הבונוסים שעולים למעסיק ביוקר
בונוסים, עמלות ותמריצים – מתי הם נחשבים חלק מהשכר הקובע ומתי לא?
השכר הקובע של עובד משמש בסיס לחישוב זכויות סוציאליות רבות: פיצויי פיטורים, דמי הבראה, ימי חופשה, הפרשות לפנסיה ואף גמול שעות נוספות. כאשר שכרו של עובד מורכב לא רק משכר בסיס, אלא גם מבונוסים, עמלות או תמריצים אחרים — מתעוררת השאלה האם יש לכלול גם את הרכיבים הללו בחישוב השכר הקובע.
בתי הדין לעבודה דנו בסוגיה זו פעמים רבות, ופסקי הדין האחרונים משרטטים קווים ברורים למעסיקים.
איזה תמריץ נחשב חלק מהשכר הקובע?
על פי ההלכה הפסוקה, תשלום נחשב לשכר קובע אם הוא משולם באופן עקבי ורציף, ומהווה חלק מהתגמול בעבור העבודה הרגילה של העובד. השאלה איננה איך התשלום נקרא וכיצד הוא מצויין בתלוש השכר (עמלה, בונוס, תמריץ וכו'), אלא מה מהותו בפועל.
תשלום שמהותו הוא חלק משכר העבודה - ייכלל בשכר הקובע. לעומת זאת, תשלום שמותנה בתנאים חיצוניים, ניתן לפי שיקול דעת, או שאינו קבוע - לא ייחשב כחלק מהשכר הקובע.
כך בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע בינואר 2025 כי עמלות חודשיות שקיבל עובד על גיוס השקעות, היוו חלק בלתי נפרד מהכנסתו הקבועה, ושולמו ללא תנאי. המעסיק טען כי העמלות לא היו קבועות, והשתנו לפי הצלחות. אולם בית הדין קבע כי מאחר שהעמלות שולמו באופן עקבי וללא תנאים מיוחדים, הן הפכו לחלק בלתי נפרד מהשכר הקבוע ולכן יש לחשב על בסיסן את פיצויי הפיטורין, הפנסיה ויתרת ימי החופשה. (תיק סע”ש 50514-11-21 אמיר אינדורסקי נ’ אם.אייץ.אר 1 ניהול השקעות בע”מ).
גם במרץ 2025 קבע אותו בית דין כי עמלות מכירה לעובדי מכירות חייבות להיכלל בשכר הקובע לצורך חישוב גמול שעות נוספות. המעסיקה, קסטרו שילמה לעובדים שכר בסיס בתוספת עמלות על מכירות, אך חישבה את גמול השעות הנוספות רק על בסיס השכר השעתי, מבלי להתחשב בעמלות. בית הדין קבע כי מדובר בפרקטיקה בלתי חוקית, וכי עמלות מכירה שהן חלק מהותי מהכנסת העובד – מהוות שכר קובע לצורך חישוב שעות נוספות. בית הדין דחה את טענת החברה לחשב רק את שכר הבסיס, וקבע כי העמלות הן חלק בלתי נפרד מהתגמול הרגיל של העובדים. (תיק סע”ש 3263-07-13 אור שחם נ’ קסטרו שיווק 1985 בע”מ)
מתי תמריצים אינם נכללים בשכר הקובע?
כאשר תשלום מסוים ניתן לפי שיקול דעת המעסיק, משתנה מחודש לחודש, או תלוי בפרמטרים כלליים ולא מדידים – לא מדובר ברכיב קבוע בעבור העבודה הרגילה. לכן, תשלומים אלה אינם נחשבים חלק מהשכר הקובע.
בפסק הדין בתיק סע”ש 7540-03-22 מאיר שמואל נ’ קיי אס פי מחשבים צומת ביל"ו בע”מ, שניתן במרץ 2024, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי רכיב "תמריץ" שניתן לפי שיקול דעת המעסיק, בהתאם לפרמטרים משתנים (כגון נראות החנות, סדר, ניקיון וטיפול בתקלות), אינו מהווה חלק מהשכר הקובע. הסכום השתנה מחודש לחודש, ולעיתים לא שולם כלל, ולכן אינו עומד במבחן הקביעות והמהות.
אז מה חשוב לדעת?
לא השם – אלא המהות קובעת. גם אם התשלום מוגדר "בונוס" או "עמלה", ייתכן שייחשב חלק מהשכר הקובע.
יש לבדוק את תדירות ושיטת התשלום: תמריץ המשולם באופן קבוע על עבודה רגילה ייחשב, ככלל, כשכר קובע.
תנאי התשלום חשובים: רכיב שיכול להשתנות לפי שיקול דעת, ולא מובטח מראש, לא ייחשב כשכר קובע.
ניסוח הרכיב: הסכם העסקה וכמו כן תלושי שכר צריכים לשקף במדויק את מהות הרכיב והתנאים שלו.
נושא זה עבר גלגולים שונים בעקבות פסיקת בתי הדין לעבודה (וכנראה יעבור גם בעתיד), ועל כן חשוב להתייעץ עם מומחים, בתחום למניעת חשיפה למעסיקים בגין רכיבי עמלות, בונוסים ותמריצים שמשולמים לעובדים.
d&b – לדעת להחליט
