דעה
מחקר אמריקאי חושף: איך מודדים אינפלציה בזמן מגפה?
חמש שנים אחרי שפרצה הקורונה, מחקר של הלמ"ס האמריקאי חושף את המגבלות והאתגרים של מדידת מחירים בעידן של מגפה גלובלית. טוז זה מציג מה השתבש, כיצד זה השפיע על קובעי מדיניות – ומה חשוב ללמוד מזה לקראת המשבר הבא
חמש שנים חלפו מאז התפרצה מגפת הקורונה וטלטלה את העולם בכל היבט – אנושי, רפואי, חברתי וכלכלי. וכעת מתפרסמים מחקרים ובדיקות על האופן שהנגיף שינה את דפוסי ההתנהגות שלנו, שנמשכים ולהערכתי עוד יתמידו שנים ארוכות.
הלשכה לסטטיסטיקה של עבודה בארצות הברית הוציאה לאחרונה מחקר שבחן את השלכות הנגיף על אופן המדידה של מדד המחירים לצרכן. מדד כלכלי זה הוא בין החשובים ביותר ומשליך על שורת מדדים נגזרים, הסכמי שכר, תעריפים שונים ועוד.
המחקר התמקד בשני נושאים: האחד, הבחנה בין מחירים שנמדדו באמצעות ביקורים ודגימות פיזיות של רשתות שיווק ובתי ממכר, לבין מחירים שנאספו בצורה מקוונת. זאת, מן הסתם, נוכח מגבלות הריחוק החברתי והסגרים שהיו מנת חלקן של מדינות כה רבות וארה"ב בכללן. הזווית השנייה מתייחסת לשאלת הרציפות כשאין די נתונים, או קשה להשיג מדגם מייצג להוצאות על צריכת פריטים שונים.
דוגמא לזווית זו ניתן לקחת דווקא מהמשק הישראלי ולא בהכרח מפגעי הקורונה. גם מלחמת חרבות ברזל שהדירה מכאן כמעט את כל חברות התעופה הקשתה על איסוף נתונים של ממש, והצריכה שיטות סטטיסטיות שונות על מנת לגשר על חוסרים.
כפי שמדגישים החוקרים, מרץ 2020 זימן להם אירוע נדיר ולמעשה חסר תקדים – הפסקה בן לילה של איסוף נתונים מחנויות ומעבר למעקב אחר הזמנות מקוונות. האתגר הבא היה לעקוב אחר מוצרים שנעלמו מהמדפים בחודש-חודשיים הראשונים אך שבו לשם בהמשך.
החוקרים מסבירים כי מעבר לצורך בפתרונות סטטיסטיים מורכבים, המעבר עצמו הקטין את מידת ההיענות לסקרי הלשכה לסטטיסטיקה, מה שאיתגר עוד יותר את מהימנות הנתונים ומידת עדכניותם.
בתוך כך, המשיך הבנק הפדראלי לבסס את מדיניות הריבית על תוצאות המדידה של מדד המחירים לצרכן ומדד המחירים של הוצאות משקי הבית. אחת הסיבות להורדת הדרמטית של הריבית מ-1.75% ל0.25% נבעה מכך שנתוניה הרשמיים של האינפלציה הצביעו על התאפסות מהירה במיוחד בתחילת המגפה: מ-2.3% בחודש פברואר ל-0.1% בחודש מאי 2020.
אך האם הירידה אכן הייתה כה מהירה?
אחד הממצאים המעניינים בהקשר זה הוא שכאשר מניחים כי קבוצת מדד מסוימת נדגמה באמצעות איסוף אישי בחודש פברואר (טרם פרוץ המגפה) ולעומת זאת דגימה מקוונת בחודש מרץ, ברוב המקרים הדגימה המקוונת הראתה ירידה חדה. לדוגמא, סעיף הבריאות הצביע על עלייה של 1.8% בחודש פברואר אך ירידה של 2.2% בחודש מרץ.
למעשה, סעיף המזון היה יוצא הדופן בכך שבמעבר בין שתי התקופות נרשמה דווקא האצה. ייתכן כי הצורך וההצטיידות במצרכי יסוד השפיעה על כך.
בשורה התחתונה, אומרים החוקרים כי השיבושים שגרמה התפרצות הקורונה לאיסוף הנתונים בעת התרחשותה היו משמעותיים, אם כי בהמשך ולאורך זמן שבו המדידות השונות לרמתן טרם ההתפרצות.
אנו עדים, בשנים האחרונות לכך שהכלכלה העולמית נתונה למספר גדל והולך של זעזועים אקסוגניים, כמו הקורונה, מלחמת רוסיה – אוקראינה, ולאחרונה – המהומה סביב תכנית המכסים של הנשיא טראמפ.
מממצאי המחקר עולה החשיבות ללמוד מאופן ההשפעות של כל אירוע על שיטות המדידה (במקרה זה של המחירים לצרכן) ולהפיק לקחים למשברים עתידיים. זאת, במיוחד נוכח הטכנולוגיה המתקדמת והתרבות פתרונות הצריכה שהיא והרשתות החברתיות מציעות לצרכנים של היום.
רונן מנחם הוא כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי טפחות
