שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
Dun
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

"התיווך" שיכול לשנות את שוק הפיננסים בישראל

האם הגענו לנקודת מפנה באסדרת תחום הברוקראז' בישראל?

ליאת מיידלר וזכי רכטשאפן 13:5410.11.20

 מוגש מטעם DUN'S 100

 

בדיחה יהודית ידועה, מספרת על בחור ישיבה שניגש לגביר העיירה וביקש ממנו שיעסיק אותו. אמר לו הגביר – עמוד בכניסה לעיר וכאשר יגיע המשיח, תודיע לכולנו שנוכל להתכונן. בתמורה, אשלם לך 10 זהובים לשבוע. אמר בחור הישיבה – אבל מדובר בשכר זעום ויש לי משפחה לפרנס! ענה לו הגביר – אולי... אבל זו עבודה לכל החיים!

 

ברוח הדברים, איננו יכולים להתעלם מהאנלוגיה שבין הבדיחה לשוק הברוקראז' בישראל. שוק שלכל המעורבים בו היה נראה תחום פשוט, ללא פיקוח שהעבודה בו מובטחת ללא טרחה מרובה. בניגוד למגמה הרווחת ברחבי העולם, בישראל תחום תיווך העסקאות בניירות ערך – היה מצוי במשך שנים רבות ללא כל פיקוח או אסדרה. לפני למעלה מעשור, בשנת 2010 פרסמה ניסתה רשות ניירות ערך ("הרשות") לקדם את "הצעת חוק להסדרת המתווכים בהשקעות", אך הצעה זו לא קודמה ולא הבשילה לידי חוק. בשנת 2018 פרסמה הרשות להערות הציבור "טיוטת הצעת חוק להסדרת פעילות ברוקר דילר", אך בשנתיים שחלפו, לא קודמו הליכי חקיקה לאסדרת חוק ברוקר-דילר בישראל.

 

ברם, ייתכן שביום חמישי האחרון (5.11.2020), חזינו בנקודת מפנה באסדרת תחום הברוקראז' בישראל, עת פרסם משרד האוצר את תזכיר חוק ניירות ערך (הסדרת פעילות ברוקר דילר), התשפ"א-2020 ("תזכיר החוק").

 

במסגרת תזכיר החוק, מוצע לחוקק פרק ייעודי בחוק ניירות ערך אשר מטרתו להסדיר את תחום ה"ברוקר-דילר" בישראל ולהכפיף את הגופים העוסקים בפעילות זו לפיקוח רשות ניירות ערך.

על פי המוצע: (1) הוצאה לפועל של הוראות לביצוע עסקאות בניירות ערך עבור לקוחות; (2) קבלה והעברה של הוראות לצורך ביצוע עסקאות בעבור לקוחות; וכן (3) קנייה או מכירה של ניירות ערך לחשבון עצמי על ידי ביצוע הוראות לקוחות; הן הפעילויות עליהן יחול החוק.

 

על פי תזכיר החוק המוצע, הפרק הייעודי בחוק ניירות ערך יסדיר את אופן הפיקוח על יציבותם הפיננסית של גופים המספקים שירותי ברוקראז' ללקוחות בישראל, רמת השירות שהם מספקים ללקוחותיהם, התנהלותם במצבים שונים של ניגוד עניינים בין אינטרס שלהם לאינטרס של לקוח שאת הוראות ההשקעה שלו הם מוציאים אל הפועל, את הממשל התאגידי שלהם, מבנה הדירקטוריון ועוד.

 

תזכיר החוק גם קובע מספר פטורים מדרישת הרישוי נקבעו לגבי תאגידים מפוקחים מסוימים, זאת בעיקר בשל רגולציה ופיקוח אחרים החלים עליהם – כך לדוגמא: מוצע לפטור את מי שעוסק כדין בפעילות ניהול תיקי השקעות, תאגידים בנקאים, עושי שוק ועוד.

 

חשוב להדגיש בהקשר זה כי מוצע כי לקבוע פטור מרישיון ברוקר דילר גם למי שמחזיק ברישיון זר לפעילות ברוקר דילר ושיפעל אך ורק מול לקוחות כשירים בישראל (בכפוף לרישום במרשם ייעודי). פטור זה נועד לאפשר לברוקרים זרים להציע את שירותיהם ללקוחות כשירים (בעיקר מוסדיים) מבלי שיצטרכו לעמוד בתנאי הרישיון שנקבעו לגופים המקומיים, זאת בעיקר בשל העובדה שהם מפוקחים על ידי הרגולטורים מחוץ לישראל והם פועלים מול לקוחות בעלי רמת תחכום גבוהה או הון רב. יצוין כי מלבד הפטור המוצע לברוקרים זרים הפועלים מול לקוחות כשירים, תזכיר החוק מאפשר לרשות ניירות ערך, לקבוע פטורים מסוימים מדרישות הרישוי החלות על ברוקר דילר.

 

כפי שציינו בתחילת דברינו, אנו מברכים על תזכיר החוק וחושבים שקידום אסדרת תחום הברוקר דילר הוא הכרחי. יחד עם זאת אנו בדיעה, שנכון שהעקרונות הבאים יהיו לנגד עינו של המחוקק עת שהוא יידרש לאישור הנוסח הסופי של החוק:

 

1. רצוי שהחוק יעודד תחרות בשוק הברוקראז' ויתן תמריצים לתחרות– נזכיר שדו"ח משותף של רשות ניירות ערך ורשות התחרות שפורסם בשנת 2019, מצא ש- 97% מהלקוחות הקמעונאים מבצעים את פעילות הברוקראז' שלהם דרך הבנקים, מה שאומר ששוק הברוקראז' בישראל נטול כמעט כל תחרות, דבר שמטבע הדברים פוגע בשירות ובמחירים שהצרכן הישראלי יכול לקבל. אומנם, בפתח תזכיר החוק מצוין כי הוא יאפשר גם "...ליצור תשתית משפטית שתוכל להעניק תמריצים רגולטוריים לגופים שיקימו פלטפורמה למתן שירותי ברוקראז' מבוססי טכנולוגיות ללקוחות קמעונאיים בישראל, וכך לעודד חדשנות ופתרונות פינטק לשוק ההון בישראל. "אך בקריאה זהירה של התזכיר, קשה למצוא תמריצים ברורים שמעודדים חדשנות. אנו סבורים כי ראוי לקבוע במסגרת החוק סמכות פטור ברורה ורחבה לרשות, שתתייחס במפורש לסמכות הרשות לפטור מדרישות שונות של החוק גורמים המציעים שירותי ברוקראז' טכנולוגיים, אם תמצא הרשות שיש בטכנולוגיה האמורה פוטנציאל לשכלול השוק ולשירות שמוצע לצרכן.

 

עו"ד ליאת מיידלר ועו"ד זכי רכטשאפן עו"ד ליאת מיידלר ועו"ד זכי רכטשאפן צילום: יח"צ

 

2. אסדרת תחום ברוקר דילר תחת חוק הייעוץ – תזכיר החוק מבקש להסדיר את פעילותם של הברוקרים תחת חוק ניירות ערך. ברם, ההסדרה הקיימת על מתווכים פיננסים אחרים כגון: יועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקים, מצויה בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995 (המוכר יותר כ-"חוק הייעוץ"). ב-25 השנים שעברו מאז שנחקק חוץ הייעוץ, פותחו תחת חוק ניירות ערך והפסיקה בישראל, מבחנים שונים ליישום עקרונות של "Fit and Proper", התנהלות ראויה מול לקוחות ועוד. אנו סבורים כי נכון להעביר את הסדרת תחום הברוקראז' שהוא תחום הנוגע למתווכים פיננסים, לחוק הייעוץ בדומה למצב הנהוג במדינות אחרות בעולם, ולא "להמציא את הגלגל" מחדש תחת חוק ניירות ערך, זאת בעיקר לאור העובדה כי פעמים רבות פעילות "ביצוע" פקודות בניירות ערך הינה תוצאה של פעילות ייעוץ השקעות.

 

3. תיחום זמן בדיקת בקשות הרישיון – כל מי שעוסק ברגולציה פיננסית, מכיר את הקושי שנובע מכך שאין מסגרת זמן תחומה לבדיקת בקשות לקבלת רישיון. עובדה זו יוצרת בעיות בתכנון אסטרטגי של גופים המעוניינים לפעול בישראל ובמיוחד בתחומים בהם יש התפתחות טכנולוגית תדירה וזמן הכניסה לשוק הוא קריטי. נוסח תזכיר החוק לא קובע לרשות זמנים קצובים בהם עליה לתת את החלטתה בנוגע לבקשת רישיון שתוגש, אנו סבורים כי אלמנט מכריע בהפיכתו של חוק זה לחוק שיקדם את התעשייה הפיננסית בישראל הוא הצגת מסגרת זמנים קבועה וברורה להכרעה בבקשות רישיון.

 

4. תקופת "הרצה" – כמצוין לעיל, אחד העקרונות החשובים ביותר בעידוד התחרות והגוונת שוק הברוקראז' הוא האפשרות של חברות חדשות להיכנס לשוק. מוצע לעניין זה, כי המחוקק הישראלי ישקול פתרונות לחברות שרוצות "להריץ" את המוצר שלהם עד שיבשילו להיות בעמדה של קבלת רישיון בעצמם, למשל על ידי מתן אפשרות לשתף פעולה עם גופים המחזיקים רישיון עד לסיום הליכי בדיקת הרישיון.

 

5. הרמוניה חקיקתית –תחת תזכיר החוק, אין פיתרון מספק למצב של "כפל רשיונות". למשל – יועץ השקעות שגם יבצע עבור לקוחותיו את העסקאות עליהם ממליץ – יצטרך להחזיק גם ברישיון ברוקר דילר וגם ברישיון יועץ השקעות. לאור העובדה שמרבית הגופים הפועלים כיום (בארץ ובעולם) מספקים ללקוחותיהם מגוון רחב של שירותים פיננסים, אנו סבורים כי הגיעה העת "לעשות סדר" בחקיקה הפיננסית בישראל וליצור מתווה אחיד וברור – ועל כך נפרט במאמר הבא.

 

אם לסכם – האסדרה מבורכת, אך אסור שההזדמנות תתפספס.

 

הכותבים הם עו"ד ליאת מיידלר, שותפה במחלקת שוק ההון במשרד הרצוג ועו"ד זכי רכטשאפן, עו"ד באותה מחלקה.

 

גילוי נאות: משרד הרצוג מלווה כעניין שבשגרה ברוקרים ופלטפורמות פינטק בין היתר, בהליכים מול רשות ניירות ערך.