פרשנותאחרי ניסיונות ההתחמקות, ראש הממשלה עולה להעיד
פרשנות
אחרי ניסיונות ההתחמקות, ראש הממשלה עולה להעיד
אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון יעלה מחר בנימין נתניהו לתחילת עדותו בתיקי האלפים. אחרי שניסה לדחות ולהאט את העדות, יידרש כעת ראש הממשלה לעמוד מול התביעה כשחרב הנבצרות וגם המבוכה ניצבות מעל ראשו
1. לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל – אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון – יעלה מחר ראש ממשלה מכהן לדוכן העדים כנאשם וצפוי לפתוח את מצעד עדי ההגנה במשפטו בתיקי האלפים. לצורכי אבטחתו הפיזית ירד המשפט לתל אביב לכמה חודשים, אחר כך יחזור המשפט לירושלים לעדי הגנה מעניינים לא פחות כיועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט, המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך ועוד.
נתניהו מחפש דרכים לדחות, להאט את עדותו, לצמצם ימים ושעות דיונים. בקשות חסרות כל בסיס חוקי – חלקן נראות כמו שליפות מהמותן ובחלקן הוא מסתייע בשרי ממשלתו – צצות בכל יום, מייגעות, מפותלות, חדורות עוינות וחוסר אמון בסיסי בין ראש הממשלה לרשויות התביעה. סיבות לדחייה ולהאטה ממשיכות להיערם כל הזמן: פעם זה נשיא פרגוואי שמגיע ופעם נשיא סוריה הולך.
2. לשאלה הבסיסית האם נתניהו מעוניין בכלל להעיד, התשובה היא קודם כל לא. יש לו שתי סיבות טובות גם לחשוש מהעדות שלו באופן רציונלי, כמו גם סיבות טובות ל"למה כן" להעיד. כולן הגיוניות ועושות שכל.
נתחיל בלמה לא. סיבה אחת היא הקושי בניהול עדות הגנה במגה־תיק פלילי בשלוש פרשות לצד ניהול האסטרטגיה הפוליטית המורכבת של נתניהו – שכל מהותה הוא להיחלץ מכל ביקורת, כל כישלון וכל איום באמצעות ניהול מערך של הדהוד מסרים שיוצאים מלשכתו. כל משימה דורשת זמן, ריכוז ותשומת לב מקסימליים. כך שיהיה לו קצת פחות קשב וזמן פנוי לעסוק בניהול ותפעול המכונה התקשורתית שבנה סביבו, כמו למשל לצלם סרטון של מעל 9 דקות.
לצד אלה קיימת גם אופרציית ניהול המדינה, שכישלון בה יכול לגרור הכרזה על נבצרות תפקודית מצד היועצת המשפטית לממשלה שנותרה אחד הפחדים הגדולים ביותר של נתניהו ותעיד על כך מקהלת שריו ומשרתיו שמצווחים בקולי קולות נגד הנבצרות ונגד היועצת. האיומים האיומים נורים עליה מכל עבר. מ"השכם להורגו" (שלמה קרעי) ועד מלחמת אזרחים (דוד אמסלם).
סיבה נוספת לברוח מבשורת העדות היא המבוכה. לראשונה זה זמן רב נתניהו לא בוחר מי יראיין אותו. עכשיו הוא נתון בידיהם של נציגי התביעה שיחקרו אותו בחקירה הנגדית וגם השופטים שבניגוד לתעמולה שמופצת לגביהם הם לא פראיירים, לא מורתעים, לא "מראייני" ערוץ 14 והם גם שולטים היטב בחומר הראיות והם יידעו, אם צריך, לבקש מהנאשם תשובות מדויקות יותר ממה שבכוחו להמציא. מבוכה נוספת עלולה להיגרם, בעיקר בתיק 1000, שבו יידרש נתניהו לחמדנות ולתיאבון המשפחתי למתנות. להתנהלות שבלי כל קשר למידת פליליותה היא נצלנית, כפוית טובה ומעוררת גועל בכל הקשור לקשרים האנושיים שהתא המשפחתי הזה מקיים עם סביבתו. האב, האם, הילד. מעניין במיוחד ההסבר של בנימין נתניהו לפסילת תכשיט שקיבלה שרה במתנה - הלוק "הרומני" שלו, לדבריו. האם תיפתח כאן חזית מול העדה הרומנית?
3. ועכשיו לסיבות למה יש לנתניהו לכאורה סיבות טובות לעלות לדוכן העדים. סיבה אחת היא הנטייה הטבעית של כל נאשם שמשוכנע שתפרו לו תיקים לטעון את חפותו, לנמק את הסלוגן שמלווה אותו מאז החלו החקירות נגדו - "לא יהיה כלום כי לא היה כלום". במיוחד כשמדובר בנתניהו שניחן בכוחות־על רטוריים, בכושר הסבר ושכנוע. זו ההזדמנות, זו הבמה, זה המיקרופון. ותוסיפו לכך את הסיבה השנייה למה כדאי לו להעיד.
בסעיף השוחד בתיק 4000, הסעיף החמור ביותר שגורר אחריו את שאר אישומי הפרת האמונים, הודיעו השופטים במאי 2023 לפרקליטות לשקול לחזור בה מהאישום הזה. לעת הזו, היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת ונציגיה ינסו בחקירה הנגדית להפיח רוח בסעיף זה. אחרי העדות של עד המדינה פילבר בפרשה, הקשר היחיד של נתניהו לשוחד הוא עדויות העדים הנותרים בתיק והתזה בכתב אישום על האינטרסים ההדדיים של נתניהו ושל שאול אלוביץ'. זה לא מספיק, לפחות לא לפי עמדת השופטים. לכן, נתניהו לא אמור לחשוש כי התביעה לא תוכל לעמת אותו אל מול "סימנים" שהותיר בשטח. לכן, סביר שבו תבחר ההגנה לפתוח לאחר נאומי הפתיחה מחר. לא בטוח שכל שלושת הסניגורים ידברו מחר. ייתכן שיהיה זה רק עו"ד עמית חדד בתיק שכנראה יפתח את מסכת ההגנה - תיק 4000.
4. ה"תיקו" הזה בין הסיבות להעיד לבין הסיבות למה לא להעיד – ביחד עם אופיו של נתניהו – מתנקז למאמצי הדחייה וההאטה. אולי הגורם המכריע הוא עצם העדות עצמה, תמונת הדיראון – ראש ממשלת ישראל מתגונן, מזיע, מתפתל כנאשם מספר אחת – שנתניהו מבקש להימנע ממנה בכל כוחו לצד העובדה שמדובר בסיטואציה שהוא אינו שולט בה.
תקצר היריעה מלפרוש את כמות המאמצים, השכנועים והאיומים על היועצת. ועכשיו, אחרי קרעי ואמסלם הגיע גם גדעון סער ששלח מכתב ליועצת שמינה במו ידיו. עכשיו יש לנו את סוריה. "כמי שיושבת בישיבות הקבינט המצב הביטחוני מוכר לך, לרבות ההתפתחויות הדרמטיות האחרונות בסוריה", כתב סער והוסיף: "בשעה זו רובצת אחריות כבדה על הממשלה וביתר שאת על ראש הממשלה".
חשוב לדייק: לא ידוע על שום אחריות כבדה שרובצת או רבצה מתישהו על ראש הממשלה. הוא ואחריות לא נולדו לשכון בצוותא. וגם אם סוריה היא סיבה טובה לדחייה, מי ערב לכך שעוד שלושה שבועות לא תפציע טלטלה דרמטית חדשה? שלום עם סעודיה, פגישה עם טראמפ בבית הלבן. וכאן חוזרת לכנה השאלה האם ראש ממשלת ישראל, אולי הג'וב הכי קשה בעולם, יכול להתקיים לצד עדות אינטנסיבית במשפט פלילי שצפויה לאורך כמה חודשים. הפתרון של נבצרות זמנית עשוי להיות אחד הפתרונות. ומולו שני פתרונות שחייבים לחזור לשיח ולדיון: הסדר טיעון או גישור פלילי שעליו המליצו שופטי ההרכב.
