הרפואה האסתטית הפכה למוצר צריכה. הרגולציה חייבת להתעדכן
צרפת החליטה לפתוח בדיון חשוב שגם ישראל צריכה לקיים. בחודשים האחרונים היא מקדמת צו המגדיר כללים חדשים לפרסום ולשיווק של ניתוחים וטיפולים אסתטיים, במטרה להתמודד עם פרסומים שעלולים להטעות את הציבור, להמעיט בסיכונים הרפואיים או לעודד צעירים לפנות לפרוצדורות אסתטיות. הצו מגדיר באילו נסיבות פרסום עשוי להיחשב בלתי הוגן, לפגוע בבריאות הציבור או לעודד קטינים לפנות לשירותי כירורגיה פלסטית ואסתטית.
המהלך הצרפתי אינו מגיע בחלל ריק. הוא משקף שינוי עמוק שעובר התחום כולו: הרפואה האסתטית הפכה בשנים האחרונות לנגישה ופופולרית יותר, ובמקביל הגבול בין מידע רפואי לשיווק הולך ומיטשטש.
בעבר, הדרך לקבל החלטה על ניתוח או טיפול אסתטי התחילה בדרך כלל במפגש עם רופא. המטופל הגיע לייעוץ, קיבל הסבר על האפשרויות, הסיכונים והתהליך, ורק לאחר מכן קיבל החלטה. היום המציאות שונה. עבור רבים, המסע מתחיל ברשתות החברתיות. תמונות של לפני ואחרי, המלצות של משפיענים, קמפיינים ממומנים ומבצעים מיוחדים יוצרים לעיתים תחושה שטיפולים אסתטיים הם מוצר צריכה רגיל, בדומה לכל שירות אחר שניתן להזמין בלחיצת כפתור.
אין פסול בכך שהציבור נחשף ליותר מידע. להפך, מידע רפואי נגיש מאפשר לאנשים לקבל החלטות מושכלות יותר. אך לצד היתרון הזה קיים גם אתגר משמעותי: כיצד מבטיחים שהמידע שמגיע לציבור יהיה מדויק, מאוזן ואחראי?
ניתוח או טיפול אסתטי אינם מוצר מדף. גם הליך נפוץ יחסית, כמו הזרקה או טיפול שאינו ניתוחי, הוא פעולה רפואית שדורשת התאמה אישית, הבנה של הסיכונים ובחירה בגורם מקצועי בעל הכשרה מתאימה. האתגר גדול במיוחד כאשר השיווק מציג רק את הצד החיובי של ההליך – את התוצאה הסופית, את השינוי החיצוני או את תחושת הביטחון שמגיעה בעקבותיו – בלי לתת מקום מספק לשאלות החשובות: האם הטיפול מתאים לכל אחד? מהם הסיכונים? מהן המגבלות? ומה ההבדל בין ציפייה שנוצרה ברשת לבין תוצאה אפשרית במציאות?
ככל שהתחום גדל והופך תחרותי יותר, כך עולה החשיבות של יצירת כללי משחק ברורים. לא כדי להגביל את השוק, אלא כדי להבטיח שהוא יתפתח בצורה אחראית. בעידן שבו אלגוריתמים משפיעים על האופן שבו אנשים תופסים יופי, גוף ופנים, האחריות של עולם הרפואה גדלה.
דווקא משום שהרפואה האסתטית התקדמה כל כך בשנים האחרונות, חשוב לשמור על האמון הציבורי בה. הטכנולוגיות השתפרו, הידע הרפואי גדל והתוצאות הפכו טבעיות ומדויקות יותר. אבל לצד הקדמה חייבת להגיע גם אחריות.
צרפת זיהתה שהמציאות השתנתה ושכללי המשחק צריכים להתעדכן בהתאם. גם בישראל הגיע הזמן לקיים שיח רציני על האופן שבו מתנהל שוק הרפואה האסתטית. לא מתוך רצון להגביל את צמיחתו, אלא מתוך הבנה שככל ששוק גדל ומשמעותי יותר, כך נדרשים בו כללים ברורים יותר.
שוק רפואי חזק אינו נמדד רק במספר המטופלים או בהיקף הפעילות הכלכלית שלו. הוא נמדד גם ברמת האמון שהציבור נותן בו, באיכות המידע שהוא מקבל ובסטנדרטים המקצועיים שמובילים אותו. כדי שהצמיחה של הרפואה האסתטית בישראל תהיה בת קיימא, יש לוודא שהתחרות בתחום תתבסס על מקצועיות, איכות ושקיפות, ולא רק על יכולות שיווק.
האתגר אינו לעצור את השוק, אלא לוודא שהוא מתפתח נכון.
פרופ' יוסי חייק הוא יו״ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית
