עלה מדיווחי דלק בעבר לבורסה, הם במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה (מדיניות MENA). לאור העובדה שלחלק משמעותי של המדינות באזורים אלה אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל, וחלקן אף מחרימות אותה כלכלית באופן רשמי, חסום לכאורה בפני IDE נתח שוק משמעותי.
לטענת החברה השוויצרית, ולפי מידע שהגיע לכלכליסט, IDE מצאה דרך לעקוף את החרם, וזאת באמצעות שימוש בחברת צינור (White label). לטענת החברה השוויצרית, הרוח החיה במחשבה ובבניית מודל "חברת הצינור" היה פלבר.
הצדדים הגדירו שורה של "מדינות אסורות" שבהן פעלה SW, במסגרת הסכמים עם IDE, כדי לגשת למכרזים, ובהן קטאר, כווית, סעודיה, תימן, לוב, אלג'יריה, תוניס, אפגניסטן ופקיסטן. הגוש האסור כלל בתחילת הדרך גם מדינות שבעשור הקודם, טרם החתימה על הסכמי אברהם, לישראל עדיין לא היו יחסים דיפלומטיים רשמיים איתן: איחוד האמירויות, בחריין, סודאן, עומאן ומרוקו.
השיטה עבדה כך, לטענת החברה השוויצרית: פלבר, ביחד עם אנשי עסקים שוויצרים, הקים ישויות משפטיות שונות שבסופן הוא החזיק ביחד איתן בשרשור בזכויות. אלא שבמכרזים ובהתקשרויות מול "המדינות האסורות", שהוגדרו על ידי IDE ככאלה שאינן עושות עסקים עם ישראלים, התמודדה החברה השוויצרית לבדה, בלי שהלקוחות יידעו על הקשר הישראלי.
בדרך זאת, כך נודע, חתמה SW על כמה חוזים בשווי עשרות מיליוני דולרים לכל פרויקט לפחות במדינות האסורות, כשבפועל IDE היא שסיפקה את הטכנולוגיה ובנתה את הפרויקט. בין הפרויקטים: פרויקט "הים האדום", מהגדולים במזרח התיכון, בסעודיה; פרויקט "הים הערבי הגדול" בפקיסטן; שני פרויקטים בכווית; שני פרויקטים בעומאן לפני הסכמי אברהם שנחתמו רק ב־2020.
מטעם IDE ואבשלום פלבר נמסר: "כמו חברות ישראליות רב־לאומיות רבות, IDE פועלת בשווקים הבינלאומיים לפי הסטנדרטים המחמירים ביותר. לעניין הסכסוך מול החברה השוויצרית מדובר במחלוקת עסקית הנדונה בימים אלו בבוררות באנגליה, לאחר ש־IDE היא זו שהגישה תביעה נגדה. נחרוג ממנהגינו ונציין כי מדובר בחברה המצויה על סף חדלות פירעון וכאסטרטגיה פסולה נענינו בתביעה שכנגד. הדברים המופיעים בכתב התביעה של הצד השוויצרי הם טענות שקריות לחלוטין, בבחינת 'הנייר סובל הכל', שמטרתן היחידה היא לייצר לחץ פסול להשגת כספים שאינם מגיעים להם. לצד זאת, יש לציין כי לפי הידוע לנו, גורמים אינטרסנטיים בישראל משתפים פעולה עם הצד השוויצרי, לרבות מימונה של התביעה בידי מור בית השקעות, וכל זאת במטרה לחבל בסיכויי IDE לזכות במכרזי התפלה".
מטעם החברה השוויצרית, שהפנתה לתגובה לעורכי דינה גדעון אבן אור ממשרד AYR ויוסי האזרחי ממשרד עורכי דין יוסי האזרחי, נמסר: "תמוה כי הדבר הראשון שבחרה IDE לעשות עם קבלת פנייתנו לבוררות הוא לרוץ לנהל את ההליך על גבי דפי העיתון. נוכח התנהלותה המפרה, אשר רמסה את זכויות מרשתנו, נמשיך לעמוד על זכויותיה בפני הגורמים המתאימים ולא באמצעות גופי התקשורת".
