• תפריט
מחפשי עבודה

מרכז טאוב: היתרון בשכר בהייטק בישראל כפול מהממוצע במערב

הקיטוב הנוסק בישראל בין כלכלת ההייטק ובין שאר המשק לא משקף מגמה עולמית. דו"ח חדש של מרכז טאוב מראה כי המשקל העצום של ההייטק ביצוא הישראלי, ופערי השכר האדירים שהוא יוצר, גבוהים בהרבה מאלה במדינות ה־OECD

שחר אילן 06:5729.05.18

השכר בענפי ההייטק גבוה פי 2.5 מהשכר ביתר המגזר העסקי ‑ כך עולה מספר "תמונת מצב המדינה 2018" שמפרסם היום (ג') מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. הנתונים בספר משקפים היטב את דמות המשק הישראלי היום, שנראה כשתי כלכלות נפרדות עם קיטוב חריף ביניהן. אבל הם משקפים דבר נוסף: עוצמת הקיטוב הזה חריגה ביחס לעולם.

 

מהדו"ח שערך מנכ"ל מרכז טאוב, הכלכלן פרופ' אבי וייס, עולה שפערי השכר ההמוצעים בין ההייטק לשאר ענפי המשק עומדים במדינות ה־OECD על 64%, פחות מחצי מאשר בישראל.

 

 

 

אחת הסיבות לפער הגדול בישראל היא שהמועסקים בהייטק מהווים 56% מהעובדים בענפים המייצאים ‑ יותר מכפול מהממוצע ב־OECD, שעומד על 26%. ענפים שמייצאים חלק ניכר מתוצרתם מתאפיינים בשכר ובפריון גבוהים. זאת משום שהחברות המתחרות בשוק הבינלאומי חשופות לתחרות העזה בשוק הגלובלי. אפשר היה לקוות שהשכר הגבוה בהייטק יגרור אחריו את כל המשק הישראלי. אבל כיוון שעבודה בהייטק דורשת רמה גבוהה של הכשרה ייחודית, עריקה אליו אינה אופציה לרוב העובדים במשק שנשארים הרחק מאחור.

 

המצב של שתי כלכלות משפיע ישירות על הצמיחה ורמת החיים. התמ"ג בישראל גדל בקצב ממוצע של 3.3%, מהיר יותר מקצב ממוצע של 2.5% בארגון המדינות המפותחות. למרות זאת, התמ"ג לנפש גדל בקצב של 1.3% בלבד לעומת 1.9% בארגון. ההבדל נובע משעורי הילודה הגבוהים בישראל, אבל לא רק מהם.

בעיה נוספת שמאטה את הצמיחה: רוב המצטרפים לשוק העבודה הם מאוכלוסיות בעלות רמות השכלה וכושר השתכרות נמוכים יחסית, כלומר חרדים וערבים. מחקרים כבר הראו כמה מעט נשים חרדיות מועסקות בהייטק בניגוד למיתוס. השכר הנמוך לעובדים חדשים נטולי השכלה הטכנולוגית גורם לצמיחה איטית מאוד בענפי המסחר והשירותים, 0.5% לשנה בישראל לעומת 0.9% בארגון. אם רוצים בכל זאת נקודה אופטימית, השיפור בהשכלה בקרב הקבוצות האלו יכול להוות מקור צמיחה עתידי למשק.

 

משרד החינוך מוביל מדיניות ברורה של עידוד לימודים שיועילו להייטק הישראלי. מנתוני מרכז טאוב עולה בבירור שזה גם מצליח. בין 2013 ל־2016 עלה שיעור הזכאים לבגרות בחמש יחידות מתמטיקה מ־10.6% ל־13.8% מכלל הניגשים לבגרות. שיעור זה עדיין רחוק מרמה של 16% שנרשמה ב־2006. מתחילת העשור עלה שיעור תלמידי התיכון בחינוך המקצועי־טכנולוגי מ־33% ל־37%, מתוכם 43% בחינוך הערבי ו־36% בחינוך העברי.

 

שר החינוך נפתלי בנט. הכוונה להייטק מגיל בית הספר שר החינוך נפתלי בנט. הכוונה להייטק מגיל בית הספר צילום: יואב דודקביץ

 

מעניינת במיוחד הנטייה של נערות ערביות ללמוד בתיכון מקצועות מדעיים ברמה מוגברת בשיעור גבוה בהרבה מיהודיות. 68% מתלמידי המתמטיקה המורחבת בתיכונים הערביים הם נערות לעומת 45% בלבד בחינוך היהודי. כן מהוות הנערות 56% מהתלמידים הערבים למדעי המחשב, כפול מהנתון היהודי, 28%.

 

לכאורה, לימודים כאלה יכולים להוביל ללימודים גבוהים בטכנולוגיה, לעבודה בהייטק ולשכר גבוה. אלא שבמוסדות להשכלה גבוהה נשים ערביות עדין נוטות ללמוד מקצועות הנחשבים נשיים כמו חינוך ובריאות, למרות עודף המורות במגזר. במרכז טאוב מונים כמה סיבות אפשריות להתרחקות הנשים הערביות ממקצועות ההייטק, ובראשן היעדר מקומות עבודה מתאימים בישובים הערביים וחשש שלא יתקבלו לעבודה.

 

אם בתיכון המעבר למקצועות מוכווני הייטק מוכוון מלמעלה, בהשכלה הגבוהה אפשרה מהפכת המכללות חופש בחירה גדול בהרבה, והסטודנטים בחרו במקצועות מכניסים. חלקם של הסטודנטים למדעי הרוח צנח תוך 20 שנה מ־18.5% ל־8.9%, במקביל לעלייה של כ־50% בתחומי ההנדסה ומנהל העסקים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x