$
משפט

נפילת ענבל אור היא הזדמנות להסדיר את קבוצות הרכישה בחוק

לקוחות שרכשו דירות מענבל אור טעו לחשוב שהם קונים דירות בעוד שלמעשה הם קנו רק זכויות. ענף קבוצות הרכישה מלא פרצות שעד כה לא טופלו על ידי הכנסת. החלטת בית המשפט להעביר את החברות שלה לפירוק היא קריאה להסדרה בחקיקה

דותן לוי ותומר גנון 06:5506.04.16

החלטתו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין להעביר את קבוצת החברות של ענבל אור לפירוק כללה ביקורת נוקבת על תחום קבוצות הרכישה שבו היא פועלת. אורנשטיין סקר את העדר חקיקה, הנהלים הלא מסודרים, ושיטות הפעולה השונות, שנראה שהפכו את התחום לפרוץ וחשפו את חברי קבוצות הרכישה לסיכונים גדולים שעלולים להביא לאובדן כספם.

 

"החברה של אור התמחתה בארגון קבוצות רכישה — תחום שאינו מוסדר בחקיקה ואינו מחייב את מארגן קבוצת הרכישה במתן ערבויות לחברי הקבוצה שיבטיחו את השקעתם, זאת להבדיל מקבלן אשר מחויב לפעול לפי חוק המכר (הבטחת השקעות של רוכשי דירות — ד"ל ות"ג)", כתב אורנשטיין בהחלטתו.

ענבל אור ענבל אור צילום: שאול גולן

 

אור לא המציאה את ענף קבוצות הרכישה. למעשה, הענף היה קיים הרבה לפני שאור, לצד קבוצות גדולות ומוכרות פחות או יותר, החלו לפרוח ב־2006—2009. בעבר הרחוק יותר, היה מקובל שקבוצה של אנשים רכשו קרקע יחד, שכרו את שירותיו של קבלן ובנו את ביתם. בצורה זו נבנה לבוגרי יחידות קרביות הישוב כפר אורנים, ואין בכך שום דבר רע. אלא שבמרוצת השנים, אור וחבריה שיכללו את השיטה, הפכו ליזמים והחלו להתנהל — לפחות בצד הפרסום והשיווק — בצורה שהזכירה יותר את החברות היזמיות. האשליה העיקרית הייתה כי מי שמצטרף לקבוצה רוכש דירה, למרות שהם רכשו רק זכויות לדירות. בתחילה, החברות האלו פנו לקבוצות מוגדרות כמו טייסים והייטקיסטים, אך עם השנים הן הפכו פתוחות לכל מי שמעוניין לקחת בהן חלק.

 

יחד עם הפופולריות הגואה, עלה גם הסיכון. הסיכון גדל משום שקבוצות הרכישה הרשו לעצמן לא פעם לקחת סיכונים היות ומי שנושא בסיכון ובאחריות הם בסופו של דבר הרוכשים. כשזה קורה בתל אביב, עם אוכלוסיה חזקה ובשוק עולה, כולם בולעים את הצפרדע ומשלמים את התוספות הכספיות שנדרשות כתוצאה מעיכובים שונים בפרויקטים שמקורם בהערכות שהשתנו עם הזמן; אך באזורים חלשים יותר, הסיכוי לצפות במשפחות שמתמוטטות כלכלית לאחר ששנכנסו לקבוצת רכישה בחיפוש אחר דירה זולה - גבוה.

 

המקרה של אור הוא מקרה קיצון. לכאורה, היא ניצלה כמעט כל פרצה אפשרית בענף כדי לפעול במרמה. על אף שלא כל קבוצות הרכישה נוהגות כפי שנהגה אור, גם לרוכשים יש אחריות, למרות הכל. סביר להניח שרבים מהרוכשים שנפגעו או ייפגעו מפעילותה של אור, לא בדקו מה קרה בפרויקטים קודמים שלה ולא נפגשו עם לקוחות של אור — מרוצים או לא מרוצים. על הרוכשים להבין שבדומה לכל רכישה, מוטלת עליהם החובה לבדוק את הסחורה בצורה מעמיקה.

 

מכיוון שהתחום של קבוצות הרכישה פרוץ למדי, חשוב שהמדינה תפעל כדי להסדיר את התחום בחוק. החלטתו של השופט אורנשטיין היא בגדר הנפת דגל אדום שקורא למדינה לעשות בדיוק את זה — להסדיר את התחום בחקיקה, כדי שלא יתרחשו עוד מקרים שדומים לאלה של אור.

 

הפופולריות של קבוצות הרכישה נמצאת בדעיכה

 

התפוצצות פרשת ענבל אור הביאה לשיא את התדמית הבעייתית של קבוצות הרכישה שמגלות סימני דעיכה משמעותיים בשנתיים האחרונות.

 

מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי ב־2015 רק 5.5% מהדירות החדשות נמכרו לחברי קבוצות רכישה, ומספר התחלות הבנייה עבורם עמד על 2,620 דירות. הנתונים משקפים ירידה ניכרת לעומת 2013, אז הם היוו 8.3% מכלל רוכשי הדירות החדשות ומספר התחלות הבנייה עבורם עמד על 4,000 דירות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x