שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

היעד של בנק ישראל: שחרור הסגר הגורף בטווח הזמן המיידי

נגיד בנק ישראל הקים צוות לגיבוש מדיניות יציאה ממשבר הקורונה. המתווה צפוי לכלול חזרה לפעילות גם במסעדות וקניונים תחת מגבלות. במשרד הבריאות מדברים על שינוי השיח מסגר כולל לנקודתי, גם על פי אזור. בבני ברק עומד מספר הנדבקים על פי שבעה ביחס ליתר הערים

אדריאן פילוט 07:0902.04.20

מה תהיה אסטרטגיית היציאה מהסגר הכמעט מוחלט שהוטל על אזרחי ישראל? השאלה הזו הופכת למרכזית בדיון על ניהול משבר הקורונה, בימים האחרונים בכלל, ובפרט ככל שמתקרב חג הפסח, שסומן מראש כמועד שאחריו יהיה ניסיון להחזיר את המשק לשגרה בהיקפים כאלה או אחרים.

 

 

 

מעבר לצורך הממשי להחזיר חלקים מהמשק לפעילות, ישנו גם אלמנט הוודאות, שהצורך בו בולט, והוא בא לידי ביטוי בקריאות הולכות וגוברות מקרב המגזר העסקי ושהובאו בהרחבה גם ב"כלכליסט" בשבוע החולף. זאת אחרי שגורמים במגזר העסקי האשימו את הממשלה שהעיכוב - בן 10 ימים - בהצגת תוכנית חילוץ כלכלית יצר חוסר ודאות שהגדיל את מספר העובדים שיצאו לחל״ת. ההערכות של אותם גורמים היו שמדובר בכ־10% מהשוהים בחל״ת, היקף של עשרות אלפי עובדים. מקבלי ההחלטות, הן בצמרת הכלכלית והן במשרד הבריאות מבינים שהפעם לא יוכלו להתמהמה.

 

 

 

אחד הראשונים להרים את הכפפה גם במקרה הזה, הוא נגיד בנק ישראל אמיר ירון, שהקים צוות ייעודי בבנק לגיבוש תוכנית. בשיחות סגורות הסביר ירון לעמיתיו כי הוא מבקש למנוע מצב שבו "שיטחנו את עקומת ההידבקות" אבל איש לא הגה תוכנית פעולה ליום שאחרי. הנגיד קבע לצוות כמה כללים מנחים ובראשם: לבחון כיצד פעלו במדינות שהצליחו להשיב את המשק לפעולה לרבות הונג קונג, טאייואן ודרום קוריאה. במדינות אלה, אחרי כמה שבועות של סגר מלא, המשק נפתח בהדרגה וזה הכיוון שירון מתכוון להדגיש מעתה ואילך: הפסקת הסגר ההרמטי בטווח הזמן הכמעט מיידי. לתפיסתו, יש לפתוח בהדרגה מסעדות, חנויות ואף קניונים כמו במדינות האסייתיות - בשעות מוגבלות, תוך שמירה על מרחק, שימוש במסכות ואכיפה מוגברת. המוטו הוא חוזרים לשגרה, משחררים בחכמה, ומתחילים להניע מחדש מנועים שדוממו.

 

הנחת העבודה של ירון היא שלא יהיה חיסון לנגיף הקורונה לפחות עד דצמבר, ולכן חובה למצוא פתרונות לחזרה לפעילות כלכלית. בטווח הבינוני — שנה עד שנה וחצי קדימה - הנחה ירון את הצוות להתייחס באופן שונה לשנת 2020 לעומת שנת 2021. על פי הנחת היסוד של הנגיד מדובר בשנים הפוכות זו מזו. שנת 2020 היא שנה של נתינה, הכלה ומיתון כאשר לפי הנגיד הגירעון יגיע בסופו של דבר לכ־10% תמ"ג; שנת 2021 היא שנה של קבלה וחזרה לצמיחה. שנת 2020 חייבה שינוי דיסקט וסיוע למגזר העסקי; ב־2021 תהיה שנה של צמצום פיסקאלי, זאת בהנחה שגם העולם לרבות ארה"ב ואירופה מתאוששות במעט.

 

 

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל צילום: עמית שעל

 

הקטנת הגרעון ביחס לתוצר מצריכה תנועת מלקחיים: ירידה בהוצאה אך גם עלייה בצמיחה. איך זה יעשה? ירון שוחח עם ראשי הצוות על הצורך ב"לכידות חברתית" ו"ערבת הדדית" תוך הבנה שאנו ב"תקופה מיוחדת". הנגיד סבור כי אחת הדרכים היא שגם הסקטור הציבורי צריך להיכנס מתחת לאלונקה לטובת הבראת הסקטור הפרטי. ייתכן שזו הסיבה שהוא ביקש לפגוש בהקדם את ארנון בר דוד יו''ר ההסתדרות.

 

בנק ישראל מגיב במהירות ובעוצמה

 

כבר בראשית המשבר היה ירון אחד השחקנים הראשונים להגיב למתרחש, ובעוצמה. ירון הורה אז על רכישת אג"ח ממשלתיות בהיקפים חסרי תקדים, התערב בשוק המט"ח כדי לספק נזילות באמצעות קרן בהיקף של 15 מיליארד דולר, ואותת שלא יחסוך בצעדים כדי למזער את נזקי המשבר. יותר מכך, ירון היה אחד הכוחות החזקים שדחפו את משרד האוצר לגבש תוכנית סיוע רחבת היקף, תוך שהסביר פעם אחר פעם שהפתרון העיקרי למשבר הוא פיסקאלי. כפי שנחשף ב"כלכליסט", הוויכוחים הגיעו לטונים צורמים כשבכירים בבנק ישראל הטיחו בפקידי האוצר ש"אינם עושים מספיק, ולא מבינים את גודל האירוע", בעוד באוצר מכנים את ירון: ״רשלן, שרוצה לסייע לפאבים ומסעדות".

 

 

 

גם ההחלטה האחרונה של הנגיד בנוגע להפחתת יחס הלימות ההון של הבנקים - שמתירה שמירת פחות רזרבות כנגד הלוואות שניתנו - פועלת לכיוונים המדוברים ונועדה לסייע לעסקים להשתקם. בניגוד למצב מלחמה, למשל, במשבר הנוכחי אין נזק לרכוש או מבנים ולכן אין אובדן של הון פיזי. האתגר מתמצה בהנעת המשק מחדש. לצורך כך מבקש ירון למנוע מחנק אשראי. מנגד, הוא מבקש להרחיק את האש מהמערכת הבנקאית. פחות הלימות הון לצד איסור על חלוקת דיבידנד וקנייה מחדש (BUYBACKS) של אג"ח ומניות, כמו גם מתן אשראי מתחשב תוך שמירה על מגבלות חיתום.

 

משרד הבריאות מתכנן סגר מחזורי

 

בימים האחרונים החל גם משרד הבריאות לדבר על אסטרטגיית יציאה. במסיבת עיתונאים שלשום ענתה פרופ׳ סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות לשאלת "כלכליסט" בנושא והבהירה כי העתיד ייראה מאוד שונה ממה שאנו חושבים. ראשית, לא תהיה חזרה לשגרה שהכרנו ואף רחוק מזה. המציאות החדשה תהיה מחזורית - הפסקה של הסגר, התקהלויות מרוסנות, עלייה בהדבקה, ואז חזרה לסגר — וחוזר חלילה.

 

 

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות צילום: צילום מסך

 

כלומר הטרמינולוגיה תשתנה מ״סגר אחד ויחיד", ל"סגר נוכחי", כי על פי משרד הבריאות יהיו עוד הרבה סגרים. כמה? תלוי בקצב ההדבקה. ככל שקצב ההדבקה יעלה ויאיים על יכולות ההכלה של מערכת הבריאות, בדגש על מערך ההנשמה - הסגר יתרחב ויתהדק. במקביל מסבירה סדצקי, יהיו אזורים וקבוצות שיישארו בסגר או שיחזרו לשגרה בקצב אחר. הכוונה ברורה: התייחסות לחברה החרדית בה ממשיכים לגדול אחוזי ההדבקה ביחס לאוכלוסייה הכללית. לפי נתונים שפרסם שלשום משרד הבריאות, על היקף הנדבקים בערים הגדולות, מספר הנדבקים לנפש בבני ברק עמד על 2.87 ל־1000 איש - פי 7 לעומת הממוצע ביתר הערים. כאשר בוחנים גם ערים קטנות התמונה לא שונה בהרבה. במקום הראשון במדינה ניצב הישוב החרדי קריית טלזסטון בדרך לירושלים עם 5.4 נדבקים ל־1000 איש כשגם הישוב החרדי־לאומי אפרת עם שיעור הדבקה של 4.6 ל־1000 איש.

 

הקבוצה השנייה שצפויה להישאר בהסגר לתקופה ממושכת יותר הם הקשישים - הקבוצה הפגיעה ביותר לנגיף. לפי המודל של מכון גרטנר המשמש בסיס לעבודת משרד הבריאות, מסך כלל המתים מקורונה שליש יהיו מעל גיל 80, כשליש נוסף בני 70־79 ורבע מהם בני 60־69.

 

המחדלים הפכו לעיכובים

 

מי שעלולים לעכב חזרה לשגרה, ואולי אף אחראים במידה מסויימת לסגר הכמעט הרמטי שהוטל על המשק הישראלי, הם המחדלים שנחשפו בשבועות האחרונים בדבר ההיערכות הממשלתית להתפשטות מגפה והתארגנות מערכת הבריאות.

 

 

 

ראשית, הבדיקות. למרות ההבטחות והתוכניות מספר הבדיקות רחוק מאוד מלספק שכן עדיין יש מחסור חמור במטושים, שמגבילים את יכולות הביצוע על אף שהקיבולת של המעבדות גדלה בכמה עשרות מונים מאז התפרצות המגפה. המטושים הכרחיים בנטילת הדגימות ולכן בלעדיהם - אין בדיקות. במערכת הבריאות מדווחים על מספר בדיקות נמוך גם עקב קבלת מעט דגימות ממד״א, הגוף שאחראי על נטילת הדגימות, בטענה שיכולת הפיענוח שלהם עומדת על פי עשרה יותר. המחסור הקודם בערכות, השלב השני של

הבדיקה, נפתר לפי שעה. לפי מספרים עדכניים של משרד הבריאות, עד מחצית מרץ נערכו כ־600 בדיקות ליום; רק ב־15 במרץ המספר עלה ל־1000 בדיקות ליום; כאשר רק בשבוע האחרון המספר הגיע ליותר מ־5,000 בדיקות ליום, ורק אתמול חצה את ה־7,000 בדיקות ליום, כאשר לפי ראש הממשלה, המספר היה צריך לעמוד כבר על 10,000 בדיקות ליום. בראיון מיוחד שהעניקה מנכ"לית מאוחדת סיגל רגב רוזנברג ל"כלכליסט", היא הסבירה שרק ביצוע של 30 אלף בדיקות ביום יאפשר למפות את מוקדי ההדבקה וההתפשטות העיקריים ולהתארגן לשגרה.

 

המחדל השני, קשור למספר מכונות ההנשמה. בישראל שיעורי תמותה נמוכים יחסית (0.4%) - והסכנה היא הצפה של מיטות האשפוז ושל מערך ההנשמה. נכון להיום יש בישראל פחות מ־3,000 מכונות הנשמה פנויות לחולי קורונה, והעקומה שבאמת מטרידה את משרד הבריאות היא עקומת החולים הקשים והמונשמים. לפי נתוני משרד הבריאות, שיעור המונשמים מכלל החולים עומד על 1.4%, שיעור שנותר די קבוע בשבועות האחרונים, והוא ונמוך משמעותית מהממוצע בעולם. אם השיעור הזה ישאר קבוע, מערכת הבריאות תגיע לשיא הקיבולת כאשר יהיו בישראל 214 אלף חולים. כעת מספרם הוא כ־5,600. ככל שיגיעו יותר מכונות הנשמה, הקיבולת תגדל ותאפשר למערכת הבריאות לאפשר חזרה לשגרה ארוכה יותר לפני הכרזת הסגר הבא.

 

x