הדברים שאותם הבנקים מעדיפים לא לומר

בניגוד לסבב הקיטורים הקודם, פרץ הקינות החדש לא נולד דווקא מצדם של ראשי המערכת הבנקאית. שר האוצר יובל שטייניץ הזמין אותם, והם הגיעו. אולם כמו בסיבוב הקודם, לפני חודש וחצי, גם הפעם הצליחו הבנקאים לנצל את הבמה שהועמדה לרשותם כדי לאיים. "בפגישה עם ראשי חמשת הבנקים הגדולים",

כאשר הדיבורים החוזרים ונשנים על מחנק אשראי מגיעים דווקא מצד אלה שנותנים אותו, השאלה המתבקשת היא מה גורם להם לצמצם את תחום פעילותם העיקרי. "כל הבנקים מתקרבים מאוד למגבלות הלימות ההון שנדרשת מהם היום", הסביר לפני חודש יו"ר בנק דיסקונט יוסי בכר. "דורשים מאיתנו לצבור יותר הון כנגד הקצאת אשראי, וזה לא יאפשר לנו לספק מקורות אשראי חדשים למשק". 

אפשר גם אחרת

מה שעומד מאחורי דברים אלה הוא כוונת בנק ישראל לחייב את הבנקים להגדיל את הלימות ההון שלהם - היחס שבין הון הבנק לבין כלל האשראי שהוא רשאי לתת. על כוונתו זו הודיע בנק ישראל בסוף השנה שעברה, ובעוד חודש הוא צפוי לפרט מהו יעד הלימות ההון הסופי שאליו יידרשו הבנקים להגיע וכמה זמן יעמוד לרשותם לעשות זאת. ההערכה היא ששיעור הלימות ההון הנדרש יגדל בהדרגה ל־11% עד 2016.

הלימות הון גדולה יותר מהווה כרית מגן עבה יותר, שנועדה להגן על הבנקים ביתר יעילות בתקופות משבר. מנגד, הגדלת הלימות ההון תצמצם את יכולתם של הבנקים לתת אשראי ותפגע ברווחיהם. תפקידו של בנק ישראל הוא לשמור על יציבות הבנקים, ומבחינתו יציבות המערכת היא ערך עליון - גם אם המחיר הנדרש לשם כך הוא פגיעה מסוימת ברווחים.

לכוונה להעלות את דרישת הלימות ההון נוספה לפני ארבעה חודשים המגבלה הענפית שהטיל המפקח על הבנקים דודו זקן: הבנקים חויבו להגביל את האשראי שהם מעניקים לכל ענף פעילות ללא יותר מ־20% מכלל האשראי שלהם. הנפגע המיידי ממגבלה זו הוא ענף הנדל"ן; שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, כבר מתקשים להעניק אשראי לפרויקטים חדשים בתחום הבנייה.

מה שהבנקאים לא מגלים הוא שהם יכולים להגדיל את הלימות ההון - גם ללא צמצום היקף האשראי "שעלול לגרום לאי־יציבות כלכלית". במקום להקטין את המכנה ביחס שבין הון הבנק לבין האשראי שהוא נותן, כל בנק יכול פשוט להגדיל את המונה. כדי לעשות זאת, בידי המנהלים יש שתי דרכים לא ממש מסובכות לביצוע: גיוס הון נוסף ושמירה על רווחי הבנק ליום סגריר.

מה יעשה הנגיד

אלא שהבנקאים הבכירים לא ששים לעשות זאת. גם הם יודעים היטב שמתחתיהם נמצאים כל הלווים שיתקשו בקרוב לקבל אשראי, אבל מעליהם ניצבים בעלי השליטה בבנקים. הנפקת מניות נוספות תדלל את האחזקות של בעלי השליטה, ושמירת הרווחים בבנקים תקטין את יכולתם של בעלי השליטה למשוך דיבידנדים. למי שעדיין לא הבין, זו הסיבה לכך שמבחינת מנהלי הבנקים הפתרון המתבקש בנושא הלימות ההון הוא פשוט לשמור על הקיים.

מה שיקבע את תוואי הלימות ההון בשנים הקרובות יהיה מצב המשק. אם המשק ייחלץ מהמשבר, הבנקים ירוויחו יותר ויוכלו להגיע ליעד הלימות ההון החדש שיקבע בנק ישראל מהר יותר. במקרה של הרעה במצב המשק, סביר להניח שבנק ישראל ימתן במקביל גם את דרישות הלימות ההון מהבנקים.

עד שאחד משני תרחישים אלה יתממש, הניסיונות של ראשי הבנקים לייצר דיון ציבורי כדי ללחוץ על בנק ישראל בנושא הלימות ההון נועדו כנראה לכישלון. פישר כבר הוכיח בעבר עד כמה ניסיונות השכנוע של הבנקאים עושים עליו רושם.