"מהפכת פסולת"? הרשויות מקדמות הרחבה של אתר הטמנה מזהם בצפון
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן מצהירה על מעבר לפתרונות מתקדמים, אך נותנת יד להרחבה של אתר ההטמנה אבליים צפון ב־2 מיליון טונות. המהלך אמור לתת מענה לתקופה של 17 שנה, ומסכן תוכניות להקמת מתקני מיחזור והשבת אנרגיה
לא מיחזור, ולא השבת אנרגיה. בעוד השרה להגנה על הסביבה עידית סילמן מצהירה על "מהפכת פסולת", הרשויות ממשיכות לקדם פתרונות כמו הרחבה של אתר הטמנה מזהם. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז צפון מקדמת בימים אלה הרחבה משמעותית של אתר ההטמנה אבליים צפון, שייתן פתרון ל־17 שנה, דבר שעלול לסכן תוכניות להקמת מתקני מיחזור והשבת אנרגיה בצפון הארץ.
הטמנה היא פתרון זול ומהיר, אבל היא מובילה לזיהום קרקע ומי תהום ולפליטת גזי חממה ומזהמי אוויר. כמו כן הטמנה גוזלת שטחי ענק. בישראל שיעור ההטמנה עומד על 80%, בזמן שממוצע ה־OECD הוא 42%, והממוצע באירופה הוא 35%.
השרה סילמן הצהירה בשנים האחרונות על הובלת ״מהפכת פסולת״, ולפני ימים אחדים אמרה: "אנחנו לוקחים את הזבל והופכים אותו לזהב. כשהגעתי למשרד להגנת הסביבה החלטתי להפוך אותו למנוע צמיחה ולקטר כלכלי־חברתי של המשק בישראל". רק שבינתיים המשרד להגנת הסביבה לא מגיש את דו"חות קרן הניקיון ל־2026-2025 לוועדת הפנים והגנת הסביבה, שאמורים לפרט על ההתקדמות ב"מהפכת הפסולת", ונותן יד להרחבה של אתרי הטמנה.
לאחרונה אישרה הוועדה המחוזית צפון תוכנית להרחבת היקף ההטמנה באבליים בכ־2 מיליון טונות על פני שטח של כ־1,100 דונם, קיבולת שצפויה להספיק ל־17 שנה. זאת אף שכלל לא בטוח שיש צורך בנפחי הטמנה נוספים כה גדולים.
בדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה הובהר כי אין מחסור בנפחים, אלא אתגר ניהולי של הנפחים הקיימים. לפי נתונים עדכניים, צורכי ההטמנה השנתיים של מחוז צפון עומדים על כ־1 מיליון מ״ק, ובאתרים הפעילים קיימים נפחים זמינים בהיקף של כ־9 מיליון מ״ק, די לתקופת ביניים של כשמונה שנים. כמו כן עם הקמת מתקני מיון מתקדמים באזור התעשייה צ.ח.ר ובכרמיאל, צפויה ירידה בכמות הפסולת המוטמנת.
ח״כ יעל רון בן משה פנתה לוועדה המחוזית צפון בדרישה לבטל את התוכנית להרחבת ההטמנה, ואזרחים למען סביבה, אדם טבע ודין והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי הגישו התנגדות לקידום התוכנית בטענה שהתוכנית התקבלה ללא תשתית עובדתית לעניין ההשלכות הסביבתיות והתכנוניות, ושהרחבת האתר תגרום למפגעים סביבתיים.
״הטיעון המרכזי שעולה במוסדות התכנון בנוגע להרחבת ההטמנה הוא שיש מחסור אקוטי בנפח הטמנה בצפון, אך הוא לא עומד בקנה אחד עם תוכניות נוספות לאתרי הטמנה שמקודמות כיום באזור הצפון״, אומר פרופ׳ עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמרכז האקדמי סמי שמעון. "הבעיה המרכזית היא שהתוכנית צפויה לפגוע בקידום מתקנים סביבתיים יותר לטיפול בפסולת. ברגע שרשויות מקומיות יוכלו לבחור בפתרון זול יותר, גם אם מזהם יותר, לא תהיה ודאות כלכלית להקמת מתקני מחזור והשבת אנרגיה״.
מהמשרד להגנת הסביבה לא נמסרה תגובה.
