• תפריט
Dun
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

בנק ישראל יעלה כנראה את הריבית בתחילת 2019, אך קצב העלאות הריבית יהיה מאד מתון

שיעור האבטלה בשפל, הביקוש לעובדים ברמת שיא, הכלכלה צומחת בקצב מרשים, סנטימט הצרכנים והעסקים ברמת שיא - אז מדוע הריבית טרם עלתה?

מודי שפריר 11:1108.11.18

מוגש מטעם DUN'S 100

 

שיעור האבטלה בשפל, הביקוש לעובדים ברמת שיא, הכלכלה צומחת בקצב מרשים, סנטימט הצרכנים והעסקים ברמת שיא - אז מדוע הריבית טרם עלתה?משום שלבנק ישראל יש יעד מרכזי אחד (המוגדר על ידי משרד האוצר ועוד נחזור לכך בהמשך..) והוא "אינפלציה בתחום היעד" וחרף העובדה כי האינפלציה אכן עלתה בשנה האחרונה, הרי שאליבא דבנק ישראל - האינפלציה עדיין לא "התבססה ביעד".

 

לפני שנבחן מה הוביל לעליית המחירים בישראל בשנה האחרונה ולפני שננסה לחזות את הקצב הצפוי של עליות המחירים (האינפלציה) ומכאן גם את עתיד ריבית בנק ישראל, נבחן תחילה את תמונת המצב בעולם ואת יעדי שני הבנקים המרכזיים הגדולים – מחד הפד בארה"ב אשר נמצא כידוע בעיצומו של תהליך העלאת הריבית (תהליך שצבר תאוצה לקראת סוף 2016 מאז עלתה הריבית 7 פעמים) אשר יימשך ככל הנראה עד שהריבית תגיע לרמתה ה"ניטראלית" - כ-3% עפ"י חציון הערכות חברי הפד, ומאידך - הבנק המרכזי האירופאי (ECB), אשר שומר עדיין על ריבית פיקדונות שלילית של מינוס 0.4. יתרה מכך, יו"ר ה- ECB , מריו דראגי, התחייב לאחרונה כי הריבית תיוותר ללא שינוי "לפחות עד סתיו 2019" והשווקים מתמחרים כי ריבית הפיקדונות תחזור לרמה אפסית רק באוגוסט 2020.

 

מדוע המדיניות המוניטארית בארה"ב ובאירופה כה שונה וכיצד ישראל נכנסת למשוואה? פרט לעובדה שמצבה הכלכלי של ארה"ב בעת הנוכחית טוב ממצב הכלכלה האירופאית, הסיבה המרכזיתלהבדלי המדיניות נעוצה ביעדים שהציבו הממשלות לבנקים מרכזיים – בעוד שיעד הפד בארה"ב מוגדר כשמירה על תעסוקה מלאה ואינפלציה ביעד (מנדט כפול), היעד המרכזי של הבנק האירופאי הנו שמירה על יציבות מחירים (כלומר - אינפלציה ביעד), כך שחרף העובדה ששיעור האבטלה באירופה ירד לאחרונה לרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2018 וחרף העובדה שהכלכלה האירופאית צומחת בקצב נאה, הבנק המרכזי ממשיך לשמור על מדיניות מוניטארית מאד מאד מרחיבה (הריבית על הפיקדונות שוהה ברמה שלילית מאז יוני 2014...).

 

מצלצל מוכר? בדומה לעמיתו האירופאי, גם לבנק ישראל יעד מרכזי אחד והוא - שמירה על יציבות מחירים (אינפלציה ביעד). לפיכך, בנק ישראל פועל בדומה מאד לעמיתו האירופאי - שומר על מדיניות מוניטארית מאד מאד מרחיבה . מכאן גם ניתן להסיק שכל עוד האינפלציה לא תעלה בשיעור חד יחסית, גם כאשר הריבית בישראל תתחיל לעלות (ככל הנראה ברבעון הראשון של שנת 2019), קצב העלאת הריבית יהיה מתון מאד – בנק ישראל הבהיר בפרוטוקול הריבית האחרון כי כלל חברי הוועדה המוניטארית "הסכימו שכשהריבית תתחיל לעלות, ההעלאות יתבצעו באופן הדרגתי וזהיר".

 

מודי שפריר מודי שפריר צילום: דן אנד ברדסטריט

 

מדוע איננו צופים עלייה חדה באינפלציה בישראל ולפיכך מסכימים גם עם תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל כי הריבית תעמוד על 0.5% בסוף 2019? כיום, חרף עליית השכר הממוצע, הרי שהדי המחאה החברתית, עירנות הצרכנים והתקשורת ליוקר המחייה (עדיין יקר פה מאד...), העלייה הניכרת ברכישות online וכניסתה הצפויה של אמזון לישראל,ימנעו ככל הנראה, עלייה חדה באינפלציה בשנים הקרובות. בנוסף, חשוב לציין כי מדד המחירים לצרכן עלה אמנם בשנה האחרונה ב- %1.20, אך תרמו לכך בעיקר הזינוק במחירי הפירות והירקות (עקב בעיות היצע שנבעו ממזג האוויר בשנה האחרונה), שהוסיף לבדולמדד כ- 0.20% והזינוק במחירי הנפט וכיוצא מכך במחירי הדלקים בישראל שהוסיף למדד עוד כ-0.30% (ניתן בהחלט להניח כי קצב עליית מחירי מוצרים אלו יתמתן בשנה הקרובה), כך שגם בנק ישראל הבהיר בהחלטת הריבית האחרונה כי האינפלציה אמנם עלתה, אך ליבת האינפלציה בנטרול עליית מחירי האנרגיה, מחירי הפירות והירקות והחלטות הממשלה עלתה בשנה האחרונה ב-0.8 אחוז בלבד.

 

ומה לגביסביבת הריבית הגלובאלית הצפויה בשנים הקרובות?נכון לעתה השווקים בארה"ב מתמחרים מצב בו הריבית תתחיל לרדת החל משנת 2020 וקצב העלאות הריבית באירופה יהיה מתון מאד (כאמור רק החל מסתיו 2019). האם בסביבה כזאת בנק ישראל באמת יצליח להחזיר את הריבית לרמה נורמלית מבלי לגרום להתחזקות משמעותית בשער השקל (שבתורה תמתן את האינפלציה) - כנראה שלא...

 

ונקודה לסיום - זוכרים את יעד הבנק המרכזי של ישראל - עליית מחירים של כ-2%  בשנה (ובמדויק יותר בין 1% ל- 3%)? זוכרים מי מגדיר לבנק ישראל את היעד? נכון - משרד האוצר. אותו משרד שבראשות לפיד וכחלון דווקא לוחם במלוא עוזו (ובמידה רבה של צדק) ביוקר המחייה בישראל... אולי ראוי שבמקום להמשיך לאחוז את החבל בשני קצותיו - ישקול משרד האוצר (בהתייעצות עם בנק ישראל) לשנות מעט את יעד בנק ישראל ל"יעד כפול" (בדומה לארה"ב) או לכל הפחות ליעד מוגדר הבוחן את ליבת האינפלציה ולא רק את המדד עצמו (המושפע מאד מגורמי היצע זמניים כמו מחירי דלקים, פירות וירקות, שכלל לא מושפעים מהחלטות הריבית של הבנק המרכזי).

מודי שפריר הוא אסטרטג ראשי בנק מזרחי-טפחות

בטל שלח
    לכל התגובות