שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

המשווקת חויבה לפצות חקלאים ב-400 אלף שקל: "הפרה את חובת האמון"

החקלאים טענו בתביעה כי חברת אס.טי.אמ. לא שילמה להם על פירות מסוג פיטאיה שמסרו לה לשיווק בחו"ל. הנתבעת טענה כי הפירות היו פגומים והשיווק נכשל

עו"ד צבי פפרברג 13:4220.04.16

בתביעה שהוגשה ב-2013 טענו החקלאים כי הנתבעת לא שילמה להם על פירות שמסרו לה לשיווק בחו"ל. הנתבעת טענה כי הפירות היו פגומים והשיווק נכשל. ביהמ"ש קבע כי ההסכמים העניקו לנתבעת "כוח עצום", אך היא לא עמדה בסטנדרט ההתנהגות המחמיר המוטל עליה בנסיבות אלה.

 

ב-2011 חתמו ששה חקלאים על הסכם עם חברת "אס.טי.אמ. יצוא חקלאי" לשיווק פרי הפיטאיה שגידלו. לפי ההסכם, היא התחייבה לשווק את הפרי בחו"ל, ולהעביר להם את התמורה בניכוי עמלה והוצאות השיווק.

 

בתביעה שהגישו נגדה, טענו החקלאים כי הנתבעת התחייבה לשלם להם מחיר קבוע עבור הפירות. הם מסרו לה את הפירות, אך היא לא שילמה להם דבר ופניותיהם אליה לא נענו.

 

הנתבעת מצדה טענה כי לא סיכמה עם החקלאים על מחיר קבוע, אלא רק ציינה בפניהם את המחיר הצפוי בשוק היעד בחו"ל.

 

פרי הפיטאיה פרי הפיטאיה צילום: שאטרסטוק

 

הנתבעת הסבירה כי כשמדובר בתוצרת חקלאית, המחיר המתקבל "כפוף לשלל משתנים ובהם איכות הפרי, פגעי מזג אוויר, מצב פוליטי, מצב כלכלי ועוד". משכך, לטענתה, הנוהג הוא לא להתחייב למחיר, והתשלום נקבע בהתאם לתוצאות השיווק.

 

לדבריה, הניסיון הראשון לשיווק הפרי של אחד התובעים היה מוצלח ולכן נמשך בכמויות נוספות מול כלל התובעים, אך בהמשך התברר שהפירות הגיעו ללקוח בגרמניה במצב לא טוב ונפסלו לשיווק.

 

הנתבעת סיכמה כי בהתקשרות עם התובעים נטלו שני הצדדים סיכון, אשר למרבה הצער התממש וכולם "נותרו לא מסופקים"

 

התובעים השיבו כי הפירות נמסרו לנתבעת במצב טוב, והיה עליה להודיע להם מידית על טענות לפגמים כדי שיוכלו לבחון של מי מביניהם הפירות הפגומים.

 

"אדם לאדם — מלאך"

 

השופט רונן אילן מבית המשפט השלום בתל אביב קיבל את טענת הנתבעת כי התמורה בהסכמים הותנתה בתוצאות השיווק, ולא סוכם על מחיר קבוע.

עם זאת, קיבל השופט את התביעה והסביר כי בין התובעים לנתבעת התפתחה מערכת יחסים מיוחדת הכרוכה ביחסי אמון.

 

על פי ההסכמים, מרגע שנמסרה התוצרת החקלאית לנתבעת, התמורה שמקבלים החקלאים תלויה בתמורה שתתקבל במכירה, ולנתבעת יש שליטה מלאה ומוחלטת על כל מהלכי השיווק.

 

בנסיבות אלה, הסביר השופט, יש בידי הנתבעת כוח עצום ולכן חלה עליה "חובת אמון" מיוחדת, ועליה לנהוג במערכת היחסים החוזית לפי תקן התנהגות מחמיר של "אדם לאדם — מלאך".

 

לקביעת השופט, הנתבעת הפרה את חובת האמון המיוחדת בכך שכשלקוח בחו"ל סיפר לה על פגמים בפרי, היא לא עשתה כל ניסיון לשייך את הפרי הפגום למי מהתובעים. כמו כן, היא לא מסרה לתובעים מידע מלא "בזמן אמת" על תלונות הלקוח, כך שהם "נותרו באפלה מוחלטת" וניזונו מרסיסי מידע.

 

בנוסף, מחומר הראיות עלה כי משלוחי הפרי לא נפסלו על ידי הלקוח בחו"ל באופן גורף והנתבעת יכולה הייתה לברור את הפירות הפגומים ולשווק את המוצלחים. יתר כל כן, הנתבעת לא הביאה כל ראיה לביסוס טענתה שלפיה הפירות היו פגומים ונפסלו באופן גורף, קבע השופט.

 

את סכום הפיצוי לתובעים קבע השופט לפי "המחיר הצפוי" עליו סיכמה איתם הנתבעת, בהתאם לכמות הפרי שכל אחד מהם העביר לה.

בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובעים כ-400,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 60,000 שקל.

 

לפסק הדין לחצו כאן

 

מייצגי הצדדים לא צוינו בפסק הדין

 

* עורך הדין צבי פפרברג עוסק בדיני חוזים ומסחר

** הכותב לא ייצג בתיק

 

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין" 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x