סגור
העיתון הדיגיטלי
17.04.25
אסדת תמר
קידוח תמר. סיכויי ההצלחה של קידוח גז הם פחות מ־20% (צילום: אלבטרוס)
שאלות ותשובות

חיפושי הגז מעלים הילוך עם חיזוק מאזרבייג'ן: איך יושפע השוק?

אחרי שנים בלי הענקת רישיונות, חברת הנפט והגז הלאומית של אזרבייג'ן, ענקית האנרגיה הבריטית BP וניו־מד אנרג'י של יצחק תשובה, יחלו גם הן לחפש גז טבעי מול חופי ישראל. איזו השפעה תהיה על השוק ועל הצרכנים? כלכליסט עושה סדר 

אחרי שש שנים משרד האנרגיה העניק אתמול רישיון חדש לחיפוש גז טבעי לקבוצה הכוללת את SOCAR האזרית, BP הבריטית וניו־מד אנרג'י שבשליטת יצחק תשובה. הקבוצה זכתה ברישיון החיפוש באוקטובר 2023, אך בשל המלחמה חלוקת הרישיון התעכבה ונערכה אתמול בהשתתפות שר האנרגיה אלי כהן, יו"ר SOCAR ושר הכלכלה של אזרבייג'ן מיקאיל ג'בארוב. הענקת הרישיון מקנה לחברות את האפשרות לבצע סקר סיסמי, ואם הוא יהיה מוצלח, הן יוכלו להתקדם לקידוחי חיפוש. עלות הסקר הסיסמי היא עשרות מיליוני דולרים ועלות הקידוחים אף יותר, כך שמדובר בהשקעה משמעותית עבור החברות.
מי מקבל רישיון ועבור מה?
הקבוצה שקיבלה את הרישיון כוללת שתיים מהשחקניות הגדולות בעולם בתחום האנרגיה: BP הבריטית ו־SOCAR, חברה ממשלתית אזרית. SOCAR שואפת להעמיק את מעורבותה בשוק האנרגיה הישראלי באמצעות הסכם שנחתם לאחרונה וממתין לאישורים רגולטוריים לרכישת כמחצית מהחזקותיו של אהרון פרנקל במאגר תמר. ישראל היא אחת הרוכשות המרכזיות של נפט מאזרבייג'ן, כך שבין המדינות יש שותפות בתחום האנרגיה.
למה לא חולקו רישיונות בשנים האחרונות?
לחיפושי הגז בחוף הים שתי בעיות מרכזיות: הבעיה הראשונה היא העלות. יום של הפעלת הציוד בקידוח גז בחוף יכול להגיע ל־200 אלף דולר. עלות כוללת של קידוח לחיפושי גז טבעי נעה בין 25 ל־100 מיליון דולר, וסיכויי ההצלחה של קידוח קטנים מ־20%. לכן מדובר בסיכון משמעותי שחברות הגז לוקחות על עצמן. הקושי השני הוא ההיבט הסביבתי של חיפושי הגז.
איזו השפעה תהיה על השוק ועל הצרכנים?
גם אם יימצא גז ברישיונות החיפוש החדשים, פיתוח של מאגר גז עד תחילת ההפקה יכול להימשך גם עשור. לכן, הענקת הרישיונות לא תשפיע באופן מיידי על שוק הגז בישראל. עם זאת, אם יימצאו מאגרי גז מקומיים חדשים, ישראל תמשיך ליהנות מביטחון אנרגטי, ללא צורך להסתמך על יבוא גז ועל הכנסות חדשות ממאגרי הגז.
בימים אלה פועלת ועדה בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין הבוחנת, בין היתר, את מדיניות יצוא הגז ממאגרים חדשים. לחברות הגז יש אינטרס בהיתרי יצוא גדולים מפני שמדובר במקור הכנסה נוסף. אלא שמנגד עולה החשש שיצוא גז בהיקפים גדולים יוביל למחסור בשוק המקומי ולסיום העתודות מוקדם מהצפוי.
מהו הצורך העיקרי כיום של שוק הגז הישראלי?
שוק הגז הטבעי בישראל סובל מחוסר תחרות. הצריכה השנתית בישראל היא של 14-13 BCM, וכמות דומה הולכת ליצוא. בחופי ישראל פועלים שלושה מאגרי גז: כריש (100 BCM) המופעל על ידי אנרג'יאן, לווייתן (600 BCM) המוחזק על ידי ניו־מד אנרג'י, רציו ושברון, ותמר המוחזק על ידי כמה בעלים. שברון היא המפעילה של שני המאגרים, לווייתן ותמר — ובעלת החזקות בשניהם.
לכן, הכניסה של מאגרים חדשים, גם אם יחלו לפעול בעוד עשור, יכולה לשפר את מצב התחרות במשק. עם זאת, הסיכוי לכך שיימצאו מאגרים חדשים אינו גבוה. אחד השיקולים בוועדת דיין הוא ההיבט התחרותי של המאגרים כיום.
1 צפייה בגלריה
שר האנרגיה אלי כהן
שר האנרגיה אלי כהן
שר האנרגיה אלי כהן. רישיון חדש אחרי 6 שנים
(צילום: אלכס קולומויסקי)
איך נבחרו הזוכות?
עד 2016 חברה שרצתה לבצע חיפושי גז טבעי בישראל פנתה למשרד האנרגיה ולאחר משא ומתן בין הצדדים התקבל הרישיון. ב־2016 קידם לראשונה שר האנרגיה דאז יובל שטייניץ הליך תחרותי ראשון לקבלת רישיונות לחיפוש גז טבעי.ב־2023 יצא ההליך התחרותי הרביעי שנחשב למוצלח ביותר בשל כניסתן של השחקניות החדשות הגדולות. קבוצה נוספת שזכתה במכרז כוללת את ענקית האנרגיה האיטלקית ENI, Dana Petrolium ורציו הישראלית. הקבוצה צפויה לקבל את הרישיון בעתיד. רישיון חיפוש מוענק לשלוש שנים, ומשרד האנרגיה יכול להאריך את הרישיון בארבע שנים נוספות (שנתיים בכל פעם).