$
משפט

האם דירת מגורים של חייב בהליכי פשיטת רגל תימכר כתפוסה או כפנויה?

השופט המחוזי עודד מאור הסביר מה מצופה מפושט רגל שיוזם הליך עקב מצוקה כלכלית והכריע בשאלה חשובה בנושא מימוש דירות מגורים המשותפות לחייב ולמשפחתו

עו"ד איתן פישמן 15:3127.09.17

ההחלטה ניתנה בבקשת המנהל המיוחד בתיק פשיטת רגל שנפתח לבקשת חייב בינואר 2015 שהצהיר כי צבר חובות של יותר מ-5.2 מיליון שקל ל-26 נושים.

המנהל ביקש לממש את הפנטהאוז היוקרתי בו מתגורר החייב עם אשתו ושלושת ילדיו בצפון תל-אביב, ושוויו – אם יימכר כדירה פנויה בשוק – עומד על כ-4.6 מיליון שקל. אלא שחצי מהדירה שייכת לאשתו של החייב ורובצת עליה משכנתא של כמיליון שקל, שבגינה המשפחה משלמת לטענתה כ-7,300 שקל בחודש.

 

השאלה הייתה האם יש למכור את הדירה כדירה תפוסה ולהכיר בחייב ובמשפחתו כדיירים מוגנים שימשיכו לחיות בה בשכירות, או שמא יש למכור אותה כפנויה בהתחשב בכך שעל הפרק עמדה הצעת רוכש, לפרק את השיתוף בבני הזוג ולהעביר לאשת החייב את שווי חלקה בכסף.

 

אשתו של החייב ביקשה לאפשר לה לרכוש את זכויות בעלה בדירה לפי שווי של 800 אלף שקל תוך 4 חודשים, בעוד שההצעה של הרוכש עמדה על מיליון שקל בצירוף התחייבות לשלם סכום נוסף של חצי מיליון שקל בגין החזר מחצית המשכנתא.

 

האישה ביקשה מהשופט לקחת בחשבון שהיא וילדיה לא חטאו כלפי אף אחד ואין להעניש אותם על מצבו הכלכלי של בעלה תוך פגיעה ב"זכויותיה היסודיות והבסיסיות למדור וחיים שלווים".

 

מעורר אי נוחות

 

בשלב זה השופט עודד מאור ביקש להבהיר עקרון חשוב בדיני פשיטת הרגל: כאשר אדם נקלע לפשיטת רגל, בני ביתו מחויבים לפעול עמו כמיטב יכולתם כדי לסייע לו לכסות את חובותיו, ובמסגרת בדיקת יכולות הגבייה נמדדות הכנסות והוצאות התא המשפחתי כולו.

 

לאורך ההחלטה השופט הביע תמיהה וביקורת כלפי עמדת האישה, שלפיה הליך פשיטת הרגל קשור רק אל החייב. "עצם העובדה שאחד מבני המשפחה נמצא בהליך של פשיטת רגל, משפיעה גם משפיעה על התא המשפחתי בכללותו, ועל התנהלות המשפחה כולה", כתב.

 

בהמשך הסביר השופט כי כמובן שלא ניתן לפגוע בזכויותיו של בן הזוג שאינו חייב. "משלא נמצאה הסכמת אשת החייב למכירת הדירה כולה כפנויה, תוך שהיא מקבלת את מלוא שווי זכויותיה ועניין הדיור החלוף יוסדר, הרי אין מנוס אלא להורות על נקיטה של הליכי פירוק שיתוף", הבהיר.

 

 

השופט עודד מאור השופט עודד מאור

 

ואולם, השאלה כאמור הייתה כיצד יבוצע פירוק השיתוף, האם להורות על מכירת הדירה כתפוסה או כפנויה.

 

מכאן השופט ניתח את המקרה והבהיר כי אינו מתאים להלכת "כובשי" של ביהמ"ש העליון, שם ננקטו הליכי ההוצאה לפועל ומונה כונס נכסים על דירה. ההבדל הוא ששם דובר על הליך בכפייה, ואילו כאן מדובר בחייב שפנה אל הליך פשיטת הרגל מיוזמתו, ומביא ומקנה לנאמן את נכסיו, ולכן עליו להתנהל בהתאם לכלליו.

 

בסופו של יום, השופט אישר את הצעת אשת החייב והורה לה להעביר את הכספים לכונס הנכסים תוך 4 חודשים, זאת מאחר שהשתכנע כי מדובר בסכום ראוי, שנותן גם ביטוי למימד הזמן שעשוי להיחסך עם אישור ההצעה, שמשמעה העברה מידית של סכום כסף לא מבוטל לקופת פשיטת הרגל.

 

בשולי הדברים השופט רמז שמגורים בדירה יוקרתית והתנהלות התא המשפחתי כאילו לא מתנהל הליך של חדלות פירעון מעוררים אי נוחות, וייתכן שבית המשפט יצטרך לבחון את הדברים בהמשך ההליך.

 

לפסק הדין

 

• ב"כ החייב: עו"ד אביחי נ' ורדי

• המנהל המיוחד: עו"ד גיא אבגי

• ב"כ הכנ"ר: עו"ד נחמה אבן-ספיר

• ב"כ אשת החייב: עו"ד יוסף וקנין

 

* עורך דין איתן פישמן עוסק בדיני פשיטת רגל

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x