עם הליך הדחה לא חוקי של היועמ"שית: המשבר החוקתי קרוב מתמיד
הממשלה קבעה הליך הדחה של היועמ"שית שעוקף את ועדת האיתור הנדרשת. בג"ץ צפוי לפסול את המהלך, אלא שהשרים כבר מכינים את הקרקע לאי קיום פסיקת ביהמ"ש. והתרגיל החדש של נתניהו: שליפת הנציב לשעבר הרשקוביץ לתפקיד מ"מ הנציב כדי למנות את זיני לראש השב"כ
ישראל דוהרת למשבר חוקתי לאחר שהממשלה החליטה היום (א') לשנות את הליך הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה וקבעה הליך עוקף ועדת איתור (ועדת גרוניס). ההערכה היא שבג"ץ יגן עליה מפני הפיטורים אלא ששרים בממשלה קראו אתמול שלא לקיים את פסיקת בג"ץ במקרה שכזה.
שר התרבות מיקי זוהר (ליכוד) אמר כי אם בג"ץ יבטל את ההחלטה אז הדבר יוביל "למשבר חוקתי אמיתי. אמליץ שנקבל החלטה אמיצה". שר התקשורת שלמה קרעי אמר כי "צריך פשוט לומר לבג"ץ לא".
הממשלה הקימה ועדת הדחה מיוחדת שאמורה לקיים בקרוב שימוע כדי להתניע את הליך ההדחה. לאחר קבלת ההחלטה אתמול בממשלה, מיהר שר המשפטים יריב לוין ושיגר פנייה לוועדת השרים לצורך כינוסה. אחד מחברי הוועדה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אמר כי "אני מבקש שנעשה את הדיון כבר מחר בבוקר. מבטיח שנשמע את כל טענותיה". ועדת ההדחה כוללת מלבדו גם את השרים עמיחי שיקלי (ליכוד) יו"ר, בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית), גילה גמליאל (ליכוד), ומיכאל מלכיאלי (ש"ס). אתמול, כמו גם בפעם הקודמת שבה הממשלה החליטה על הדחתה - נמנעה בהרב־מיארה להגיע לישיבת הממשלה. נתניהו צפוי להשתמש בקמפיין הבחירות שלו בפסק הדין הצפוי של בג"ץ שיפסול את פיטוריה, כמו גם בהתנהלות היועמ"שית ובג"ץ בהדחתו של רונן בר מראשות השב"כ, ובשאלת מינויו של דוד זיני לראש השב"כ.
מכין את הקמפיין
במערכת הפוליטית מעריכים כי בשל המחלוקת על חוק ההשתמטות, הבחירות לכנסת יערכו בתחילת 2026 (כאשר יש עדיין אפשרות שיוקדמו לאוקטובר 2025). בליכוד כבר מחממים את הקווים ומעריכים שלב קמפיין הבחירות של המפלגה יהיה ה"דיפ סטייט", כלומר "שלטון הפקידים" שמונע לכאורה מנתניהו ומנבחרי הציבור מלממש את האג'נדה הפוליטית בשמה נבחרו. קדימון לכך ניתן היה לראות בהפגנת הימין מול בית המשפט העליון ביום חמישי האחרון, בה נופץ חלון בבית המשפט העליון.
בהרב־מיארה קבעה כי "ההחלטה הבהולה של הממשלה לשנות את דרך סיום הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה אינה חוקית וסותרת את פסיקת בג״ץ".
בחוות הדעת ששיגר לממשלה המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון נקבע כי "העובדה שהממשלה לא הצליחה להקים את הוועדה המייעצת לא מצדיקה שינוי של הכללים ויצירת מנגנון שמאפשר סיום כהונה באופן שרירותי ופוליטיזציה של הייעוץ המשפטי לממשלה". עוד קבע לימון כי "מתעורר חשש כבד ואף למעלה מזה באשר לתכלית ההצעה, שגובשה ללא ליווי של היעוץ המשפטי לממשלה, ואשר אינה צפויה לצלוח ביקורת שיפוטית. מדובר בהחלטה בלתי חוקית על פניה, שתכליתה ניסיון להחליש שומרי סף, וליצור עימות נוסף עם מוסדות המשפט לרבות בג"ץ. קיימת מניעה משפטית לאמצה".
עוד קובע לימון כי "ההצעה היא ביטוי קיצוני לשורת מהלכים המקודמים בעת האחרונה שתכליתן היא הסרת מגבלות ובקרות מהכוח השלטוני המסור בידי הממשלה תוך פוליטיזציה של השירות הציבורי ופגיעה בממלכתיות של שומרי הסף. במקרה זה מדובר בפגיעה אנושה במעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה המשמש כ'שומר סף' ראשון במעלה, ולפגיעה קשה במקצועיותו, בעצמאותו ובאי תלותו. מהלכים אלה פוגעים אנושות באינטרס הציבורי, בטוהר המידות ובשלטון החוק".
היום (א') הגישה עו״ד דפנה הולץ לכנר, בשם קבוצת ״מבצר הדמוקרטיה״, עתירה דחופה לבג״ץ בדרישה לביטול החלטת הממשלה. בעתירה טוענת עו״ד הולץ לכנר, בין היתר, כי החלטת הממשלה נגועה בפגמים משפטיים חמורים ביותר המחייבים את בטלותה, לרבות ניגוד העניינים של רה"מ המקרין על ממשלתו כולה.
פתאום שלפו את הרשקוביץ
והאבסורד החדש: נתניהו שוקל למנות את נציב שירות המדינה לשעבר פרופ' דניאל הרשקוביץ כממלא מקום נציב שירות המדינה. זאת לאחר שבדצמבר 2024 סירב נתניהו להאריך את כהונת הרשקוביץ כנציב לאחר שסיים שש שנות כהונה. מינויו כמ"מ מחייב היוועצות עם היועמ"שית, שהסכימה לכך בטרם סיים הרשקוביץ את תפקידו.
במהלך הזה מבקש נתניהו לאייש את ועדת גרוניס למינויים בכירים לצורך אישור מינויו של דוד זיני כראש השב"כ, וזאת בניגוד לעמדת בהרב־מיארה.
כיום אין קוורום לכנס את הוועדה, שכן מבין ארבעת החברים בה, שניים אינם מאוישים. בוועדה חברים השופט בדימוס אשר גרוניס לצד משה טרי לשעבר יו"ר רשות לני"ע. חבר נוסף אמור להיות ממלא מקום נציב שירות המדינה. ואילו החברה הרביעית, פרופ' טליה איינהורן, הודיעה שלא תשתתף במינוי ראש השב"כ, לאחר שהשב"כ חוקר את פרשת קטאר־גייט ועשוי לחקור את בנה ישראל איינהורן. לפי הערכות גרוניס לא יכנס את הוועדה בשל עמדתה של בהרב מיארה שלפיה "מינויו של זיני זוהם".
בפשרה עם בג"ץ נתניהו מינה את רואי כחלון כמ"מ הנציב. כהונת כחלון הסתיימה בתחילת אפריל 2025 ומאז אין ממלא מקום קבוע. תחילה ביקש נתניהו למנות את מנכ"ל משרד החוץ עדן בר טל כמ"מ הנציב והיועמ"שית התנגדה והטילה סייגים. לאחר מכן בר טל הודיע שאינו מעוניין בתפקיד. לפיכך, הודיע נתניהו שהוא מבקש למנות את יהודה כהן מנכ"ל הרבנות הראשית אבל התברר כי הנציבות מקיימת כנגדו חקירה משמעתית.
לפי הכללים מ"מ הנציב חייב להיות עובד מדינה בכיר, שאין לו זיקה פוליטית. כעת, לנוכח העובדה שנתניהו לא מצא עובד כזה, נשלף הרשקוביץ, שכבר אינו עובד מדינה, ומשרד המשפטים שהציע להאריך את כהונתו בסוף 2024, יצטרך להכשיר את זה בהליך העקום שמוביל נתניהו.
מימין: נתניהו, לוין ובן גביר. "מבקש שנעשה את הדיון כבר מחר בבוקר"
בהרב־מיארה. "ההחלטה הבהולה אינה חוקית וסותרת את פסיקת בג״ץ"
הנציב לשעבר הרשקוביץ. רק בדצמבר 2024 סירב נתניהו להאריך את כהונתו
