סגור
מנכ"לית אל על, דינה בן טל גננסיה
(צילום: אולפן כלכליסט)

לוקחים אחריות
"יש טייסים שיצאו לפעילות בעזה ו-24 שעות אחר כך הוציאו טיסה לפריז"

ה-7 באוקטובר תפס את מנכ"לית אל על דינה בן טל גננסיה בחדר מלון בתאילנד - ביום האחרון של חופשת החגים. "אחרי שעה וחצי התחיל מבול של טלפונים, והתחילו לזרום פניות וסיפורים קורעי לב מכל הכיוונים, אבל ניסינו לתעדף את אלה שקיבלו צווי 8"

"המשימה הלאומית להיות גשר אווירי כל כך חזקה שזה מוביל אותך כחברה", כך אמרה מנכ"לית אל על דינה בן טל גננסיה שהתארחה ב"לוקחים אחריות" בערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל, סדרת מפגשים עם מנהלים בכירים במשק על אספקטים שונים של אחריות תאגידית ו-ESG בזמן משבר. את המפגש ערכו מאור סויסה מכלכליסט ואורית ברוורמן, יועצת ESG לתאגידים וחברות.
לעוד כתבות בערוץ TRUST
השבעה באוקטובר תפס את בן טל גננסיה ביום האחרון של חופשת החגים שלה בתאילנד. "אמרתי לבעלי שיש מלחמה בהפתעה", היא מספרת. "אף אחד עוד לא הבין את גודל האירוע. אחרי שעה וחצי התחיל מבול של טלפונים ומאותו רגע לא יצאתי מחדר המלון. נפתח חמ"ל של אל על והתחילו לזרום פניות של בכירים בצבא, חיילים בחופשה, מטיילים שקיבלו צו 8 שרוצים לחזור, וגם של אנשים שמפחדים ורוצים לצאת מהארץ".
היא נחתה היישר למשרדי אל על ובשבועיים הראשונים אימצה החברה פרוטוקול של מצב חירום לאומי. "יש לנו נוהל וחמ"ל במשרדי אל על שנועד למצבי חירום בעולם התעופה ואימצנו אותו לאירוע הזה. ברגע שמתחיל מהלך צבאי כל המרחב האווירי צריך להיות מתואם עם גורמי הביטחון. נתיבי הטיסה משתנים, צריך לפרוס כוח בדרום הארץ, וזה מאוד מורכב בגלל החותי'ם, אז בין אירן לתימן צריך לבנות נתיבי טיסה. נדרשנו לטפל בכל נושא אבטחת המטוסים, בעיקר בקרקע שם האיום יותר גדול כי ברגע שיש אזעקה נכנסים לממ"ד, אבל כשבדיוק עושים בורדינג על מטוס או כשכבר יושבים במטוס זו בעיה".

"הטייסים שלנו מסוגלים לצאת לעזה ו-24 שעות אחרי לטוס לפריז"

מוקד שירות הלקוחות ערוך ביום שגרתי לכ-6,000 פניות ובימים עמוסים לכ-8,000 פניות. בימים הראשונים למלחמה הגיעו למוקד כ-60 אלף פניות. "התגברנו על העומס לאט לאט עם חיוך וסבלנות. לא קל לחנך את הציבור הישראלי. ביקשנו לפנות רק במקרים דחופים ובכל זאת אנשים התקשרו לשאול מה קורה עם הטיסה בחודש הבא. אבל אנחנו מבינים. הסיפורים קורעי הלב הגיעו מכל הכיוונים, אבל ניסינו לתעדף את אלה שקיבלו צווי 8".
ברוורמן מזכירה את הטיסות חזרה בקורונה כשמדינות החלו להיסגר ושואלת האם למדו משהו מאז בכל הקשור לחילוצים ושירות לקוחות. בן טל גננסיה משיבה ש"בקורונה כל העולם היה באותו מצב ופה העולם ממשיך ואנחנו נמצאים באירוע. חברות זרות יוצאות והעומס נהיה יותר קשוח, וכמנכ"לית אני מבינה שקודם כל מביאים את כולם לאן שהם צריכים להגיע וצריך להבין שגם 10% מכוח העבודה שלנו גויס".
טייסים הם הלחם והחמאה של צה"ל. איך מתמודדים עם 10 אחוז פחות מכוח האדם שבלעדיו המטוס לא עוזב את הקרקע?
"היתה התגייסות רבתי. לחברות הלואו קוסט ולכל החברות האחרות אין את המיומנות המנטלית, התעופתית וההכשרתית שלנו יש להתמודד עם סוגיות ביטחון ונתיבי טיסה כל כך מורכבים בעת הזו, ולהיות במקום שאתה מסוגל לצאת לעזה ו-24 שעות אחרי להוציא טיסה לפריז. גם רוב המכונאים שמחמשים מטוסי קרב הם המכונאים של הטיסות שלנו".
כמה אנשים הצלחתם להוציא?
"מתחילת המלחמה מעל 900 אלף נוסעים. בשבוע רגיל לעונה הזאת מוציאים כ-600 טיסות כי זה קרה מיד אחרי סוכות שזה תמיד שבוע מתוח ועמוס. סיימנו עם מעל 750 טיסות ומתחנו את כל המערכת לקצוות. ועדיין הגיעו טלפונים של אנשים שרוצים לחלץ את הבן שלהם ובאמת שאין לי מטוסים בחצר, אני לא שומרת מקומות".
באל על בנו תכנית אסטרטגית בתחילת השנה ולקחו בחשבון שבחמש שנים הקרובות יהיה איזה אירוע גיאו פוליטי. "לא דמיינו שזה יהיה כל כך מהר, אבל למדנו, הגענו הרבה יותר רזים, יותר יעילים, יותר מאוחדים, וכשבאנו להגדיר מה החזון והערכים שלנו שאלנו את עצמנו איך היתה נראית מדינת ישראל בלי אל על? זה היה לפני המלחמה. התשובה היתה שיהיו חברות מצוינות שיטוסו לארץ עם שירות מצוין ומטוסים מעולים, אבל המקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו וההתגייסות לעשות הכל כדי להיות הגשר האווירי, זאת אל על. אנשים שלא תפסו אותנו הגיעו לדלפקים, צוותי האוויר והקרקע עשו הכל והעלו נוסעים לשבת על הכסאות של הדיילים. עשינו דברים שעשו במבצע שלמה אבל הבטיחות היתה מעל הכל".

"עולם התעופה מאוד גברי ואני שברתי שיא כמנכ"לית ראשונה באל על"

ברוורמן מספרת על אחותה בת ה-60 פלוס שהחלה לעבוד כדיילת באל על לפני כשנה אחרי שמילאה תפקידים בכירים במשק. "אני רואה בזה גאווה גדולה שחברה מעסיקה אנשים בגיל כזה ושמחה שיש מולי מנכ"לית אישה", אמרה ברוורמן. האם זה תורם לחוסן?
"עולם התעופה מאוד גברי, ואני שברתי שיא כמנכ"לית אישה ראשונה באל על, אבל המגמה היתה עוד קודם וזה מאוד חשוב לפתח קריירה שנייה. בעולם המלצרות בישראל עובדים צעירים שחוסכים כסף ללימודים או טיול, ובחו"ל זה מקצוע לכל החיים. אותו דבר בדיילות, באיזשהו שלב אתה מבין שזה צריך להיות מקצוע. מטוס זה המיקרוקוסמוס של מדינת ישראל ודווקא במלחמה כשעל אנשים עוברים דברים קשים, מספיק מבט אחד של הדיילת ואנחנו מבינים שאנחנו באותו סיפור. לאותה דיילת בוגרת יש את היכולת להכיל מצבים מורכבים והשילוב של הגיל, הניסיון והסבלנות ביחד עם הרעננות של הדור הצעיר, מאפשר מרקם שירותי הרבה יותר טוב ומכיל. יש אנשים שסיימו קריירה צבאית בדרגות גבוהות ועושים אצלנו קריירה שניה".
אל על גם הטיסה את משפחות החטופים בעולם. איך חיברת את ליבת הפעילות העסקית שלכם לסיפור הזה?
"החמ"ל עבד ימים כלילות והחברה היתה בצו 8 והעובדים התגייסו למטרה, אבל יש גם את הדאגה הפנימית. יש אנשים שיש להם בני משפחה בעזה ויש הרוגה מקרב העובדים ואיש ביטחון שנהרג בקרבות. בסוף המשימה הלאומית, אותו גשר אווירי, כל כך חזקה שזה מה שמוביל אותך. אני כמנכ"לית רואה את המחויבות הלאומית במרכז, את העובדים שצריך להגן עליהם ואת הזירה הפיננסית שאני צריכה לעמוד בה כי גם כולם רוצים לבטל את הטיסה שלהם וקבל את הכסף חזרה. אז דבר ראשון היה להחזיר ולהוציא את כולם, והדבר השני זה המטענים והתרומות כי למטוס יש קיבולת מסוימת והליכי בידוק שהביטחון לא עומד בעומס".
בן טל גננסיה: "מתחנו את כל המערכת לקצוות. ועדיין הגיעו טלפונים של אנשים שרוצים לחלץ את הבן שלהם ובאמת שאין לי מטוסים בחצר, אני לא שומרת מקומות"
בן טל גננסיה מזכירה את הנכס שיש לחברת אל על והוא דגל ישראל על המטוס. "לא היינו צריכים לתלות דגל. כשאתה יושב במטוס עם הדגל, או עובר בטרמינל בארץ אחרת ורואה מהחלון את המטוס עם הדגל אתה מרגיש שאל על פה, ישראל פה, אתה מרגיש שייכות מסוימת".
לפעמים טסים מעל מקומות עוינים ולפעמים קורים מקרים כמו מטוס נוחת כשכיפת ברזל מיירטת ברקע. אז איך מבטיחים את בטיחות הנוסעים בתקופה כזאת? האם הם מוגנים?
"אני לא יכולה לחשוף את האמצעים אבל יכולה להבטיח שאם יש פעילות תעופתית מוגנת ומאובטחת בעולם זה אצלנו. גם הצוותים שלי צריכים להרגיש שאנחנו שומרים עליהם כשהם נוחתים במדינות יעד מסוימות ולא קל בכלל בעולם עכשיו אז אנחנו מקפידים ועושים מדיניות מאוד מוקפדת וכל הזמן הערכות מצב. הטייס הישראלי יודע להתמודד עם זה והצוות הישראלי יודע".
לאחרונה נחתם הסכם שיתוף פעולה עם חברת התעופה האמריקנית דלתא. בן טל גננסיה מתייחסת ואומרת "זה חלק מהמסע שלנו, כל החברות מרגישות חובה לתמוך בכלכלה הישראלית כדי להניע אותה ואני בהחלט רואה את זה כנכס לאומי וזה נכון גם לטוס כחול לבן. זו החובה שלנו לעודד את התעופה הישראלית, את התעשיה הישראלית ואת התיירות הישראלית וזה הקו שאנחנו מובילים. הצוותים של החברות הזרות לא רגילים כמונו ללכת לממ"ד ואחר כך לשבת לקפה ומבחינתם מה שהם רואים בישראל זה אירוע מאוד קשה. זה שונה מהקורונה כי העולם טס, אז הם טסים במקום אחר כי לא קל לצוותים לשהות פה.
ההסכם הזה היה בתוכנית האסטרטגית שלנו לפני המלחמה וזה חלק מהחוסן. יש לי 46 מטוסים שממומנים על ידי בנקים זרים שמודאגים ורוצים לדעת שנכון להם להשאיר את המטוסים אצלנו. אז אנחנו צריכים להראות שאנחנו עומדים על הרגליים, עובדים עסקית נכון ומנהלים סיכונים באופן שאנחנו יכולים לשמור על הנכסים האלה – המטוסים. ולכן ההקפדה גם לשמור על התוכנית האסטרטגית שהיו בה שיתופי פעולה. דיווחנו על השיתוף פעולה עם דלתא הרבה לפני המלחמה ועכשיו הוא הגיע ליישום ונותן לי אפשרות להציע ללקוחות להגיע לעוד מקומות בעולם".
* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.