בכיר בתע"א: "בשנים האחרונות ביצענו בהודו עסקאות בכ-3 מיליארד דולר"
מנהל השיווק והמכירות בדסק הודו של התעשייה האווירית, שלום רביבו, אמר בוועידת הודו-ישראל כי "אנחנו צופים שהצמיחה תימשך"; תמי זיו, מנהלת דסק הודו במחלקה הכלכלית של משרד החוץ: "בתוך עשור זינק היקף הסחר בין המדינות ב-2000%"
"בשנים האחרונות ביצעה התעשייה האווירית (תע"א) עסקאות בהודו בשווי של כ-3 מיליארד דולר" - כך אמר שלום רביבו, מנהל השיווק והמכירות בדסק הודו של תע"א. לדבריו, "בשנים האחרונות אנו חשים בשינוי חיובי, כאשר השלטון החדש בהודו מעודד את שיתופי הפעולה בין המדינות. אנו צופים כי הצמיחה תימשך. בהתאם למדיניות של הממשל בהודו, 99% מהעסקאות נסגרות מול חברות מקומיות, כאשר אנו משמשים בעיקר כקבלני משנה שמבצעים את העבודה הנדרשת בפועל".
רביבו דיבר בוועידת הודו-ישראל לעסקים שנערכה אתמול ביוזמת פירמת עורכי הדין הגלובלית DLA PIPER, בשיתוף משרד עורכי הדין הישראלי APM ופירמת הייעוץIsrael PwC.
תמי זיו, מנהלת דסק הודו במחלקה הכלכלית של משרד החוץ, ציינה כי "בתוך עשור זינק היקף הסחר בין הודו לישראל ב-2000%; מ־200 מיליון דולר ב-1992, זינק המסחר ל-4.17 מיליארד דולר ב-2016".
אלן קמר, שותף מנהל בקרן OurCrowd Qure, המתמחה בהשקעות בתחום הרפואה הדיגיטלית, אמר כי "קרוב ל-150 מיליארד דולר מושקעים כיום בהודו בתחום הרפואה הדיגיטלית. מציאות זו מהווה כר פורה להשקעות מצד חברות ישראליות, אשר נחשבות למובילות בעולם בתחום זה. בסופו של דבר, אחת המטרות העיקריות מבחינתנו היא להנגיש את הרפואה לתושבי הודו, במחירים שווים לכל נפש".
מפעל של התעשייה האווירית
דורון דוידסון, מייסד הסטארט-אפ SecBI המפתח מערכת לניהול התראות בתחום הסייבר, אמר כי "הודו מעולם לא הייתה חלק מהאסטרטגיה שלנו, הגענו אליה די במקרה ובתוך שבוע ארגנו פגישות עם חמישה משקיעים מקומיים גדולים אשר גילו התעניינות עצומה בטכנולוגיות ישראליות. אין כל ספק שהודו בדרך להפוך לאחת ממניעות הטכנולוגיה המובילות בעולם".
עו"ד ג'רמי לוסטמן, נציגה של DLA PIPER בישראל, אמר: "ההזדמנויות שהשוק ההודי מציב בפני חברות ישראליות במגוון תחומים ולא רק הייטק, אלא גם רפואה, תשתיות וחקלאות הן יוצאות דופן בהיקפן. מעבר לכך, ההודים עצמם מוכנים היום להשקיע הרבה יותר בהטמעת טכנולוגיות משפרות-חיים. התפקיד שלנו הוא לסייע לצדדים בעלי תרבויות שונות ודרכים שונות לעשיית עסקים, להתגבר על הפערים הללו ולצלוח בעסקיהן".
רו"ח רובי סולימן, מנכ"ל חברת הייעוץ של PwC Israel, הוסיף כי "אנו רואים שהודו בהחלט נמצאת במיקוד של חברות מוטות ייצוא וכי 4% מהיצוא הישראלי מופנה לשוק הזה. בראייה ארוכת טווח, הכלכלה ההודית צפויה להפוך מהשביעית בגודלה בעולם לשלישית בגודלה, כך שניצול ההזדמנויות בשוק ההודי, בדגש על חברות טכנולוגיה ישראליות הוא רחוק מאוד ממיצוי ובעל פוטנציאל רב".
עו"ד בני גרוסמן, שותף וראש דסק הודו במשרד עמית פולק מטלון, הוסיף: "ה'קפיצה' של הודו מן המקום ה- 130 למקום ה-100 במדד "קלות עשיית עסקים" של הבנק העולמי שהתפרסם בשבוע שעבר הנה עדות ותוצאה של מספר רפורמות מהותיות פרי יוזמת הממשל הנוכחי בראשות ראש הממשלה מודי. רפורמות אלה כוללות את תוכנית "MAKE IN INDIA הבאה להעביר את הייצור של הרכש ההודי לתוך הודו ובכך לייצר מקומות עבודה בהודו, שיטת המס האחודה GST המחליפה עשרות של מיסים עקיפים ברמה הפדרלית והמקומית, טיפול בהון השחור ע"י החלפה מיידית של שטרות הכסף ותוכניות נוספות. נראה כי הממשל הנוכחי החלטי לגבי "מפת הדרכים" של כלכלת הודו ואינו חושש ליישם רפורמות גם אם אלה גורמות זעזועים מקומיים בטווח הקצר. מנקודת מבט של למעלה מ-15 שנה, אכן קל היום לעשות עסקים בהודו, הרגולציה והבירוקרטיה יותר מאירות פנים וחיוביות כלפי משקיעים זרים וחלק מן הרגולציה אף הוסרה. מערכת המשפט הוגנת ושקופה לשחקנים זרים והאינטרסים של שחקנים לרבות קניין רוחני זוכה להגנה הראויה. עם זאת, הצלחה עסקית בהודו עדיין דורשת ניסיון בהלכי המקום והבנה מעמיקה של התהליכים המקומיים. הכלכלה ההודית בהחלט מתקדמת בכיוון הנכון וצפויה להיות כלכלה עולמית מובילה, אך יש מקום לרפורמות נוספות והקלות נוספות בעיקר בהיבטים של השקעות בהודו מהודו, המשך רפורמות אלו יביאו את הודו למקומה הראוי בצמרת הכלכלות העולמיות".
