בחנו את עצמכם: האם מקום העבודה שלכם מועד לטעויות?

טעויות אנוש הן המגיפה השקטה של עידן העבודה מודרני. אל מול גורמי לחץ, עומס, הספק, תפוקה, ריבוי משימות בחיים היומיומיים שלנו, הופך התפקוד האנושי לפגיע ולמועד לכשלים; אל מול טכנולוגיה מתקדמת – המסייעת, אך גם תורמת לכשעצמה לגורמי מורכבות חדשים, אל מול דרישות ללמידה והסתגלות מהירות לשינויים, אל מול תפקוד בריבוי הסחות, הופכת מערכת עיבוד המידע האנושית לשברירית.

טעויות אנוש גובות מחיר כבד. בהיבטים מספריים ניתן לציין: כ-60 מקרי מוות בשנה בממוצע בתאונות עבודה; כ-70,000 תאונות עבודה בשנה – כאשר העלות שלהן למשק הישראלי הוא של מיליארדים רבים; אומדן לכ-2,000 מקרי מוות בשנה בגלל טעויות במרחב הרפואי – טעויות במתן תרופות, שגיאות באבחון, בניתוחים, בפענוח בדיקות ועוד. 300 הרוגים בממצוע בשנה בתאונות דרכים – גם הן ביטוי למחיר של טעויות אנוש; מעבר לפגיעה בגוף ונפש – יש גם להן משמעות כלכלית כבדה למשק הישראלי.

ד"ר אירן דיאמנט

נתונים אלו הם מדגם של היקף רחב של נתונים דומים שאנחנו מוצאים בסקטורים תעסוקתיים שונים – במערכת הבנקאית, בחברות הייטק, בחברות השקעות, במעבדות ועוד. טעויות בהזנת נתונים, שגיאות באומדנים, פענוחים שגויים, מעבר לנזקים כלכליים, מייצרים כשלים כאלו גם פגיעה קשה במוניטין הארגון, ברווחיות, ביעילות ובחוסן ארגוניים וגם במורל הארגוני: ארגון עם כשלים הוא ארגון דרוך, חרד, לא יציב, 'מכבה שריפות'.

על רקע היקף וחשיבות הנתונים המוצגים, מפתיע לגלות עד כמה ארגונים לא מקיימים תהליכי למידה ממשיים מכשלים. "עבר לא מנבא עתיד", "אם לא עושים לא טועים", "אין אפשרות לדעת באמת מה קרה" הם משפטים ששומעים בארגונים לא לומדים. עצלנות ארגונית, העדר משאבי זמן וכסף לתהליכי למידה, תרבות של חקירה וחיפוש אשמים במקום תהליך של חקר שורשים והפקת לקחים, סיבות אלה ואחרות גורמות לארגונים להפסיד הזדמנות משמעותית חשובה לפיתוח גישה מניעתית, ללמידה ולחיזוק החוסן הארגוני.

כשאירגונים אינם מודעים לטעויות הם אינם יכולים ללמוד מהן צילום: shutterstock

מעבר לחשיבות רבה לפיתוח נהלים, תקנות, טכנולוגיה – כהיבטים ארגוניים – יש חשיבות מרכזית להבנה עמוקה של מרכיב הגורם האנושי בכשלים. הבנה של הפסיכולוגיה של הטעות, של הקונטקסט הפסיכולוגי ושל גורמי השורש של התרחשות הטעות היא זאת שתסייע לארגון לפתח גישה מניעתית ולהפחית כשלים עתידיים.

כיצד אתם יכולים להבין את הפסיכולוגיה של הטעות בארגונים שלכם? אחד הצעדים הראשונים, הוא איסוף ותיעוד שיטתיים של התרחשות טעויות אנוש וכשלים בארגון. איסוף שיטתי זה מאפשר לזהות מגמות, מכנה משותף בין אירועים. באופן מיוחד, גילו מחקרים, יש חשיבות ללמידה של אירועי 'כמעט כשל' או 'כמעט ונפגע'; נמצא כי במקרים רבים, מגמות של התרחשות 'כמעט כשל' תנבאנה אירועי כשל מאז'וריים. אירועי 'כמעט' כאלו המתרחשים בארגון, ללא תיעוד וללא למידה מהם – הם כמו עצים נופלים ביער שומם...לא שומעים, לא יודעים. למידה שיטתית, לעומת זאת, תוכל לכוון לזיהוי גורמים של חוויית עומס, לחץ, שחיקה, עמימות הגדרות תפקיד, שימוש בסכימות מקובעות בתהליכי קבלת החלטות, מורכבות והסחות בסביבת עבודה ועוד. איפיונים כאלו ואחרים נמצאו כגורמים תורמים להתפתחות 'מועדות לטעויות' בארגון.

בחן את עצמך- האם הארגון שלכם מועד לטעויות?

האם בארגון שלך:

1. 'מכבים שריפות', מתמודדים עם רק תוצאות מיידיות של אירוע חריג או טעות וממשיכים לאה?

2. נמנעים מלדווח על אירועים חריגים או טעויות?

3. עובדים בתנאי לחץ, עומס, הספק?

4. מעדיפים לקדם עמידה בזמנים ותפוקה על פני בקרת איכות?

5. עובדים בסביבת עבודה עם הסחות רבות?

6. ממורמרים על תנאי עבודה, חווים חוסר סיפוק וחוסר מוטיבציה?

7. משנים לעיתים קרובות נהלים ושיטות עבודה?

8. חסרה תקשורת ארגונית בין הדרגים השונים?

אם עניתם 'כן' על יותר מחמש תשובות, יש סבירות גדולה שהארגון שלכם מועד לכשלים ולטעויות וכן לכך שהארגון אינו ארגון לומד.