שאלות ותשובות
המשק נפתח אבל מוסדות הלימוד והגנים סגורים: מה הזכויות של הורים עובדים
ההנחיות החדשות מאפשרות חזרה לעבודה אבל אוסרות לימודים - עו"ד טל אסולין ממחלקת דיני עבודה במשרד LIPA&CO מסבירה מה מעסיקים יכולים לדרוש, מתי מותר להיעדר ומה הדין לגבי שכר וחופשה כפויה
לאחר דרישת משרד האוצר להקל בהנחיות ההתגוננות כדי לאפשר חזרה של המשק לפעילות, פיקוד העורף הודיע אמש (רביעי) על שורת הקלות בהגבלות על הציבור. על פי ההנחיות החדשות ניתן יהיה לעבוד במקומות שבהם ניתן להגיע למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. בנוסף, תתאפשר התקהלות של עד 50 אנשים, בתנאי שניתן להגיע בזמן למרחב מוגן במקרה של אזעקה.
ההנחיות החדשות ייכנסו לתוקף היום (חמישי) בשעה 12:00 בצהריים ויהיו תקפות לפחות עד שבת בשעה 20:00. עם זאת, בשלב זה פיקוד העורף עדיין אוסר על קיום לימודים, למעט מקרים חריגים, כך שהורים רבים שיכולים לחזור לעבודה לפי ההנחיות החדשות ייאלצו להישאר בבית עם הילדים.
המצב המורכב הזה מעלה שורה של שאלות עבור עובדים ומעסיקים. עו"ד טל אסולין, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד LIPA&CO, עושה סדר בזכויות ובחובות.
האם מעסיק רשאי להחזיר עובדים לעבודה כשהמשק נפתח, ומה התנאי המינימלי לכך?
כאשר ההנחיות מאפשרות פתיחה, נקודת המוצא היא חזרה לעבודה. עם זאת, תנאי בסיסי להפעלה הוא שהעובדים יכולים להגיע למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. אם התנאי הזה לא מתקיים, למעסיק יש חשיפה תפעולית ומשפטית, ומומלץ להסדיר חלופות (כמו עבודה מרחוק, שינוי מתכונת העבודה או צמצום פעילות) במקום לדרוש התייצבות בפועל.
מה עושים כשמקומות העבודה חוזרים לפעילות אבל מוסדות החינוך נשארים סגורים?
זו אחת הסיטואציות המורכבות ביותר מבחינת מעסיקים, משום שהיעדרות של הורים אינה בהכרח "בחירה". כאשר עובד נעדר עקב סגירת מסגרת חינוכית לצורך השגחה על ילד עד גיל 14, או עד גיל 21 עם צרכים מיוחדים, קיימת הגנה מפני פיטורים במצב חירום, בכפוף לתנאי החוק, ובדרך כלל ההגנה חלה על הורה אחד. "במקרים אלה, ההמלצה שלי למעסיקים היא לנסות להגיע להבנות עם העובד, כמו לאפשר עבודה מרחוק כשזה אפשרי מבחינה תפקודית, אך אין זה חובה הן מבחינת המעסיק לאפשר, והן מבחינת העובד להסכים למתכונת זו", מציינת עו"ד אסולין.
האם יש חובה לשלם שכר לעובדים שנעדרים בגלל המצב הביטחוני או בגלל סגירת מסגרות חינוך?
נכון לעכשיו, אין הוראה פוזיטיבית שמחייבת מעסיקים לשלם שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם גם בנסיבות של סגירת מסגרות חינוכיות. בעבר, באירועי לחימה שונים, נבנו מנגנוני פיצוי בדיעבד ולעיתים באופן רטרואקטיבי - אך זה תלוי בהחלטות והסדרים שנקבעים בהמשך, ולכן לא נכון "להניח" מראש שיש שיפוי אוטומטי.
האם מותר למעסיק להוציא עובד לחופשה, ומה קורה אם אין יתרת חופשה?
מעסיק רשאי, להוציא עובד לחופשה על חשבון יתרת החופשה הצבורה. ניתן לקבוע חופשה כפויה עד 6 ימי חופשה; חופשה כפויה של 7 ימים ומעלה כפופה למתן הודעה של 14 ימים מראש. בנוסף, אסור לכפות חופשה על עובד שאין לו יתרת חופשה צבורה, אלא אם העובד מסכים לכך. לכן, כשאין יתרה, החלופות הפרקטיות הן עבודה מרחוק ככל שניתן, חל"ת בהסכמה, או מתווה היעדרות שאינו מזכה בתשלום (בתקווה שיינתן פיצוי רטרואקטיבי).
האם עובד שנשאר בבית "כי הוא חושש" זכאי לשכר, והאם המעסיק יכול לפעול משמעתית?
כאשר ההנחיות מאפשרות פתיחת מקומות עבודה, היעדרות מטעמי חשש אישי בלבד בדרך כלל אינה היעדרות מוצדקת, העובד אינו זכאי לשכר בגינה, והדין צפוי לראות בכך היעדרות שעשויה להוות הפרה של הסכם העבודה. יחד עם זאת, מעסיקים מבינים כי המצב המדיני והבטחוני מורכב ומייצר קושי תפקודי, ונפשי אצל חלק מהעובדים. משכך, יש לבחון אפשרות עבודה מרחוק, התאמות זמניות, במיוחד כאשר ניתן לקיים רציפות עבודה ללא נוכחות פיזית.
מה ההמלצה למעסיק אם מקום העבודה הוגדר כסגור לפי הנחיות פיקוד העורף?
במקרה כזה אין לדרוש התייצבות פיזית, משום שהגעה לעבודה תהווה הפרה של הוראות פיקוד העורף. הפתרון הנכון הוא בחינה מיידית של עבודה מרחוק, צמצום פעילות או הסדרי חופשה/היעדרות בהתאם לכללים החלים.
מה המשמעות של ההיתר הכללי לשעות נוספות בזמן חירום, והאם עובד חייב להסכים ל-14 שעות?
ההיתר חל על מעסיקים מסוימים, למשל מפעל חיוני, או מעסיק מעל 20 עובדים כאשר לפחות 20% מהעובדים נעדרים בנסיבות שאינן תלויות במעסיק, כך שלא ניתן לבצע את העבודה עם כוח האדם הקיים. לפי ההיתר ניתן להעסיק עד 67 שעות בשבוע (כולל שעות נוספות), כאשר מכסת השעות הנוספות החודשית לא תעלה על 90. ככלל, יום העבודה לא יעלה על 12 שעות (כולל שעות נוספות). עבודה מעל 12 ועד 14 שעות אפשרית רק בכפוף להסכמת העובד, ובכפוף להפסקה לאחר 12 שעות. מבחינת מעסיקים, ההמלצה היא ליישם את ההיתר בזהירות, לקבוע נוהל הסכמות מסודר, ולתעד את ההסכמה וההפסקות בפועל.
