פרשנות: היתה יריקה?

עמדת הכוח שבה מצויים שופטים, בוודאי כשמדובר בשופטת בבית המשפט המחוזי, מחייבת אותם לנהוג משנה זהירות בכל פנייה שלהם לרשויות האכיפה. ודאי כשמדובר בעניין שיש בו אינטרס אישי לשופט. מהחלטת שופטי בג"ץ עולה שאין מחלוקת שהשופטת צ'רניאק צלצלה בעצמה לתובעת המשטרתית ביום שנועד להקראת כתב האישום נגד חתנה לשעבר, ושלדברי התובעת השיחה היתה "מלחיצה ולא נעימה" והתובעת אף עדכנה את הממונה עליה אודות השיחה.

בתה של השופטת היתה מיוצגת על ידי עורך דין מטעמה בהליכים המשפטיים. מדוע לא היה זה עורך דינה שערך את שיחת הטלפון ללשכת התביעות, ומדוע נדרשה שופטת מחוזית לבצע את השיחה הזו? שאלה זו כלל לא עלתה ולכן לא ניתנה לה תשובה. בנוסף, בהחלטה נכתב שיש אמנם טעם לפגם בכך שהבת ציינה את ייחוסה כשפנתה לקבל צו הגנה נגד הבעל לשעבר, אך אין להטיל את הפגם לפתחה של השופטת.

נשאלת שוב השאלה מדוע נזקקה הבת שאמה תשוחח במקומה עם לשכת התביעות, תוך שהשופטת מציינת שבתה חוותה טראומה ולכן היא מעדיפה שהקשר יעשה דרכה?

מהחלטת בג"ץ עולה שבתה של השופטת שלחה אליהם "מכתב". האם בתה של שופטת מחוזית אינה יודעת שמעשה כזה אינו מקובל ואף עלול להיחשב כניסיון להשפיע על בית המשפט? והאם השופטת צ'רניאק שבחרה לפרוש את חסותה על בתה ולשוחח במקומה עם התביעה, לא ידעה שבתה מתכוונת לשלוח מכתב אישי לשופטים ולא מצאה לנכון למנוע את המעשה?

השופטת עפרה צ'רניאק

שופטי בג"ץ מפרטים שורה של עובדות שיש בהן לכל הפחות לעורר תחושה מאוד לא נוחה להתערבות לא ראויה מצד השופטת בעניינים המשפטיים של בתה, תוך עצימת עיניה מהמשמעות שיש לשיחה שיזמה עם התובעת.

צריך להדגיש: החלטת שופטי בג"ץ אינה עוסקת בהחלטת היועץ המשפטי שלא להעמיד לדין את השופטת, אלא בשלב מקדמי בהרבה – האם לפתוח בכלל בחקירה.

לפי החוק, חקירה פלילית נגד שופט יכולה להיפתח רק באישור של היועץ המשפטי לממשלה. במקרה זה החליט וינשטיין על סגירת התיק עוד בטרם חקירה כלשהי. ספק רב אם אזרח מהשורה היה נהנה מחסינות דומה.