סגור

פרשנות
הדרך מחקלאות מתוכננת לשוק חופשי נתקעה בשיתוק הממשלתי

ההסכם ההיסטורי בין משרדי האוצר והחקלאות למגדלי התרנגולות - הוא לא פחות מהיסטורי; אולם מצבה הרעוע של הקואליציה לא מאפשר את העברתו

ביום רביעי בערב עוד חגגו בקואליציה את ההסכם שאליו הגיעו החקלאים עם נציגי האוצר ומשרד החקלאות. החגיגות התחלפו מהר מאוד בתבוסה פרלמנטרית במליאה, שם הצליחה האופוזיציה ברוב של 47 מול 46 להפיל את הצו המאפשר לייבא כמויות גדולות של ביצים. עם זאת, ההסכם שנחתם בין המגדלים לבין הממשלה הוא לא פחות מהיסטורי וראוי לבחינה מדוקדקת.
החלק המשמעותי בהסכם הוא החתימה של החקלאים על כך שהתכנון בענף ההטלה יבוטל. זה אמנם לא יקרה היום, אלא בעוד 10–13 שנים, אבל יש כאן השלמה מאוחרת עם התמורות במבנה הכלכלה הישראלית מכלכלה מתוכננת לכלכלה חופשית. גם האוצר והשר ויתרו כאן ויתור משמעותי. מזכ"ל ארגון מגדלי העופות מוטי אלקבץ, שחתום על ההסכם, אמר ש"כל הזמן היה תכנון משנה לשנה, אף פעם לא היה מסמך שאמר שהתכנון יימשך בעתיד. צריך לזכור מאיפה שר החקלאות התחיל, הוא רצה לבטל את התכנון מיד, ואז עלה לשלוש שנים ולשבע שנים".
דבריו של אלקבץ מלמדים על הכאוס שבו שרוי ענף החקלאות בשנים האחרונות. בענף מודעים לכך שהסנטימנט כלפיהם שלילי מאוד בקרב קובעי המדיניות הכלכלית בישראל, והם תלויים במדיניות המשתנה של שר החקלאות. גם במקרה הזה מתגלה העיקרון הכלכלי הוותיק הקובע כי "ודאות היא הדבר החשוב ביותר לכלכלה". יו"ר התאחדות חקלאי ישראל עמית יפרח אומר את הדברים באופן מפורש: "ההסכם הזה מביא ודאות, הענף נמצא הרבה שנים בחוסר ודאות מוחלט, החקלאים יצאו מהחשיבה המקובעת שאומרת שעוד מעט יהיה שר יותר טוב. אם קיבלת הסכם טוב, שמשפר את מצבך, לך על זה".
הדרך לביטול התכנון עוד ארוכה. בדרך יהיה צורך להתקין תקנות שיגדירו מה יהיה הפיצוי המדויק לכל מי שמחזיק במכסת ביצים, אך האוצר הצליח להכניס סעיף הקובע שכל המכסות החדשות שניתנו מ־2022 ואילך לא מקנות זכות קניינית לבעל המכסה, לא ניתן לסחור במכסה, לא ניתן להוריש אותה, ולא יהיה ניתן לדרוש עליה פיצוי בעתיד.
מלבד הוודאות לעשור הבא, הצליחו בענף ההטלה לפתור שתי סוגיות שמעיקות עליהם בשנה האחרונה: סוגיית מחיר הביצה וסוגיית שדרוג הלולים. כבר לפני שנה קבעה ועדת המחירים באוצר כי יש להעלות את מחיר הביצה בתבנית של 12 ביצים ב־6.15 אגורות בממוצע, כך שכל תבנית ביצים תתייקר בכ־70 אגורות. ההתייקרות נובעת מעלייה דרמטית במחירי התשומות, בעיקר במחירי התערובת לתרנגולות. למעשה כל עוד מחיר הביצה לא מתעדכן, בעלי הלולים מפסידים כסף. ההערכות מדברות על כך שבעל מכסה של 10 מיליון ביצים מפסיד מדי חודש 35 אלף שקל.
פורר השתהה עם העלאת מחיר הביצה, ומגדלי העופות הגישו נגדו בג"ץ שמתנהל בימים אלה. בהסכם הנוכחי הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה השר יחתום על עדכון המחיר של הביצה, אך המגדלים רשמו הישג נוסף: מכאן ואילך מחירי הביצה יעודכנו אוטומטית על סמך המלצת ועדת המחירים המקצועית, ללא צורך בחתימת השר. מבחינה פורמלית, בהסכם נכתב כי השר מחויב לחתום על עדכון מחיר הביצה רק אם תיקוני החקיקה יקודמו, אך המגדלים אומרים כי ההבנה היא שהשר יחתום גם אם החקיקה תיתקע במישור הפוליטי.
סוגיה נוספת היא זו של שדרוג הלולים. בשנים האחרונות יש ביקורת גוברת והולכת על מצב הלולים בארץ, שמגיעה משני כיוונים: צער בעלי חיים ובריאות הציבור. רבים מהלולים צפופים מאוד ולא עומדים בסטנדרט מינימלי של דאגה לבעלי חיים. בנוסף לכך תנאי התברואה של הלולים ירודים, והמגדלים סירבו להחיל על עצמם את הנורמות שדרשו מהם השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. כעת הוסכם שהמדינה תשתתף ותזרים כ־380 מיליון שקל למגדלים, כדי שהם יעברו ללולים ללא כלובים. לצד ההישג הכספי, החקלאים השיגו שתי הקלות משמעותיות: לולים של 750 סמ"ר (במקום 350) יוכלו להתקיים ב־15 השנים הקרובות, ובמקרים חריגים תוכל מנכ"לית משרד החקלאות לאפשר גם שימוש בלולי הזבל (350 סמ"ר) לעוד שנים. בארגוני צער בעלי חיים כגון אנימלס אמרו ל"כלכליסט": "קביעת תקופת מעבר כה ארוכה ללולים היא מקוממת, וזאת בלי לדבר על כך שהתקנות הנוכחיות מכילות פרצות רבות שמאפשרות למעשה להמשיך עם לולי כלובים".
צעד נוסף בהסכם הוא ההחלטה להורדת המכס על הביצה לרמה של 15 אגורות כיום, 14 אגורות בעתיד ו־10 אגורות בעתיד הרחוק. אך המגדלים מעריכים כי גם מכס של 15 או 14 אגורות הוא אפקטיבי, וחוסם את היבוא שהופך ללא כדאי.
כל ההסכמים הללו דורשים חקיקה אינטנסיבית, וזאת בזמן שהכנסת משותקת והממשלה מתקשה לפעול. יפרח אומר: "אנחנו נדחף בכל הכוח שהסכם ההטלה יעבור בחקיקה. אנחנו שלמים עם ההסכם ורוצים שהוא יעבור. אם נחכה יבוא אחר כך שר חדש וירצה ללמוד את הנושא, זה ייקח לפחות שנה מהיום". סיכויי ההסכם לעבור בכנסת נכון להיום נראים נמוכים מאוד, אך ייתכן שלאחר שהכנסת תכריז על התפזרותה ותוקם ממשלת מעבר, יוכלו האופוזיציה והקואליציה לשתף פעולה ולהעביר חוקים המוסכמים על כולם.