שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מעסיקים

מנכ"לים מהבית

"הפכתי להיות אושיית יוטיוב כדי לנהל את הארגון מרחוק"

אריאל פורת, מנכ"ל סימנס ישראל שנכנס לתפקיד בחודש פברואר השנה, מספר על ניהול מהבית בתקופת משבר: למה התחיל להקליט סרטונים לעובדים בנוסף לפגישות הווידאו הרגילות, איך משרים ביטחון בזמן בו לאף אחד אין תשובות ומדוע הוא חושב שפילאטיס בזום לא באמת יוצר תחושת חיבור לחברה

מעין מנלה 13:1030.10.20

לתפקיד המנכ"ל נכנס אריאל פורת, מנכ"ל סימנס ישראל בחודש פברואר השנה, כמעט היישר לתוך הסגר הראשון. "היו לי בערך 100 דקות של חסד. הייתי צריך ללמוד להיות מנכ"ל ועוד בתקופה של קורונה אבל לגבי הרבה דברים שאולי חששתי מהם בלהיות מנכ"ל חדש, פתאום העובדה הזאת הפכה דווקא לייתרון כי הגענו לסיטואציה חדשה שכל העולם היה צריך להתמודד איתה. כולם היו צריכים ללמוד מחדש ואני הייתי חדש בתפקיד אז הייתי מוכן לנסות ולהמציא כל מני דברים", הוא אומר.

 

בעצם יצא לך להיות מנכ"ל כמעט רק מהבית, מה למדת על עצמך כמנהל?

“למדתי מהם הדברים שאני יותר טוב בהם ולמדתי גם יותר על צוות ההנהלה, ומהם הדברים שמחזיקים את הארגון הזה. למדתי להמציא את עצמי מחדש. אם הייתה לי תפיסה של מה זה מנהל לפני זה אז הכל השתנה ולמדתי שאני לא יכול לראות את העובדים שלי ולתקשר איתם כל הזמן. לכן, במקום מיילים התחלתי לעשות סרטוני יוטיוב, זה מצחיק כי זה משהו שלא ידעתי לעשות לפני זה. הפכתי להיות איזושהי אושיית יוטיוב. למדתי איך לנהל את הארגון מרחוק ולהעביר את המסרים שלי בצורה מהירה, חדה, ברורה, בבמקום להעביר ישיבות ארוכות. אי אפשר לעשות סרט לעובדים של 10 או 20 דקות, צריך להיות חד וברור, יותר מדקה אנשים כבר מאבדים עניין אז למדתי לעשות את זה".

 

 

הסרטונים פתוחים לכולם? מה אתה עושה בהם? איך אתה מחליט מה בזום ומה ביוטיוב?

"בפגישות זום עושים דברים שחשובים כדי לשמור על הצביון של החברה, הרמות כוסית שאוכל לראות את כולם, זה יכול להיות פגישות של חצי שעה. הסרטונים הם של דקה, והם פתוחים לכולם. בהם אני פשוט זורם עם עצמי. אחד הדברים ששמתי לעצמי כיעד זה לשתף את העובדים במה עובר עלי. העובדה שכולם יודעים שגם לי קשה, תורמת לכך שהם מתחברים ומבינים שכולנו נמצאים באותו דבר וגם למה אין תשובות להכל. כי אנחנו באמת לא יודעים וזה המצב".

 

אריאל פורת, מנכ"ל סימנס ישראל בסרטון יוטיוב עם העובדים אריאל פורת, מנכ"ל סימנס ישראל בסרטון יוטיוב עם העובדים

 

 

מהם הדברים שבהם אתה יותר טוב בניהול מרחוק?

"אני חושב שיכולות מקצועית בלנהל טוב ולהוביל פרויקטים הן טובות למנכ"ל אבל דווקא במצבים של משבר, כאשר אתה לא יודע ואין לך או לאף אחד אחר בעולם תשובות למה שקורה, אתה צריך איכשהו להשרות ביטחון ולהגיד לעובדים שאנחנו ביחד בזה".

 

השיחה עם פורת נערכה בזמן ששנינו עובדים מהבית וברקע שני ילדי הקטנים והמאוד לא שקטים. אני פותחת את הראיון בהתנצלות על ההפרעות העתידות לבוא והוא מספר שבדיוק החליט לשלוח הודעת ווצאפ לכל עובדי החברה והסביר שאין צורך להתנצל. "עשיתי פגישות עם כל מני אנשים ושמעתי שהסגר השני היה הרבה יותר קשה להם מבחינה רגשית מהסגר הקודם. בימים האחרונים אנחנו רואים ברקע צעקות של ילדים, כלבים נובחים, שליחים או רעש של מפוח עלים וכתבתי להם שאין צורך לבקש סליחה על ההפרעות כי זו המציאות שלנו כרגע, הכל מתערבב, אנחנו מנסים להפיק את המיטב וזה המצב", הוא אומר. ההודעה הזאת לעובדים קיבלה עשרות תגובות מעובדים שאמרו לו 'זה מה שהיינו צריכים לשמוע'. "אלה דברים קטנים שנותנים לעובדים שלך מוטיבציה".

 

מהם הדברים שבהם אתה פחות טוב בניהול מהבית?

"דבר ראשון אני מאוד אדם של אנשים, חשובה לי מאוד האינטראקציה ופגישות פנים מול פנים הן לא אותו דבר כמו בטלפון או בזום. אני מתגעגע מאוד להווי בעבודה, לארוחות הצהריים, לקפה בקפיטריה. קשה לי מאוד גם להפריד בין יום ולילה ובין העבודה לחיים הפרטיים. מצד אחד אני נותן לעובדים שלי המון גמישות וסומך עליהם שיעשו את העבודה, שאם הם צריכים להיות עם הילדים במהלך היום שיעבדו בלילה, אבל אז יוצא מצב שעובדים צריכים אותי ב-10 בלילה או שאני מקבל מיילים ב-3 בלילה. זה מאוד קשה, אין ממש הפרדה לאף אחד מאיתנו בין החיים האישיים לעבודה.

 

הציביון, השייכות לחברה, אנחנו רוצים ליצור תחושה של ביחד וזה מאוד מאתגר אם אתה לא אוכל ביחד עם אנשים, לא רואה בכל מקום את הסמל של החברה. אמנם אנחנו עושים שיחות 'מה נשמע' שבהן אנחנו מחזיקים קפה ביד, חידונים, סרטונים, הרמת כוסית וירטואלית אבל אני לא אשקר, זה קשה.

 

גם אקט הניהול עצמו – אנחנו כולנו רגילים שבצבא המפקד רץ קדימה ראשון בקרב, מסתער, ועכשיו אנחנו בסיטואציה שמעוררת דילמות שאין עליהן תשובה חד משמעית. יש לי עובדים שנמצאים בתחנות כוח ולא יכולים לעבוד מהבית. אז אם היו עכשיו טילים או משהו כזה הייתי נכנס לרכב ונוסע לשם כדי שיראו אותי, שיראו שההנהלה נמצאת שם. אבל עכשיו זו סיטואציה לא מוכרת כי אנחנו מול אוייב בלתי נראה ויכול להיות שאני אעבור בין האתרים, אדבק באחד ואדביק את כל האחרים. אז מה הדבר הנכון בתור מנהל? להיות בבית ולהראות דוגמא אישית או להיות ב'קרב' בתחנות הכוח או המפעל ולבוא לחזק את העובדים? אלה דילמות שאין לי תשובה עליהן".

 

יש תחושה של אובדן הלכידות? שמשהו נפרם במארג הארגוני?

"כן, בוודאי. עצם העובדה שאנחנו גם בתהליך של ראורגניזציה בעולם, ומונפקים בבורסה. אפילו שיחות המסדרון, הקפה. עשינו כל מני דברים כדי כן לשמור על הלכידות כמו קבוצת פייסבוק ייעודית, הבאנו יועץ ארגוני, דברים כמו שיעורי פילאטיס בזום אבל אני לא יכול להגיד שזה בדיוק אותו דבר כמו לעשות שיעור פילאטיס ביחד. בשיעור פילאטיס בעבודה שותים קפה לפני, מעבירים צחוקים על העבודה, שותים קפה אחרי ומרגישים ביחד. אנחנו עושים הכל כדי למזער את השפעת העבודה מהבית אבל אי אפשר להכחיש. מי שיגיד שאין השפעה לכך שכולם עובדים מהבית זה פשוט לא נכון.  בסוף אנחנו חברה שכל האינטראקציה בה היא עם אנשים. אנחנו לא חברה של מתכנתים אלא של אנשים שיושבים אחד עם השני ומשתפים פעולה. בסופו של דבר אנחנו יצורים חברתיים".

 

זה משפיע גם על העבודה עצמה? דיברו בהתחלה הרבה על כך שאין פגיעה בפרודוקטיביות אבל בכל זאת, דברים השתנו.

אנחנו מתמודדים עכשיו עם הרבה מכרזים ויש יתרונות בכך שיש צוות שלם שיושב ביחד, חושב על אסטרטגיה ביחד ומעלה רעיונות. זה שונה מאנשים שיושבים בזום, שיש הסחות דעת כאלה ואחרות, אנשים לא רושמים על ווייטבורד. אני חושב שאנחנו עושים היום פחות טוב ממה שהיינו עושים אם כולנו עדיין היינו נמצאים יחד. עשינו סדנאות אסטרטגיה אבל עצם העובדה שלא ישבנו ביחד סגורים באותו חדר, ובדרך כלל באוף סייט, אלה דברים שהפריעו לי ולמדתי מהם שיעור מאוד חשוב. לכן, אני חושב גם שלא יעברו בעתיד ל-100% עבודה מהבית, ואני לא חושב שזה נכון לעבוד רק מהבית. צריך לאזן ולשמור על היציבות התפעולית".

 

איך באמת אתה חושב שייראה היום שאחרי?

"דבר ראשון הרבה מאוד חברות, וגם סימנס נאמץ צורת עבודה חדשה, גם בחברת האם שלנו בגרמניה. מעבר לעבודה יותר מהבית כי זה הדבר הנכון, בין אם זה יחסוך כסף ובין אם לא. דבר שני אני חושב שעליו נצטרך לחשוב, ואנחנו עושים את זה כבר עכשיו , הוא כמה אנחנו רלוונטיים וכמה אנחנו צריכים להמציא את עצמנו מחדש גם לעובדים ,מבחוץ ללקוחות שלנו, וגם לנו, להמציא את עצמנו מחדש. למשל תמיד היה ברור שמרכז הידע בסימנס הוא בגרמניה אבל היום כשאנחנו עובדים מהבית, וזה יישאר גם אחר כך, אז למה מרכז הידע צריך להיות דווקא בגרמניה? אולי אפשר להעביר חלק מהפעילויות לישראל? אולי אני יכול להפוך את ישראל ליותר רלוונטית וטובה ולהשתמש בכל הסטארטאפים שפה. זה הוציא מהקופסא הרבה מאוד דוגמות שהיו ברורות עד היום.

 

גם הקריטריונים של העובדים. כשאני אחפש מחר עובד, לא משנה לאיזה תפקיד, לא בטוח שהקריטריונים של היום יהיו הקריטריונים של מחר או של אחרי החיסון. כי עכשיו אנחנו צריכים אנשים הרבה יותר פתוחים לעבודה מהבית, הרבה יותר טובים בזה וצריך לחשוב על אם אלה יהיו גם הקריטריונים לעתיד".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x