סגור

אושרה ייצוגית נגד חברת הקנאביס הרפואי פנאקסיה תעשיות פרמצבטיות

 בתביעה נטען כי בבדיקות מעבדה נמצא שאחוז החומרים הפעילים במוצרי החברה נמוך מהמסומן על גבי האריזה. השופט: "קיימת חשיבות ציבורית רבה לבירור הסוגיה. החברה מכחישה את הטענות: "בית המשפט שגה"

בית משפט מחוזי מרכז אישר ניהול תביעה ייצוגית נגד חברת הקנאביס הרפואי פנאקסיה תעשיות פרמצבטיות. מהחלטת השופט רמי חיימוביץ עולה כי הנתבעת מייצרת ומשווקת מוצרי קנביס רפואי וכי התובע הייצוגי מחזיק ברישיון לרכישת קנאביס רפואי. התובע הייצוגי טען כי בבדיקות מעבדה פרטיות שנערכו לבקשתו נמצא כי אחוז החומרים הפעילים במוצרי החברה שרכש נמוך ממה שנכתב על האריזה. הנתבעת טענה מנגד שלתוצאות המעבדה שהציג אין משקל, הן משום שהמבקש בדק מוצרים שרכש בבית המרקחת אחרי שעזבו את מפעל החברה ולא היו בפיקוחה, והן מפני ששיטות הבדיקה בהן השתמשה המעבדה מפיקות תוצאות שגויות כביכול .
בהחלטתו כתב השופט כי ריכוזי החומר הפעיל הם נתון חשוב ומרכזי עבור המטופל, אולם הקנאביס הוא חומר צמחי-ביולוגי, ובשונה מתרופות כימיות-מלאכותיות קשה לשלוט בתוכנו במדויק. אחוז החומר הפעיל מושפע מנתונים כמו זן הצמח, חוות הגידול, מחזור הגידול, ואפילו צמחים מאותו זן, אותה חווה ואותו מחזור גידול אינם זהים. בנוסף קיימת שונות הנובעת ממאפייני הבדיקה ומשיטות הדיגום במעבדה בה נערכה, ושינוי בחומר הפעיל ו"דעיכתו" בחלוף הזמן. לפיכך קבע משרד הבריאות כי מותרת סטייה מסוימת באחוז החומרים הפעילים ביחס למוצהר, לפי צורת העיבוד וריכוז החומרים.
התובע, שיוצג על ידי עו"ד שחר סקברר ועו"ד נמרוד גרון ממשרד סקברר-גרון, טען כי במספר בדיקות מעבדה שנערכו לבקשתו נמצא כי אחוז החומרים הפעילים במוצרי הנתבעת נמוך ממה שסומן על גבי האריזה, וחורג גם מטווח הסטייה שהתיר המאסדר, דבר הפוגע במטופלים. מנגד טענה החברה כי פעלה כדין .
השופט החליט לאשר את ניהול התביעה כייצוגית וקבע: "אמנם אין ראיה ברורה לפער במוצרים אחרים ובאצוות אחרות, אך קיומו של פער לגבי מספר רב יחסית של מוצרים שרכש המבקש, ממספר אצוות ייצור ובמועדים שונים, עשוי ללמד על בעיה מערכתית רחבה יותר במוצרי הנתבעת, גם בצורות עיבוד אחרות ובריכוזים אחרים, ומחייב בדיקה".
עוד הוסיף השופט כי "התביעה הנוכחית מעוררת סוגיה צרכנית חשובה, בוודאי בהתחשב בהבטיו הרפואיים והבריאותיים של השימוש בקנביס רפואי. יתכן כמובן שבסופו של ההליך, ולאחר בירור עובדתי, ימצא שאין פער אמיתי בין המוצר במפעל המשיבה ובין המוצר בבית המרקחת, ואז התביעה תידחה. ברם מעת שהוצגו ראיות לכאורה לקיומו של פער שכזה קיימת חשיבות ציבורית רבה לבירור הסוגיה, שכן המטופלים נסמכים על הרישום".
קדם משפט נקבע לדצמבר 2024. כעת יתנהל ההליך המשפטי כתביעה ייצוגית, אולם טרם ניתנה הכרעה האם לקבלה. עם מייסדי החברה הנתבעת נמנים ד"ר דדי סגל ואסי רוטברט.
מהחברה נמסר בתגובה: "במועד בו הוגשה בקשת האישור, הכיר משרד הבריאות במספר שיטות שונות זו מזו, לבדיקת ריכוז החומרים הפעילים במוצרי הקנביס הרפואי. בינואר 2022 (לאחר שכבר הוגשה בקשת האישור), פרסם משרד הבריאות תיקון לנהליו משרד הבריאות (באמצעות היחידה לקנביס רפואי - היק"ר) הסביר כי קיבל פניות מטופלים שהתלוננו על הצגת ריכוזי חומרים פעילים גבוהים מאלה שלטענתם נמצאו בפועל במוצרים. בבדיקות שערך הגיע היק"ר למסקנה,כי שיטות בדיקה מסוימות שהוכרו על ידו עד אז, הובילו לתוצאות מטעות. בהתאם, תיקן היק"ר את נהליו, הורה להפסיק את השימוש בשיטות הבעייתיות ולהשתמש רק בשיטת בדיקה אחת (שיטת קרל פישר, על בסיס יבש). פנאקסיה הוכיחה כי זו בדיוק השיטה בה היא בודקת את מוצריה והזמינה את המבקש לערוך במעבדתה את בדיקות ריכוזי המוצרים שרכש, לפי אותה שיטת בדיקה. אין ספק, שבדיקה כזו היתה מראה כי ריכוז החומרים במוצרים זהה לזה שמופיע על גבי אריזתם. המבקש סירב להצעה ואף לא טען (וממילא שלא הוכיח), כי ערך את בדיקותיו לפי השיטה היחידה בה הכיר משרד הבריאות בתיקון משנת 2022. "בית המשפט הכיר בעובדות אלה, אולם בחר שלא לתת להן משקל, תוך שהוא מציין, כי 'המבקש פעל בהתאם לנוהל שחל במועד הבדיקה, ולא יכול היה לדעת על שינוי הכללים מראש ולהיערך לו'. פנאקסיה סבורה כי בית המשפט שגה בקביעה זו (ובקביעות נוספות במסגרת ההחלטה) והיא שוקלת לערער על ההחלטה".