שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מחפשי עבודה

"תגידו תודה שיש לכם עבודה" - איך להתמודד עם סטרס גם במשבר

המציאות הארגונית המורכבת היום עשויה להביא לציפייה שהעובד ייקח על עצמו עוד עבודה או יינצל ימי חופש. התקווה להעלאות שכר מוקפאת או שהשכר מקוצץ. אם אתם מרגישים שאתם אמורים להיות אסירי תודה אבל בפועל אין לכם שום חשק לקום לעבודה בבוקר - יש מה לעשות

מירב פירק 14:2827.07.20
לאחרונה אני שומעת אצל לא מעט אנשים, כאלו שדווקא שפר מזלם והם עובדים כעת, הרבה לחץ.

המציאות הארגונית המורכבת עשויה להביא לציפיה שהעובד ייקח על עצמו עוד עבודה או יינצל ימי חופש. בנוסף, התקווה להעלאת שכר מוקפאת או שהשכר עצמו מקוצץ. התחושה שהעובדים מקבלים מלמעלה היא בסגנון של "תגידו תודה שאנחנו לא מפטרים אתכם".

אז נכון, יש מציאות חיצונית אליה צריך ללמוד להסתגל וזה בהחלט מוערך שיש עבודה בתקופה כזו של משבר.

אבל מצד שני, כשזכויותיהם של אנשים נרמסות (גם אם זה מכורח המציאות) באופן טבעי - הם בסטרס.

 

מרגישים שאתם "אמורים" להיות אסירי תודה אבל בפועל אין לכם שום חשק לקום לעבודה בבוקר?

מתמודדים עם עומס בלתי סביר בעבודה, אך מרגישים שלא יכולים להרשות לעצמכם לדרוש משהו אחר במציאות הנוכחית?

יש מה לעשות.גם בתקופת קורונה.

 

את המציאות החיצונית לרוב אי אפשר לשנות.אבל בהתמודדות שלנו איתה בהחלט ניתן לעשות שינוי. בהתמודדות עם משבר בעבודה חשוב:

 

1. לעצור רגע

בין אם זו התחושה שהמנהל לא מעריך את ההשקעה שלי, ההבנה שההעלאה שכבר הובטחה לי תאלץ להידחות, או ויכוחים עם קולגה – חשוב *לעצור* רגע בתוך הטירוף כדי להצליח לשמוע את המחשבות של עצמי. מה מעמיס עליי בעבודה? מה גורם לי לתחושה שלא בא לי ללכת בבוקר?

 

2. לבדוק - על מה יש לי השפעה?

אמנם זה מבאס להשלים עם זה, אבל את האופי של הבוס – לא נוכל לשנות. אם הוא יורד לפרטים לגבי כל דבר שאתם עושים – כנראה שיש לו צורך גבוה להרגיש שהוא בשליטה, וזה לא בהכרח קשור אליכם.

עם מה שאי אפשר לשנות – אין ברירה אלא להשלים. רק כשנשלים עם זה - יחשף בפנינו הפתרון.

עכשיו נותר לנו לחשוב - מה כן אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?

אם למשל אני רוצה שיקחו אותי בחשבון בקבלת החלטות אבל אני ביישנית וקשה לי להביע את עצמי בספונטאניות בישיבות מרובות משתתפים – אולי הדרך בה אבחר להתבלט תהיה דרך נתונים שאספתי, ומצגת שהכנתי מבעוד מועד.

כלומר – אפשר למתוח את גבולות היכולת, אבל הדרך בה אבחר ללכת צריכה להתאים לי כדי שהיא תעבוד.

 

 

סטרס בעבודה, יש מה לעשות גם בעת קורונה סטרס בעבודה, יש מה לעשות גם בעת קורונה צילום: bigstock

3. איפה אני תוקע את עצמי?

חוסר בטחון? חשש מכשלון? קושי לומר לא?

לכל אחד מאיתנו יש מקומות בהם הוא נופל בדרך להצלחה.

עדיף שנברר עם עצמינו מול מי זה קורה? מתי זה מתגבר? לפני שניגש לפתרון.

איך נשנה את ההתנהגות שלנו?

ברגע שיש לכם מודעות לדפוסים ש"תוקעים" אתכם, אפשר להתחיל לעבוד עליהם. לעיתים אפשר לעשות עבודה עצמית, ולעיתים - זו כבר עבודת עומק שלרוב שווה להיוועץ עבורה עם איש מקצוע.

 

4. מה הם צריכים ממני?

תקשורת נכונה. אם נכנסתם לפינות או קונפליקט עם מישהו בעבודה, או ממש רגע לפני שאתם פונים למישהו בבקשה שאולי הוא לא יאהב – נסו לעשות "זום אאוט" ולשאול את עצמכם - איך הייתי רוצה שהמנהל השתלטן / הקולגה הקנאית / הלקוח המעצבן – היה פונה אלי אם הייתי במקומו? מה האדם שמולי באמת מבקש ממני?

שימו לב לנקודה הזו – לפעמים יש פער בין מה שאנשים מצהירים במילים שהם רוצים לבין מה שהם משדרים בהתנהגות .

למשל, אם בפגישה על פרויקט המנהלת שלי טעונה וכועסת עליי למרות שעשיתי את העבודה כמו שצריך – אולי זה בכלל לא קשור אליי?

פתרון לכך יוכל להיות - לשים לב להתנהגות הלא סבלנית שלה כלפיי ולהציע למשל לדחות את הפגישה לזמן בו היא תהיה פנויה יותר.

נסו לפעול מתוך מענה לצורך של האדם שמולכם ולא מתוך רצון לקבל ממנו משהו – וכבר קידמתם את עצמכם בעבודה.

אדם שמרגיש שקיבל מענה לצורך שלו – הוא אדם שיהיה לצידכם בפעם הבאה שאתם תצטרכו משהו ממנו.

 

5. להתנהג את זה, לא לדבר את זה

אין מה לעשות, בסוף, בארגונים הדברים משתנים רק מתוך מעשים.

אם אתם מרגישים לא מוערכים – בחנו איזה ערך אתם מביאים לשולחן ודאגו שזה ייראה. הביאו את עצמכם לידי ביטוי באיזה אופן שמתאים לכם (מייל, ישיבה, שיחת מסדרון, פגישה או מצגת) – אבל האחריות להשמיע את קולכם היא שלכם.

כי אם לא יראו מה עשיתי – כיצד אקבל הכרה?

היום יותר מתמיד – מי שמצליחים לייצר לעצמם מרווח פעולה בארגון ולא מרגישים חנוקים מכובד הגזירות – הם לרוב האנשים שאת פועלם ניתן לראות.

לא תמיד זה בשליטתנו, זה ברור. אבל אם אתם מרגישים קושי לנהל את העומס, חוסר הכרה בעבודתם, לחץ ושחיקה – דעו זאת:

יש דרך אחרת, ולמרות המציאות המורכבת (אותה אי אפשר לשנות), זה לא חייב להיות ככה.

 

הכותבת היא פסיכולוגית תעסוקתית מומחית

בטל שלח
    לכל התגובות
    x