מקום לטעויות ויעדים ריאליים - כך תתמודדו עם לחץ בעבודה
לחץ בעבודה פוגע במוטיבציה, בביצועים ובתפוקות, מביא להיעדרויות ומכניס את העובד למסלול שעלול להסתיים בהתפטרות או פיטורים. כך ניתן להפחית לחצים - מדריך
- הישראלים ישנים פחות מהממוצע בעולם - וזה פוגע להם בקריירה
- יש גבול: הדברים שאתם לא חייבים לבוס שלכם
- שחוקים, הדור הבא: איך הפכה שחיקה בעבודה למגיפה של הצעירים
עומס בעבודה, אחד מהגורמים ללחץ צילום: שאטרסטוק
כמה זה "יותר מדי לחץ"?
לחץ אינו בהכרח רע. מעט לחץ משאיר אותנו דרוכים, ממוקדים, אנרגטיים, נמנעים מטעויות ומסוגלים לעמוד באתגרים חדשים במקום העבודה. אבל, בעולם הקדחתני של ימינו, מקום העבודה נראה לעתים קרובות מדי כמו רכבת הרים רגשית. שעות ארוכות, לוחות זמנים צפופים, ודרישות הולכות וגוברות, גורמים ליותר ויותר לחץ. וכאשר הלחץ גובר על היכולת שלנו להתמודד, הוא מתחיל לגרום נזקים לנפש ולגוף, כמו גם לשביעות הרצון בעבודה.
הנתונים מעידים על מגמת עליה בלחץ ביחס לעבר. 80% מהנשאלים בסקר דירגו את הלחץ שלהם ברמה 7 בסולם של 1-10, ומחציתם אמרו שהם זקוקים לעזרה על-מנת להתמודד איתו.
איך מורידים לחץ? הנה 8 טיפים לעובדים ולמעסיקים
1. הורדת עומסי עבודה - אם עובדים לא מסוגלים לסיים את המשימות שלהם או לעמוד בלוחות זמנים, והם נדרשים כל הזמן לבצע כמה דברים במקביל, הרי שהם בלחץ מתמיד. כשפועלים תחת עומס קבוע וכבד, נכנס לפעולה מנגנון ביולוגי הפוגע בפרודוקטיביות, גורם לתחושת עייפות, ומגביר סיכון למחלות ואפילו לתאונות. מערכת נוכחות ארגונית יכולה לסייע לזהות היכן יש עומסי עבודה בלתי סבירים. כך ניתן לאתר בקלות את אלה שמבצעים כמות חריגה של שעות נוספות, וללא פרופורציה לשאר חברי הצוות שלהם, בין אם מדובר בפועל על פס הייצור או מנהל בכיר.
במקביל, חייבים לבצע הצלבת נתונים עם המספרים שמראים, או לא, האם יש מגמת עליה בכמות האיחורים וההיעדרויות הבלתי מתוכננות. שם מסתתרות הנקודות הבעייתיות.
בנקודה זו, מעסיקים צריכים להגביל את כמות השעות הנוספות, לחלק באופן נכון יותר את עומסי העבודה בין העובדים, והם והעובדים צריכים לוודא באופן שוטף שאף אחד אינו חורג מהמכסות שנקבעו.
2. הפגנת גמישות – יותר ויותר עובדים מחפשים לעבוד תחת הסכמי עבודה גמישים, כאלה המאפשרים להם יותר איזון בין עבודה לפנאי ושליטה על החיים המקצועיים והאישיים שלהם: מתי, איפה וכיצד הם עובדים. אבל פעמים רבות די במדיניות נוכחות המאפשרת להם גמישות בעת הצורך, כמו למשל לצאת בזמן בכדי לאסוף ילדים מבית הספר, או לעבוד מדי פעם מהבית.
3. הצבת יעדים ברורים וריאליים – עובדים חשים לחץ כאשר לא ברור להם מה מצופה מהם במסגרת תפקידם, או במסגרת היעדים שנקבעו להם. חשוב מלכתחילה ששני הצדדים במשוואה - מעסיקים ועובדים - יציבו יעדים ברורים וריאליים. מגמה של ירידה בביצועים (שתירשם במערכת להערכת עובדים) יכולה להעיד על קושי כלשהו. שני הצדדים חייבים לזכור לערוך מעקב רציף אחרי ההתקדמות והעמידה ביעדים והמעסיקים חייבים לאפשר לעובדים להזין למערכת אירועים ובעיות שמעכבים התקדמות, ולתת להם משוב תכוף והכוונה כיצד ניתן להתמודד עם האתגרים בהם הם נתקלים.
4. להשאיר מקום לטעויות - כולנו טועים. לטעות זה אנושי ויתרה מכך, זהו חלק בלתי נמנע בתהליך של למידה והתפתחות. איינשטיין אמר: "אדם שלא טעה מימיו, לא ניסה מעולם משהו חדש". יש טעויות יומיומיות קטנות ויש טעויות בעלות השלכות מהותיות. לא בטוח שצריך לתת הרבה הזדמנויות נוספות למי שלא לומד מטעויות. אבל אם עובדים חוששים שלטעויות שלהם יהיו השלכות חמורות על המשך עבודתם בחברה, הם לא יעזו לקחת סיכונים, לפרוס כנפיים, ללמוד ולהתפתח. פחד ולחץ כזה מובילים לשיתוק ולשחיקה.
5. הוקרה לעובדים - סקר שערך לאחרונה אתר חיפוש המשרות CareerBuilder מעלה כי 50% מהעובדים יישארו בעבודתם אם הארגון יכיר במאמץ שהם עושים ויוקיר אותם על תרומתם. אותו סקר הצביע גם כי 40% מהעובדים לא ינסו לעשות מעבר למסגרת התפקיד שלהם, אם לא ירגישו שהם מקבלים הכרה משמעותית. מסקנה: אסור לזלזל בחשיבות תמריצים והוקרה, במיוחד כשעובדים עושים מאמץ מיוחד.
תמר בראל צילום: סינריון
6. פתרון מהיר של קונפליקטים – אי אפשר להימנע מקונפליקטים במקום העבודה. יש להם סיבות רבות, בין אם מדובר בחילוקי דעות מקצועיים, הבדלים אישיותיים, סכסוכי שכר, תחושת חוסר הערכה ועוד. התעלמות מקונפליקט לא תגרום לו להיעלם, אלא רק להחריף. יש להתייחס לנושא באופן קונסטרוקטיבי, מבלי להיכנס לפסים אישיים ומבלי לנקוט מדיניות ענישה שרק מובילה ללחץ נוסף. יחסים עכורים בין מנהלים לעובדים, או בין עמיתים לעבודה, גורמים לאווירה שאף אחד לא רוצה להימצא בה כל כך הרבה שעות ביום, ומביאים לשחיקה מואצת ולחץ לא רצוי. אפשר אמנם להיפטר מהטראבל-מייקרס, או לקבוע כללי התנהגות וגבולות ברורים שירסנו התנהגות שלילית, ובמקביל לחתור לשנות את התרבות הארגונית.
7. לא ׳להידבק׳ לכיסא – התפישה ש"הישיבה היא העישון החדש" חלחלה לאחר שדר' ג׳יימס לוין אמר “We are sitting ourselves to death. Sitting is more dangerous than smoking and kills more people than HIV”.
עובדים חייבים לקחת הפסקות, לצאת לסיבוב קצר בחוץ, גם אם זה מכסה רק חלקית את מספר הצעדים שצריך לעשות ביום, או לעסוק בסוג כלשהו של פעילות גופנית כגון שיעור יוגה, גם בזמן העבודה. המעסיקים חייבים להפגין הבנה בנושא ואף לעודד אותו.
8. השתתפות בתוכניות בריאות ורווחה – במקומות עבודה רבים מופעלות כיום תוכניות לקידום הבריאות ורווחת העובד. מומלץ לקחת בהן חלק, אם כי יעילותן אינה חד משמעית. בעוד ש-56% מהמעסיקים חושבים שהתוכניות מאפשרות לעובדים להם לחיות חיים בריאים יותר, רק 23% מהעובדים סבורים כך (עפ"י מחקר של Willis Towers Watson).
מרגישים לחוצים? צאו להפסקה, קבעו לעצמכם לפחות יום בשבוע בו יוצאים מוקדם יותר מהעבודה. הקדישו לעצמכם זמן לאחר שעות העבודה להתאוורר: צאו לריצה, קבעו זמן איכות עם משפחה, או חברים ואל תוותרו על חופשות. שחררו קצת. זה יכול לעזור לצאת מהלחץ.
הכותבת היא מנהלת תחום Talent Management בסינריון, המתמחה במתן פתרונות תוכנה מתקדמים לניהול ההון האנושי בארגון. www.synrion.co.il
