"בסבבי מילואים קודמים לא היתה התלבטות. עכשיו אנחנו שואלים על התוחלת"
סמג"ד במילואים: "יש כאן סיפור גדול של אמון. כדי לתת פקודות לחיילי מילואים צריך שיהיה אמון חזק מצדם במערכת אבל המערכת לא עוזרת לנו להאמין בה". משיעור התייצבות למילואים של 130% במלחמה, צנח ההיקף ל־70%-60%
שטף מכתבי המחאה החתומים בידי חיילי מילואים שקוראים לממשלה להפסיק את המלחמה בעזה ולשחרר את 59 החטופים המוחזקים בשבי חמאס נמשך גם אתמול. למעלה מ־1,600 מילואימניקים בצנחנים ובחטיבות חי"ר ועוד כ־1,500 שריונרים הביעו תמיכה במכתב הטייסים שנשלח בערב החג למפקד חיל האוויר האלוף תומר בר. במכתבם הזהירו מאות טייסים ואנשי צוות אוויר לשעבר כי המלחמה בעזה משרתת אינטרסים פוליטיים ואישיים ואינה מקדמת את ביטחון ישראל. "זו קריאה להצלת חיים", כתבו אנשי המילואים והצטרפו למכתבים שהוציאו בימים האחרונים גם מאות מקרב יוצאי המוסד, חובלים וקצינים בחיל הים, אנשי מודיעין, רופאים צבאיים ובוגרי התוכנית היוקרתית תלפיות.
משרתי המילואים החתומים על המכתבים הדגישו במסגרתם כי אין בהם קריאה לסרבנות או אי־התייצבות, פרט להבעת עמדה אזרחית לגיטימית. אף שאמירה זו ליוותה גם את מכתב הטייסים מהשבוע שעבר, האלוף בר הודיע כי החותמים שעדיין משרתים במילואים - יודחו משירות וזאת תוך גיבוי שהוא מקבל מצד הרמטכ"ל זמיר. המכתבים הרבים שיצאו מאז, מצד יחידות אחרות בצבא מלמדים כי הניסיון של בר וזמיר לבלום מחאה מצד מילואימניקים השיג תוצאה הפוכה.
"מלחמה פוליטית שמסכנת חיים"
מכתבי המילואימניקים מבטאים תסכול עמוק ומתמשך אחרי יותר משנה וחצי של מלחמה, במהלכה מערך המילואים נשחק באופן חסר תקדים. למרות ההתייצבות המלאה של מילואימניקים בסבבים הראשונים אליהם נקראו הממשלה לא טרחה למנף את ההישגים המבצעיים של צה"ל בשטח לכדי הישגים מדיניים שיובילו לסוף המערכה. חידוש הלחימה בשבועות האחרונים הוסיף וכרסם עוד ברמת האמון של מפקדים וחיילי במילואים במטרות האמיתיות של המלחמה.
כך, לא ברור אם יש באמתחתו של הצבא תוכניות וכלים שבכוחם להכריע את חמאס ולאלץ אותו לשחרר חטופים שבהם הוא מחזיק ולא שימשו אותו בפעולותיו בעזה עד כה. התוצאה: מגיוס של 130% בתחילת המלחמה ירד היקף ההתייצבות למילואים ל־70%-60%.
"יש כאן סיפור גדול של אמון. כדי לתת פקודות לחיילי מילואים צריך שיהיה אמון חזק מצדם במערכת אבל המערכת לא עוזרת לנו להאמין בה", אמר אתמול לכלכליסט סמג"ד ביחידת חי"ר שמאחוריו יותר מ־250 ימי מילואים בעזה ובקיץ הקרוב הוא אמור להתייצב ל־70 ימים נוספים. "המהלכים של המדינה כבר לא שקופים. אנשי המילואים מזהים את זה, רואים שלא שחרור החטופים משבי חמאס ולא טובת ישראל הם ורק הם עומדים לעיניהם של מקבלי ההחלטות ששולחים אותנו לקרב, וזה מקשה על גיוס של מילואימניקים נוספים", אמר.
את הלחימה בעזה מובילים בשבועות האחרונים בעיקר כוחות סדירים והיא מתמקדת בחלקים הדרומיים והצפוניים של הרצועה. בעוד שהקולות מצד המילואימניקים להפסקת הלחימה מתגברים, כ"ץ טוען כי הדרג המדיני נותן לצה"ל גיבוי מלא בפעילות שמטרתה המרכזית היא "הפעלת לחץ כבד על חמאס לטובת חזרה למתווה של שחרור החטופים". צה"ל עדיין לא פתח בגיוס נרחב של מילואים באמצעות צווי 8 לקראת פעילות מאסיבית יותר ברצועה. אחת השאלות הקשות שמהדהדות בימים אלה ביחידות הצבא היא כמה מאנשי המילואים יתייצבו ביחידותיהם בעת שיידרשו לכך. לעומת מאסה של יותר מ־220 אלף חיילי מילואים שגויסו בתחילת המלחמה לפרקי זמן ממושכים, במהלך השנה אמורים להיות מגויסים כרבע ממספר זה, בתנאי שלא תהיה הסלמה בעזה או בגזרת הצפון שתיאלץ גיוס נרחב יותר. הרחבת המלחמה בעזה תוך כיבוש אזורים נוספים בה עלולה להציף את השאלה האם מטרתה האמיתית היא הכשרת הקרקע לקראת התיישבות יהודית ברצועה ומימוש הגחמות של סיעות הימין הקיצוני שהן שותפות מרכזיות בממשלת נתניהו.
"זאת מלחמה פוליטית שלא משחררת את החטופים, אלא רק מסכנת את החיים שלהם. בתפקידי הצבאי אני מעורב בהפעלת האש ואני לא יודע איך לעשות אותה במצב הרגיש מאד ברצועה. מצד אחד חמאס ממלא את שורותיו ומגייס לוחמים, מהצד השני הם הרבה פחות מיומנים וכבר לא חמושים כפי שהיו בתחילת המלחמה. ועדיין, לא צריך הרבה בשביל לפגוע בעשרות החטופים שנותרו בידיהם", אמר קצין בדרגת רס"ן שמתחילת המלחמה עשה 349 ימי מילואים ובחודש הבא אמור להתייצב לסבב רביעי. "עדיין מחכים לתאריך סופי. מה שכן ידוע זה שהפעם משך הצו הוא ל־3 וחצי חודשים. זה פסיכי וזה הזוי אבל זה המצב".
בכל הסבבים הארוכים מאוד שאליהם הוא נקרא מאז פרוץ המלחמה הוא עלה על מדים והתייצב בלי להסס. עכשיו המצב השתנה. "לקראת הסבב הקרוב יש התלבטות גדולה מאוד. זאת מלחמה שמטרתה לאפשר את הישרדות הקואליציה וזה נורא. חטופים לא חוזרים הביתה, חיילים נהרגים או נפצעים ואנחנו שואלים על תוחלת. מה יש לנו לעשות שם שעוד לא נעשה".
התחלף הסנטימנט החיובי למילואימניקים
פרט לחששות על התוחלת האמיתית של המלחמ בעזה, קצינים במילואים מספרים על שחיקה עמוקה של משרתים ברקע היעדרויות ממושכות מהתאים המשפחתיים שלהם וממקומות העבודה. לטענתם הסנטימנט החיובי כלפי מילואימניקים מצד מקומות העבודה התחלף, קריירות של עובדים נעצרות, אחרים מפוטרים. בסוף השבוע שעבר משרד הביטחון פרסם נתון שלפיו במהלך 2024 פנו אל ועדת התעסוקה שליד היחידה להכוונת חיילים משוחררים יותר מ־1,200 מעסיקים בבקשה לסיים את עבודתם של עובדים שנמצאים בשירות מילואים פעיל. הוועדה אישרה יותר מחצי מהבקשות כשהסיבות לפיטורים או לשינוי במתכונת העבודה של המילואימניקים הוסברו בצמצום פעילות או בסיום פרויקטים. כשהשנה הנוכחית הוגדרה כבר בתחילתה כ"שנת מלחמה" ייתכן שזרם פניות מסוג זה רק יגבר, באופן שיוסיף וירע את מעמדם של חיילי מילואים.
"התחושה בקרב מילואימניקים היא שנקלענו לכביש ללא מוצא. עושים עוד מאותו דבר, בלי יכולת לזוז ימינה או שמאלה, שקועים בבוץ של עזה ובמלחמה שנועדה לשרת פוליטיקאים. המשפחות שלנו כבר לא איתנו ומקומות העבודה לוחצים", אמר אתמול קצין ותיק במערך המילואים שהודה כי לתעסוקה המבצעית שאליה זומן בשבועות הקרובים לא יתייצב. "לא אסרב בצורה מפורשת אבל אגיד שאינני יכול עוד. אני קורס".
המשבר העצום הזה מטלטל את צה"ל בזמן שהממשלה ממשיכה להכשיר את השתמטות החרדים. המחסור החריף בחיילי סדיר בא על חשבונם של חיילי המילואים. לצה"ל, כפי שעולה מנתוניו שלו, חסרים 12 אלף חיילים בכל שנה, כש־7,000 מהם בתפקידי לחימה. בימים האחרונים גם הרמטכ"ל זמיר שב והדהד את הנתונים האלה לפני הדרג המדיני תוך אזהרה שבמצב הנוכחי לא ניתן יהיה לממש את כל שאיפותיהם של חברי הממשלה. זאת, כשכוחות רבים מופנים גם לגבול עם לבנון כדי לאכוף את הפסקת האש השברירית עם חזבאללה, כוחות גדולים מוצבים גם לאורך שאר הגבולות, בהם הגבול הסורי ולאתגרי הלחימה ביהודה ושומרון. ברקע של כל אלה גם עומדת שאלת התפתחות הלחימה עם איראן בתקופה הקרובה באופן שתובע מצה"ל קשב רב.
תגובת דובר צה"ל: "צה”ל עוקב באופן מתמשך אחר שיעור ההתייצבות של אנשי המילואים תוך בחינת הנתונים ביחס לצורכי המשימות המבצעיות. הגמישות שניתנה למפקדים בניהול ההתייצבות מאפשרת עמידה במשימות. לצד זאת, צה״ל ממשיך במגוון רחב של פעולות שתכליתן להרחיב את בסיס המשרתים, לחזק את הכשירות ולהקל בעומס".
